האדריכל והאמן גיורא אהרוני נולד וגדל ברחובות, ובתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת הגיע לארצות הברית כדי ללמוד אדריכלות ונשאר בה. הוא למד לתואר שני באדריכלות באוניברסיטת ייל היוקרתית, וכבר יותר מ-30 שנה הוא חי בניו יורק. "העיר פיתתה אותי להישאר", הוא מספר בריאיון שנערך עמו במייל. "כשהגעתי לניו יורק העיר פעמה מרוב אנרגיה, תחום האמנות היה כמרקחה, אזור הסוהו היה בשיא, היה מספר עצום של גלריות שהציגו עבודות מכל רחבי העולם והביקור בהן היה חוויה מלאת השראה, ידעתי שזה המקום הנכון עבורי".
יותר מ-25 שנה מתגורר אהרוני בבניין בן שש קומות בווסט וילג' שנבנה בשנת 1903 עבור מהגרים איטלקים. במקור היו בכל דירה, ששטחה כ-51 מ"ר, שלושה חדרים קטנים, מטבח וחדר רחצה – ובמרחב המצומצם הזה התגוררו לעתים שלוש משפחות. אהרוני עבר לבניין בשנת 1996, ועשר שנים לאחר מכן רכש גם את הדירה הצמודה, איחד את שתי הדירות ושיפץ את החלל. "השכן החליט לעזוב את דירתו, והוא עדכן אותי בהתאם להסכם שהיה בינינו ולפיו ניתן זה לזה התראה מראש אם אחד מאיתנו יחליט למכור את דירתו. באותו זמן הייתי לחוץ כספית אבל זו הייתה הזדמנות נדירה והחלטתי להסתכן. קניתי את הדירה ובגלל התקציב המוגבל ביצעתי בעצמי חלק ניכר מההריסות והשיפוץ. עבדתי עם שני קבלנים שבונים כמעט כל פרויקט שעיצבתי מאז שפתחתי את הסטודיו לפני 17 שנים. אנחנו כמו אחים ולא הייתי מצליח לעמוס במשימה בלעדיהם", הוא מספר.
מאז הקמת הבניין ועד לשיפוץ כמעט שלא נעשו שינויים בחלוקה הפנימית של שתי הדירות, למעט כמה שינויים קטנים שהוסיפו בעלי הדירות במהלך השנים. "כשחיברתי בין שתי הדירות, חשבתי מחדש על המרחב. רציתי לתכנן חלל מודרני ועכשווי, ובאותו הזמן להציג את ההיסטוריה והאופי הייחודיים של הבניין", מסביר אהרוני. "החלטתי להפוך את כל החדרים הקטנים למרחב אחד מודרני ופתוח. חשפתי את הקירות שבנויים מלבנים ואת הקורות בתקרה שהוסתרו תחת שכבות של טיח וצבע. השארתי אותם כמו שהיו במקור, הם מספרים את סיפורו של המרחב ומשמשים תזכורת ומחווה להיסטוריה של הבניין".
בדירה המחוברת יש 14 חלונות, והם ממלאים אותה באור טבעי ומעמיקים את תחושת הפתיחות והמרחב. באזור של פינת האוכל והסלון, ששטחו 15 מ"ר, יש שמונה חלונות. החלונות פונים לחצר הפנימית של הבניין וניתן לראות דרכם את העצים שצומחים בה. מחוץ לכל חלון יש אדנית עם צמחים ירוקי עד וקיסוס. "כשאני מארח בערב אנחנו יושבים בפנים ומתבוננים בצמחייה העבותה שבחוץ, זה מראה די נדיר במנהטן", אומר אהרוני. המטבח הוא חלק מהחלל הציבורי הפתוח, והוא כולל ארונות רבים לשמירה על מראה נקי.
כדי להשאיר קירות פנויים לעבודות אמנות, נבנו לספרים כונניות עם רגליים דקות וכונניות נוספות הצמודות לתקרה. קמין דו צדדי ניצב בין הסלון והמטבח, ודלתות ההזזה של האמבטיה וחדר השינה נעלמות לתוך כיסים בקירות עדי ליצור תחושה של מרחב פתוח.
בבית פזורות עבודות אמנות שהוא אוסף, מתקופות שונות וממקומות שונים. התמהיל מייצג בעיניו דו שיח בין תרבויות ותקופות. כך, לצד פסל עץ עתיק של פרוואטי, אלת הבית ההינדית, תלויות עבודות של ברברה קרוגר, ג'ספר ג'ונס, לואיז בורז'ואה ועוד. "בחרתי יצירות שמעוררות בי השראה, וכל אחת מהן בעלת משמעות מבחינתי ולא רק דקורטיבית. מעל כיור המטבח שלי, לדוגמה, תלויה יצירת טקסט מאת אדוארד רושה עם המשפט That Was Then, This is Now, וזו תזכורת מתמדת עבורי ליהנות מהרגע הנוכחי", הוא אומר.
לאורך השנים הסטודיו שלו תכנן מגוון פרויקטים, בהם דירות מגורים, משרדי ההנהלה של חברת טכנולוגיה בינלאומית ברוקפלר פלאזה וגלריה בוויליאמסבורג. "תהליך תכנון של כל בית מגיע אחרי סדרה של שיחות עם הלקוח אודות הצרכים ואורח החיים שלו. כשאני מעצב, אני שואל את עצמי האם זה מרחב שהייתי רוצה לחיות בו, שהייתי נהנה לגור בו? למעשה, במהות אין הבדל בין תכנון הבית שלי לבין תכנון עבור לקוחות. אני מקפיד להקשיב לאיכות הייחודית של החלל ולתרגם אותה, וזה כבר ייחודי לכל פרויקט", הוא אומר.
כאמן הוא הוא חוקר בעבודותיו את הביטויים השונים של מושגים אוניברסליים כמו טקסים, אמונות, מעמד האישה. הוא מבקש לחרוג מגיאוגרפיה, זמן ודת כך שהעבודות שלו מהדהדות בצופה באופן אינטואיטיבי גם אם השפה או ההקשר לא מוכרים. "לרוב אני יוצר הקשר חדש לטקסט או לאובייקט באופן שמבקש מהצופה לשקול מחדש את תפיסתו לגבי רעיון מקובל. הדרכים שבהן אנחנו זהים משמעותיות יותר מאלה שמבדילות בינינו. אני רוצה ליצור אמנות שתטפח שיחה ותיצור שינוי, אמנות היא דרך ליזום דיאלוג שיזמין אותנו להרהר ולעסוק ברעיון", הוא אומר. אחד מספלי ההרכבה שלו , "גר-הזר", הוצג בביאנלה בירושלים בשנת 2016, ואחד מפסליו, Hebrabic © (תכתובת בעברית וערבית), שכותרתו Make Me A Temple, נרכש על ידי מוזיאון אנו בתל אביב ומוצג שם בתערוכת קבע.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
הוא עוסק באמנות ובעיצוב באותה מידה של תשוקה ומסרב לבחור בתחום מועדף מבין השניים. "אי אפשר לבחור, הם שזורים זה בזה", הוא אומר. הוא היה מעורב גם בפרויקטים בארץ, ומקווה להמשיך בכך. "ייעצתי לפרויקטים של עיצוב בישראל ונהניתי מהם. הייתי רוצה לעשות יותר בישראל וזה יקרה כשהרגע יהיה נכון", הוא מסכם.
גיורא אהרוני הוא אחד הדוברים בסדרת המפגשים הישראלית Here We Art שמטרתה לקרב בין עולם האמנות והעיצוב לבין הקהל
>> לחשבון האינסטגרם של הכתבת שהרון היבש