01:23 בלילה, צפון-מערב אוקראינה, 26 באפריל 1986. כדור אש עצום פורץ את גג הבטון והפלדה שהגן על הכור בתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל בגלל ניסוי כושל שהעלה משמעותית את טמפרטורת הליבה. חומרים רדיואקטיביים מופצים בסביבת הכור ועושים את דרכם כמעט לכל רחבי אירופה. עשרות בני אדם נהרגים כתוצאה ישירה מההתפוצצות, העיר מפונה כליל ובשנים שלאחר מכן נרשמת בקרב תושבי הסביבה עלייה חדה בתחלואת סרטן ומחלות אחרות שנובעות מחשיפה לקרינה. לאזור האסון שנשאר נטוש נכנס ישראלי מבאר שבע, שי זדה, בעיניים פקוחות. לפני שנתיים וחצי התגנב לבניינים אסורים בכניסה, עלה לגגות ונכנס לבתים שפעם שקקו חיים ונדמו לתמיד. באזור הקו האדום בעיר, בלוע הקרינה, פגש את האישה היחידה שמתעקשת להמשיך לגור בביתה כבר 40 שנה.
צ'רנוביל, שבה אירע האסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20, אירוע אטומי ורדיולוגי בדרגה החמורה ביותר בסולם של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, היא לא המקום המטורף היחיד שאליו הגיע זדה. היו גם מערה בדרום סרביה שבה חי אדם כבר 20 שנה; שבט קניבלים; בית רדוף רוחות באנגליה; טירת דרקולה ברומניה; ואפילו מבנה סגור ומסוגר בבאר שבע שאיש לא פתח שמונה שנים.
"זו התשוקה שלי. אני בן אדם סקרן שאוהב לחקור ולטייל. אקסטרימיסט. סיכנתי את החיים שלי המון פעמים, למשל כשעליתי לבד על הר בגיאורגיה בגובה 5,000 מטר בשיא החורף עם ג'ינס לא מתאים, ובגובה 3,000 מטר נפלתי לבולען ונפצעתי. הייתי שם חצי יום, עד שהתחלתי לטפס בעזרת כמה ענפים ויצאתי לשלג. לאט לאט ירדתי, ובשעות הלילה הגעתי לכפר. בפפואה גינאה החדשה ישנתי עם קניבלים אחרי טרק של ארבעה ימים בג'ונגל ובנהרות. עמדתי מול קניבלים עירומים עם כידונים, והייתי צריך לפייס אותם עם טבק במתנה. גרתי איתם חמישה ימים, צדנו ביחד והם אנשים מקסימים חוץ מזה שהם אוכלים אנשים. ישנתי עם עין אחת פתוחה", הוא מחייך. "פרספקטיבה שונה על החיים. ייעודו של כל אדם לחיות את התשוקה ולעשות מה שהוא אוהב. בעבודה שגרתית מרדימים אנשים עם כסף. אני לא יכול להיות במקום אחד יותר מדי זמן. אני אומנם גר בארץ, אבל טס המון".
זדה, בן 47, נשוי לאשת מכירות בת 38 ואבא לילדה בת 5 ולילד בן שנה וחצי. הוא סיים צבא ומיד התחיל לטייל. ידע שלא יעבוד עד הפנסיה "בתוך קובייה מ-9 עד 5". עם מענק השחרור טעם את אירופה, נשאר שנה וחי מהיד לפה. "גרתי עם תרמילאים, הצטרפתי לדירות. לא היה נוח אבל למדתי מהאי-נוחות והגעתי לנוחות. עברתי למזרח אירופה שהייתה זולה, נתקלתי באנשים ובנופים מדהימים, ואחרי שנתיים הייתי כבר ב-50 מדינות באירופה". משם עבר לתאילנד, לאוס, נפאל והודו, נדד לארצות הברית ואז חרש את אפריקה. "חוץ מ-8-7 מדינות הייתי ברוב היבשת, בין השאר בסנט הלנה, אחד האיים המיושבים הנידחים בעולם, באוקיינוס האטלנטי שנמצא בשומקום".
"עמדתי מול קניבלים עירומים עם כידונים, והייתי צריך לפייס אותם עם טבק במתנה. גרתי איתם חמישה ימים, צדנו ביחד. הם אנשים מקסימים חוץ מזה שהם אוכלים אנשים. ישנתי עם עין אחת פתוחה"
שנייה, עוד לא נרגעתי מצ'רנוביל.
