בית ששטחו 250 מ"ר בדרום האי מיורקה נבנה מהריסותיו של מבנה בן כ-200 שנה שעמד במקום ובעזרת חומר יוצר דופן: קנביס, או ליתר דיוק - קַנַבּוֹס (המוכר גם בשם הֶמְפְּ). הבית הנקרא Can Monges, תוכנן בסטודיו Ideo Arquitectura הספרדי בהובלת וירג'יניה דל ברקו ברוח הסיסמה "לחשוב גלובלי, לפעול מקומי", והקנבוס הוא חומר הבנייה היחידי שהובא מחוץ לאי.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
קנבוס הוא זן של קנאביס סאטיבה המכיל כמות נמוכה במיוחד של המרכיב הפסיכואקטיבי THC. הקנבוס קל לגידול, צורך מעט מים ובמשך מאות שנים השתמשו בו לייצור מוצרים שונים, בהם חבלים, נייר, טקסטיל וגם חומרי בנייה. השימוש בקנבוס הופסק במאה ה-20, ובשנת 1961 אף אסר האו"ם על גידולו, אך בעשורים האחרונים, במסגרת החיפושים אחרי חומרי גלם לא מזיקים, שוב גובר השימוש בו. בארץ, למשל, בנו יוקי גיל ודניאל בנוזיליו, בעלי מותג סנדלי הטיולים שורש, בית מקנבוס בעין הוד.
במיורקה ובספרד בכלל השימוש בקנבוס לבנייה עדיין לא נפוץ, ובסטודיו Ideo Arquitectura אומרים שהם "מקווים לתת דוגמה לאדריכלים אחרים". לדבריהם, האנרגיה הנצרכת בייצור קנבוס נמוכה מאוד, וזה חומר עמיד מאוד שאף תורם להפחתה של גזי החממה, והם מעריכים שבעתיד הוא יחליף את הבטון. הם מוסיפים שקנבוס מתאים במיוחד לאזורים עם לחות גבוהה, כמו האי. "אנחנו משתמשים בקנבוס גם על הגגות בשל יכולתו התרמית הגבוהה מאוד (פי שלושה משיטות קונבנציונליות), ובקירות המפרידים בין חדרים בשל יכולותיו האקוסטיות יוצאות הדופן בזכות צפיפות גבוהה של החומר", הם אומרים. גם החבלים של מעקות המדרגות בבית עשויים קנבוס.
מלבד הקנבוס השתמשו מתכנני הפרויקט גם בחלקים מהבית הישן שעמד במקום וסבל מרטיבות ומבעיות לחות, כמו חלונות ודלתות, וכן בחומרים מקומיים. המטבח וחלק מהרהיטים, למשל, עשויים מאבן חול מקומית, והרצפה, התקרה והקירות מחופים בגבס סיד בטכניקה מקומית מסורתית. פתחי הבית תוכננו ליצירת אוורור מקסימלי, והרהיטים יוצרו בחלקם על ידי נגרים מקומיים, ובחלקם נרכשו בחברת Stork. בבית שולטים גוני אדמה, אבן וחול, ונקודת הצבע הבולטת ביותר היא הבריכה הצמודה.
