תגידו מזל טוב לתושבי דובאי, לא רק שהם גרים בעיר שבה נמצאים מגדלי המגורים הגבוהים בעולם, ומשרדים שלמים שנוצרו באמצעות מדפסות תלת ממד, עכשיו יש להם גם אטרקציה שוברת שיאים חדשה: מדובר במסגרת תמונה ענקית, שמיתמרת לגובה של 150 מטרים ולרוחב של 90 מ"ר. המסגרת שנבנתה במשך כעשור, עלתה לא פחות מ-43.5 מיליון דולר. המטרה? "לגרום לנופי העיר להיראות כמו בתמונה ממוסגרת".
המסגרת ממוקמת באמצע הפארק המרכזי של העיר, פארק זאביל, ותמורת כרטיס שעולה 14 דולר ניתן לעלות לנקודת תצפית פנורמית 360 מעלות שנמצאת בגשר הזכוכית שבראשה, אשר מחבר בין שני העמודים ואמור להיות חסין לחלוטין משברים. העמודים עצמם מכוסים בעיטורי זהב שעוצבו בהשראת תערוכת EXPO 2020 אשר תתקיים בעיר בעוד שנתיים.
כמו כן, בבסיסה נבנה מוזיאון חדש שמבוסס על טכנולוגיית מציאות רבודה (AR), אשר מספר את סיפורה של העיר שהפכה מכפר דייגים לאחד מהמטרופולינים המשוכללים והגדולים בעולם. סה"כ מצפים בדובאי שהאטרקציה החדשה שלהם תמשוך מעל 2 מיליון תיירים בשנה.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- בקרוב ייפתח סניף רביעי של איקאה בישראל
לכל הסלבס יש חדר כזה בבית, וגם אתם צריכים
אדריכל מקסיקני טוען: גנבו לי את העיצוב
אלא שרגע לפני שכל היופי הזה נפתחת לציבור, המסגרת הגדולה ביותר בעולם כבר מעוררת שערוריות של זכויות יוצרים: אתר הניו יורק טיימס מדווח כי אדריכל מקסיקני בשם פרננדו דוניס טוען כי דובאי גנבה לו את העיצוב מתחת לאף, ואפילו לא טרחה לשלם לו פיצויים או להכיר בך שהרעיון המקורי שלו.
דוניס, שהגיש תביעה רשמית נגד העיר בבית המשפט הפדרלי בארה"ב, לטענתו העיצוב שלו זכה בתחרות בינלאומית בשנת 2008 שנערכה על ידי איגוד האדריכלים הבינלאומי וחברת האדריכלים הגרמנית Thyssen Krupp, במטרה למצוא "מבנה איקוני כדי לקדם את הפנים החדשות של דובאי". דוניס גבר על 900 מועמדים אחרים. "זה הלם", הוא אומר, "המסגרת היא שלי, והם לא רוצים להודות בכך. הם לקחו את העיצוב שלי, שינו לו את השם ובנו אותו בלעדיי. הפרת הזכויות הזו לא רק פוגעת בי, אלא גורעת מכל האדריכלים את הזכויות שמגנות על הרעיונות שלנו", הסביר לניו יורק טיימס.
דוניס טוען כי הרעיון שמאחורי המסגרת היה שבמקום להוסיף לעיר עוד בנין גבוה, "הצעתי חלל שימסגר בתוכו את כל החללים האחרים". לאחר שזכה במקום הראשון קיבל פרס של 100 אלף דולר והוטס לדובאי להיפגש עם הנסיך יורש העצר, ומיד לאחר מכן קיבל חוזה שמגביל את המעורבות שלו בבניית המסגרת לתפקיד יועץ בלבד. החוזה דרש ממנו לוותר על זכויות היוצרים של העיצוב, לא לבקר באתר הבנייה ולעולם לא להתייחס לפרויקט כרעיון שלו. דוניס סירב לחתום, אז עיריית דובאי שכרה חברה בשם Hyder Consulting שתתחיל בתהליך הבנייה בלעדיו.
עורך דינו הניו יורקי של דוניס אומר כי בדובאי לא ניתן לתבוע את העיריה אלא אם כן היא מעניקה אישור מיוחד לתבוע אותה, ולכן התביעה הוגשה בבית משפט אמריקאי. חברת Thyssen Krupp טוענת כי מדובר ב"חילוקי דעות מסחריים" ולכן אין לה יכולת להתערב, וגם איגוד האדריכלים הבינלאומי מתנער מאחריות ואומר כי הוא לא יכול מבחינה חוקית להתערב בכל מה שקורה אחרי שהתחרות מסתיימת. עיריית דובאי סירבה לספק תגובה, או לאשר כניסה למבנה החדש.
"זה נהדר לראות את זה מתממש", אומר דוניס כשנשאל לגבי דעתו על המבנה. "נראה כאילו זה עובד בקו הרקיע בדיוק כפי שהצעתי. הייתי שמח אם זה היה יותר מעודן עם הרבה פחות עיטורים, אבל זה משקף בדיוק את מה שרציתי שיקרה. הייתי שמח רק להיות חלק מזה".