אחרי שתכנן דירות בהרים, תחנת כוח עם מגלשת סקי על הגג, מוזיאונים שמתפרצים מהאדמה ונוף ממגדל שנראה כמו סוכרייה על מקל, האדריכל הדני הנודע ביארק אינגלס (Bjarke Ingels) מצא זמן לשפץ את גן החיות משנות ה-60 בדרום דנמרק ולהמציא אותו מחדש, כך שבניגוד לכל גן חיות אחר בעולם, בני האדם יהיו אלה שנמצאים בשבי בעוד בעלי החיים יסתובבו במקום בחופשיות.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- כך תעצבו דירת סטודנטים במינימום מאמץ וכסף
- המעצבים שיתחרו ביניהם על שדרוג הבית שלכם
- הכיסאות המוזרים בעולם
התוכנית של אינגלס עבור גן "זוטופיה" (Givskud “Zootopia”) היא ליצור עולם שבו בעלי החיים משוטטים בחופשיות, חופשיים מכבלים, כלובים ואקווריומים, בעוד המבקרים צופים בהם בנסתר, קבורים מתחת לאדמה או מוסתרים בתוך ערימות של בולי עץ. כך למעשה נוצר מעין "המופע של טרומן" עבור בעלי חיים, הנצפים על ידי בני האדם ללא ידיעתם בעודם נעים בחופשיות על פני שטח של 1,214 דונם.
לחיות יחד בהרמוניה
"המשימה החשובה והגדולה ביותר של אדריכלים היא לוודא שהערים שלנו יעניקו מסגרת רחבה דיה לאנשים שונים בני גילים שונים, מרקעים שונים, כלכליים, מגדריים, תרבותיים וחינוכיים, כך שיוכלו לחיות יחד בהרמוניה", נכתב באתר של אינגלס, העומד בראש משרד האדריכלים הקרוי על שמו, BIG (קבוצת ביארק אינגלס). "בשום מקום האתגר הזה לא בולט יותר מאשר בגן חיות".
ההצעה היא לסלק את נוכחות השובים מעל פני השטח, בחלק מהמקרים באופן מילולי. כך, למשל, המבקרים יוכלו להביט באריות כשהם מסתתרים בבונקר מתחת לגבעה ולהציץ על דובי פנדה דרך מסך עשוי עץ במבוק. הם יביטו על הדובים מתוך בית קטן החבוי בתוך ערימה של בולי עץ ויתפעלו מהג'ירפות דרך חורים שנחתכו בתוך גבעה.
במקום לחקות את האדריכלות בעולם, אנחנו מציעים לשלב ולהחביא את הבניינים בנוף ככל האפשר", נכתב באתר. הפרויקט משנה גם את המודל המסורתי של יצירת נתחים אינסופיים של רחבה ציבורית סביב מתחמים קטנים ומזמין את המבקרים לכיכר מרכזית עגולה שתשמש כמעין בסיס יציאה לגילוי העולם הפראי של גן החיות הייחודי. צפים בנהר מתפתל סביב אסיה, מדוושים דרך הסוואנה האפריקנית או טסים מעל אמריקה, המבקרים ישהו בתרמילים שקופים קטנים, בהנחה מעט משונה שבעלי החיים לא יהיו מסוגלים לראות כתמים מתכתיים מבריקים מתגלגלים בשטחיהם.
"החלום שלנו הוא ליצור את הסביבה האפשרית החופשית והטובה ביותר עבור בעלי החיים ומערכות היחסים שלהם זה עם זה ועם המבקרים, כותבים המתכננים, "ומי יודע, אולי הקרנף יוכל ללמד אותנו משהו על האופן שבו אנחנו חיים או על הדרכים שבהן נוכל לחיות בעתיד?"