"הייתי בדרכים 26 שנים, ב-125 מדינות, ביותר מ-1,500 ערים ויותר מאלף טיסות, עד שהגיעה הקורונה. השמיים נסגרו, לא יצאתי מהארץ שנה והחלטתי שאני חייב להשיג אישור לצ'רנוביל. יש משרד נסיעות בקייב שמוציא תיירים למקומות הבטוחים שם, אבל אני רציתי יותר. ארגנו לי אישור מיוחד ומאבטח צמוד והייתי 60 שעות רצופות במקומות שאסור להיות בהם. נגעתי במתכות במקומות שבהם הקרינה מטורפת ומסוכן להיות בהם ובטח לגור בהם. העליתי את זה לדף שלי וזה התפוצץ ברשת עם יותר מ-2 מיליון צפיות. האינבוקס שלי קרס ונוספו לי 30 אלף עוקבים בכמה ימים".
@shay_zada תכירו את הדיירת היחידה בעולם שגרה לבדה בתוך צ׳רנוביל - בתוך לוע של קרינה! וגם… דברים מוזרים שנתפסו במצלמה בתוך צ׳רנוביל! פרק - 4! #פוריו #מפחיד #קרינה #קריפי #פחד #מצמרר #אימה #מעניין ♬ צליל מקורי - shay_zada
אפס תושבים. מסעדות, מלונות וסופרמרקט נטושים. זאבים מסתובבים חופשי ויש שמועות שמישהי ראתה אנשים מעוותים שחיים בחורים, חלקם מקומות רדופים עם דלתות נטרקות או יד של מישהו. את המסילה חוצה חיה מעוותת ללא ראש. הוא מתאר עולם אפוקליפטי. אישה מתגוררת לבדה בכפר קטן במקום הכי מסוכן בעולם 40 שנה. ריח של בית סבתא. טפט על הקירות. תמונה של הבעל שנפטר ב-1990 בסלון. יש לה בן אבל הוא לא בא לבקר. "היא לא מפחדת מהקרינה. אמרה לי שהיא לא יכולה לראות אותה ולא להריח אותה, אז זה לא מעניין אותה. יש לה אישור להישאר שם, ומדי כמה זמן עושים לה בדיקות קרינה באדמה ומים. לי הכול היה נראה נורמלי איתה, לא ראיתי משהו שונה והיא גם אמרה שהכול תקין. הבאתי לה אורז ובשר כמתנה וזו הייתה פגישה מרתקת".
הוא אוהב את הכפרים, בייחוד במדינות מוסלמיות, שם אנשים מארחים אותו חינם ונהנים לשמוע את סיפורי המטיילים שמגיעים מרחוק. "יש ימים שלא הוצאתי שקל בזכות האירוח, ויש ימים שהייתי מוציא קצת יותר וככה חייתי בתקציב של 5 אירו ליום במשך שנים. לא תמיד זה כיף. ישנתי כבר במגרש גרוטאות, בבונקרים, במגרש נטוש או במלונה של כלב. אני מתנייד בטרמפים, באופניים או ברגל". ביום גשום באסטוניה נתקל באומן שהזמין אותו לביתו ואחרי שיחה קולחת הציע לו את המפתח לבית למשך שבוע.
אחרי עוד אגם ועוד טרק בהר כבר נהיה אדיש לטיולים וחיפש אתגרים כמו צ'רנוביל. גם מקומות רדופים משכו אותו כבר כילד. הוא השיג אישור ללינה בטירת דרקולה ברומניה, כיבה את כל האורות ונשאר בה בחושך, ביקר בבתים רדופים באנגליה והכיר אנשים הזויים. לאי הכי מבודד בעולם אחרי איי הפסחא, פלמרסטון, 2,500 ק"מ מניו זילנד, לקח טרמפ בסירה במשך שמונה ימים. הוא גילה שם משפחה בת 75 איש שרגילים לביקורים של הרפתקנים, ובילה איתם שבוע בדיג, מטלות, לילות עם על האש ומסיבות וריקודים. "גיליתי שפנטומימה היא השפה הכי טובה להסתדר. קצת אנגלית שבורה, קצת ידיים והבעות פנים ומסתדרים".
את איש המערות יצא לפגוש לפני חודשיים בדרום סרביה עם טרמפ של בחור מקומי. הוא השאיר אותו בהרים ויצא לעומק ההרים. "שמעתי על פּאנטה הרבה זמן. הוא הייטקיסט במקור שהתגרש, מכר הכל וגר במערה כבר 20 שנה. הייתי אחרי שלוש שעות הליכה לכיוון, והוא לא היה במערה. הדברים שלו כן. התבאסתי, ובדרך חזרה, כשכמעט ויתרתי, הבחור שחיכה לי הציע שנחפש אותו בחנויות בכפר, שם הוא אוסף אוכל מהזבל לחיות שלו. מצאתי אדם עם לב ענק ואנרגיות חיוביות. איש אדמה שמגדל עורבים וחזיר בר, אוכל דגים מהנהר ולפעמים מביאים לו אוכל. הוא הציע לי לישון איתו במערה, אבל באותו לילה הייתה סופת שלגים ונאלצתי לוותר".
