ארגז הצעצועים של הילד הוא מאויביו המוכרים של ההורה הממוצע. לא משנה כמה תבקשו מהילד להוציא רק את הצעצוע שהוא רוצה כי כרגע סידרתם את הבית, בסוף הוא יבחר בדרך הקצרה ביותר בשבילו והמתישה ביותר בשבילכם: להפוך את הארגז על פניו, לפזר את כל הצעצועים ואז להחליט איזה צעצוע בא לו בטוב.
משרד האדריכלים האוסטרלי אוסטין מיינרד (Austin Maynard Architects) החליט שהקרב הזה מול הילדים הוכרע מראש לטובתם, ולכן צריך פשוט לזרום איתם. בבית הזה שהם תכננו במלבורן רצפת הסלון משמשת בתפקיד כפול: היא מהווה גם ארגז צעצועים וארון אחסון גדול שבולע לתוכו את המשחקים ושאר מרעין בישין לאחר השימוש. הילד בלגן? אפשר פשוט לטאטא הכל חזרה לרצפה הבולענית. האדריכלים מכנים את הפרויקט: "בית ניהול הצעצועים".
הטריק הנחמד והיעיל הזה הוא רק אחד מבין לא מעט אלמנטים מבריקים שמרכיבים את הבית המקורי והיצירתי הזה, שהיה במקור מעין בית נופש קטנטן ושופץ באופן מעורר השראה עבור שני דיירים חדשים: אם וילדה הקטן. הרעיון היה להתאים את הבית, בעיקר פרקטית אבל גם סגנונית, לאווירה המשחקית שהאם רצתה עבור ילדה.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- בדירה המשגעת של השפיות "הבנות אוהבות לאכול"
- עודף מ-100: 14 פריטים שישדרגו את הבית
כוח המשיכה עושה יד אחת עם הילדים
האדריכלים הכפילו את הגודל של בית הנופש המקורי (לגודל של 154 מ"ר) והוסיפו הרחבה של שתי קומות מאחורי הקומה היחידה המקורית. הם תכננו את הבית כך שיציע הרבה מקום לאכסון מבלי להתפשר על מרחב המחיה. במקום ארונות קיר, הם תכננו ארונות שמשתלבים ברצפה בסלון.
"בשבילה ובשביל התינוק שלה, הקליינטית רצתה בית מלא באור, שיכול להסתיר את הבלגן. נתנו לה רצפה שמהווה למעשה ארגז צעצועים ענק", מסבירים האדריכלים. "כולם תמיד רוצים שפע של מקום אחסון. בתי נופש, כמו זה, הם בערך ברוחב של שישה מטרים, לא יותר, וכשמוסיפים את הקירות, המסדרונות, המדרגות, גופי החימום וארונות הקיר, נשארים עם מעט מאוד מקום לחיות בו. אז חשבנו: מה אם לא יהיו לנו בכלל ארונות קיר? נקבל חזרה יותר ממטר שלם!".
החלל של הסלון תופס את רוב השטח של קומת הקרקע שבהרחבה, שמופרדת מהבית המקורי על ידי חצר. הרצפה המורמת עוזרת להפריד את החלל הזה לאזור לאונג' ולאזור משחקים, וכאמור גורמת לסידור הצעצועים להיראות כמו הדבר הכי פשוט בעולם.
"כוח המשיכה עושה תמיד יד אחת עם הילדים", אומרים האדריכלים. "הורים כל הזמן מרימים דברים, בזמן שילדים כל הזמן זורקים דברים כלפי מטה. הטריק הוא לעבוד עם הכאוס שהילד מביא איתו, במקום לקוות באופן נאיבי שהילד יבחר להיות מתוקתק. בבית הזה הפכנו את כוח המשיכה לבעל הברית של ההורה דווקא, ולא של הילד, בכך שיצרנו רצפה שבולעת כל בלגן".
אמבטיה עשויה מפיברגלאס
בשל מגבלות המרחב, בכל מקום ניסו האדריכלים לחסוך מקום ולנצל כל פיסת חלל ריקה: המטבח הקטן, למשל, ממוקם בקומה התחתונה, ותופס את המסדרון שבין החלק הישן והחדש של הבית, שטח שאם לא היה בו דלפק מטבח היה נשאר לא מנוצל. הדלפק אפילו מסתיר בתוכו כיסא מרופד אקסטרה שפונה לשולחן האוכל, שיכול לשמש גם לאורח נוסף וגם עבור הילד, אם בא לו לבשל עם אמו במטבח.
חדר השינה של האם כולל קיר הזזה, והחדר של הילד כולל עוד מאותה רצפת ארגז שקיימת בקומת התחתונה, נוסף על מיטת קומתיים שמחוברים אליה שולחן עבודה ומדף ספרים.
גם חדר האמבטיה המשפחתי ממוקם בקומה העליונה, והוא כולל את האלמנט העיצובי הבולט ביותר בבית: אמבטיה גדולה, צהובה לגמרי, עשויה מפיברגלאס. "אף אחד לא אוהב לנקות את חדר המקלחת, והוספת אמבטיה לחלל קטן כל כך יוצרת המון מרווחים קטנטנים שבהם יכול להצטבר לכלוך ועובש", מסביר צוות העיצוב של הבית. "כדי למנוע את זה, וכדי לבנות אמבטיה שתהיה קלה לתחזוקה, יצרנו אמבטיה שעשויה מפיברגלאס".
נוסף על החללים הללו, הבית הקטן והיפה הזה כולל עוד חדר אמבטיה, חדר עבודה וחדר אורחים בחלל הבית המקורי. מה הסיכוי שאפשר לבוא להתארח?
