מתחם הקניות Hudson Yards הוא חלק מפרויקט עירוני גדול בקצה המערבי של מנהטן, ניו יורק, שנבנה על פלטפורמה מעל מסילות רכבת פעילות. הפרויקט כולל מגדלי משרדים, דירות מגורים, מלון, מרכז קניות, תערוכות אמנות ושטחים ירוקים ציבוריים, ובקיצור, אחד ממרכזי המסחר והתרבות החדשים של העיר. זהו הפרויקט הפרטי הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית ותוכניתו כוללת כמה מגדלים שנבנו בשלבים, חנויות מותגים בינלאומיים ומסעדות מפורסמות. נוסף לכך, המתחם מציע אטרקציות כמו פסל הVessel-, יצירת אמנות פומבית ואטרקציה אדריכלית מרהיבה שתוכננה על ידי האדריכל הבריטי תומאס הת'רוויק והוצגה לראשונה במרץ 2019.
הפסל מורכב מ-154 מדרגות ו-80 מעברי רמפה המתחברים זה לזה ב-16 קומות שונות ומאפשרים למבקרים לטפס ולרדת במעין מעגלי מעקה אינסופיים. כל המבנה מכוסה בציפוי מנירוסטה מבריק, שנותן לו מראה זוהר ובולט. המבנה עצמו מזכיר כוורת או דגם של לב ונועד לשמש כפסל שאנשים יכולים לטפס עליו ולחוות אותו מזוויות שונות. תכנונו, בהשראת המדרגות ההודיות המסורתיות, מיועד להזמין את הקהל לפעילות פיזית תוך כדי תצפית על נוף העיר. המבנה יוצר חוויה דינמית שמשתנה בכל פעם שמבקרים בו, בהתאם לנקודת המבט ולמסלול שבוחרים לטייל בו. הבעיה היא שהפסל הפך מוקד להתאבדויות, נסגר, וכעת עומד להיפתח ומעורר בשל כך סערה ציבורית.
רשתות פלדה מרצפה עד תקרה
בתחילת החודש, נציג מחברת Related Companies המפתחת האחראית על נכסי נדל"ן בשווי 60 מיליארד דולר כולל מתחם הקניות שלשמו התכנסנו, הודיע על כוונתה לפתוח מחדש את "הכלי" לאחר כמעט שלוש שנים שבהן היה סגור וארבעה מקרי התאבדות. המבנה, המורכב ממדרגות נחושת בגובה 46 מטרים, יצויד ברשתות פלדה מהרצפה עד התקרה שישמרו, כך טוען הנציג, על "החוויה הייחודית שמשכה מיליוני מבקרים מרחבי העולם".
"הגישה של הרשתות הייתה יכולה להיות חכמה אם הייתה מיושמת לפני ארבע שנים, לאחר המוות הראשון, או עוד יותר טוב, לפני שמונה שנים, כאשר אודרי וואך, עורכת בעיתון האדריכלים, זיהתה את הסכנה מהנפילה הגבוהה והמעקות הנמוכים", טוענת למשל הסופרת צ'רלי ברלוק, "החברה דחתה עד כה את כל ההצעות לאבטחת המבנה, ובחרה לנקוט צעדים אחרים אחרי ההתאבדות השלישית ב-2021, כמו לאסור כניסה יחידה, להדביק שלטים עם מידע על קו החירום למניעת התאבדות, להגביר את האבטחה, ולגבות תשלום של 10 דולרים לכניסה. על גבי הכרטיסים הודפס מסר מקרן של ליידי גאגא: 'כולכם חשובים לנו, ולכל כך הרבה אחרים'. פחות מחודשיים לאחר הפתיחה המחודשת עם השינויים הללו קפץ למותו משם נער בן 14".
הצהרה חזויתית שאכפת למישהו אם תחיה או תמות
אף כי רשתות בטיחות כמו אלה שצפויות לאבטח את המדרגות אכן יכולות למנוע ניסיונות התאבדות, ויותר מכך, הם גם מספקות לא רק מחסום פיזי בין אדם נואש לבין מעשה מסוכן ואימפולסיבי, אלא גם מחסום קיומי: הם הצהרה חזותית שאכפת למישהו אם תחיה או תמות, טוענת ברלוק כי היישום המתמהמה והלא מצד החברה יקטין את יעילותן והיא מאשימה את החברה בהתמהמהות הזו משום שהמקום הוא פיתיון לקניות (מובן שגם החנויות במקום בבעלות החברה).
לדבריה, הרשת עשויה למנוע מאנשים שסובלים מלקפוץ מהמדרגות הנוצצות, אך היא לא תמנע מהם לשמוע את המסר שמהדהד בכל סיב של הבנייה הרשלנית ומאושר בכל צעד של התנהלות המפתח: שהפגיעות שלהם היא מטרד ציבורי. "הדרך היחידה שבה 'הכלי' יכול להביע משהו שמאשר את ערך החיים האנושיים על פני האסתטיקה או הרווח היא באופן מפורש", היא מסכמת, "לא עם פמפלט של ליידי גאגא או פתיחה מחודשת, אלא עם שינוי מבני בתום לב: יש לחסום את הדלתות, להקים לוח זיכרון, ולהפסיק לנסות להרוויח כסף ממלכודת מוות. הגיע הזמן להכיר ב"הכלי" כמה שהוא באמת: אנדרטה." אז האם אדריכלות שכזאת לגיטימית או שיש צדק בדבריה של ברלוק? השאלה ככל הנראה תמשיך לעורר ויכוחים נוקבים.