מה הסיפור של הבית הרדוף באנגליה?
"זה בית בריטי ב-30 איסט דרייב ביורק, מקום פסטורלי, ובעלת הבית גרה ליד. הבית מטריד עם שתי קומות, טריקות דלת מול העיניים, רעשים, צעדים ובומים וצל שעבר ותפסנו במצלמה. מחאתי כפיים שלוש פעמים ואמרתי 'אם יש מישהו שימחא בחזרה' ושמעתי שתי מחיאות חלושות. הגעתי לשם ללילה אחד עם עוקבת שזכתה בהגרלה שערכתי, והיא הותקפה. ממש נשרטה ביד, לא ברור איך, וברגל הייתה לה גולה אדומה. הכל עבר כשיצאנו משם. מאמינים שגר שם פעם 'הנזיר השחור' שהתאבד, ומאז רודף את הבית".
אבל הבית המפחיד ביותר שביקר בו, לפני כשנה, היה "ראם אין העתיק" בדרום מערב אנגליה, פונדק לשעבר שאליו נוהגים להגיע כמה יוטיוברים יחד כדי להעביר שם לילה. לא זדה. "זה היה המקום הכי מפחיד שהייתי בו. יש בו כמה שדים והוא הכי מסוכן. רעדתי שם ולא החזקתי עד הבוקר. שילמתי לבעל הבית כמה גרושים ויצאתי משם ב-5 לפנות בוקר".
"הגעתי ל-30 איסט דרייב ביורק ללילה עם עוקבת שזכתה בהגרלה שערכתי, והיא הותקפה. ממש נשרטה ביד, לא ברור איך, וברגל הייתה לה גולה אדומה. הכל עבר כשיצאנו משם. מאמינים שגר שם פעם 'הנזיר השחור' שהתאבד, ומאז רודף את הבית"
משלמים על התענוג?
"לא בכל מקום. אני מגיע עם רזומה כמו טירת דרקולה, וזה עוזר להם כי מגיעים לצלם אותם לתוכניות טלוויזיה. ב-30 איסט דרייב למשל לא שילמתי, אבל חתמתי על סעיף שבו אני מתחייב לא לביים ולזייף כלום, אחרת אני חשוף לתביעה".
זדה מתפרנס מהעיסוק המטורף שלו בעזרת שיתופי פעולה, ספונסרים, דף תמיכה והרצאות, ועכשיו גם עומד להוציא ספר. "אני נהנה מזה, מתפרנס מספיק כדי שאוכל להמשיך לחיות כמו שאני אוהב, וחושב על פרויקטים מרתקים נוספים באתיופיה או לגור עם קניבלים בהודו". כך הוא חי בין קפיצה לשתיים-שלוש מדינות ובין המשפחה. את אשתו הכיר לפני עשר שנים והיא, שלא אהבה טיולים, כבר הספיקה להיות ב-40 מדינות בעולם. "חד משמעית קשה לשלב קריירה וילדים, בטח בעבודה כזאת, ולא משנה כמה הבנה יש בבית. לכן אני אומר לבן אדם אל תתחתן ואל תעשה ילדים, עד שאתה לא בונה את עצמך ונמצא בפיק".
לא נסיים בלי הפיק המקומי, באר שבע.
"חבר שהוא יוצר תוכן סיפר לי על בית ישן קרוב לעיר העתיקה, שבו התגורר אדם ערירי שנפטר ובמשך חודש לא ידעו על כך. שמונה שנים הוא היה סגור ותקופה מסוימת גרה שם נוצרייה שעשתה מאגיה שחורה. הגעתי סקפטי אבל הותקפתי שם. צילמתי בלייב והיד שלי שרפה כאילו היא עולה באש. נהיה לי נמק אדום, מברשת עפה. מקום עם הרגשה מפחידה".
מה יהיה איתך עוד כמה שנים?
"אני לא חושב על העתיד. אני מנסה להבין איך העולם עובד מתוך חוויות שאני מנסה בעצמי. אנחנו סך כל החוויות שלנו, וזה מה שנשאר לנו".
מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
"רק ביקר פה בין השנים 1977 ל-? והתנסה. חי".