לפני כארבע שנים עברה שירה קופרשמיד מישראל ללונדון לצורך לימודים, החליטה להישאר ופגשה את אליס האנגלי. הם התאהבו ולפני שלוש שנים קנו דירה "על הנייר" בפרויקט שהחל להיבנות, וכעת הם גרים בה. בני הזוג תכננו להתחתן בארץ אך נאלצו לבטל את האירוע בשל המצב, ובמקום זאת נישאו לפני כמה ימים בלונדון.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> 2 חדרי רחצה ושידה: שדרגה את הבית באלף שקלים
>> אם תמשיכו לעשות את זה הנישואים שלכם עלולים להיפגע
הלוקיישן: שכונת וולדמסת'או (Walthamstow) המתפתחת בלונדון, שלאחרונה מושכת אליה קהל גדול של צעירים ומשפחות לצורכי מגורים, תודות לפיתוח הבנייה, והופכת גם למקור משיכה לתיירים. הדירה ממוקמת במרחק דקה הליכה מאזור הבילוי Blackhorse Mill שהפך לפופולרי בזכות מבשלות הבירה שלו. עד לא מזמן נחשבה סביבה זו לתעשייתית אך הכול משתנה, וכשיש אירועים גדולים השכונה מתמלאת חיים ותורים ארוכים.
בני הבית: שירה (31) היא במקור מיישוב ליד מודיעין ואליס (35) גדל בעיר אסקס (Essex) הסמוכה ללונדון. "גרתי בת"א במשך כשש שנים לפני המעבר, והגעתי ללונדון ב-2019 לצורך לימודים", היא מספרת. "בעקבות ה'ברקזיט' של בריטניה החלטתי להישאר על בסיס אזרחות אירופאית, כי היה חלון הזדמנויות אחרון להגירה חוקית. כיום אני צלמת שמצלמת בעיקר תיירים ישראלים שמגיעים לבקר בלונדון, ואליס הוא פסיכותרפיסט ומטפל באמנויות, עובד בקליניקות של NHS – משרד הבריאות של אנגליה". בני הזוג בחרו באזור בגלל הקרבה לשכונה שבה גרים הוריו של אליס, ובגלל הנגישות למרכז העיר בזכות תחנת אנדרגראונד במרחק פחות מחמש דקות הליכה.
הדירה: "אנו גרים בדירת קרקע בבניין של שש קומות, חלק מקומפלקס גדול של בניינים שבנויים בצורה ריבועית ובמרכזם גינה משותפת לכל דרי הבניין. גודל הדירה הוא 92 מ"ר ויש בה שני חדרי שינה וסלון. זו דירה מרווחת מאוד שמותאמת לנכים, כך שכל המעברים והדלתות רחבים יותר מהממוצע וזה נותן תחושת מרחב נוספת. בסלון יש חלון הזזה גדול שמוביל למרפסת, ממנה נשקפת הגינה המשותפת של הבניין והרבה ירוק בעיניים".
העיצוב: כאמור, הדירה הייתה "חדשה מהניילונים" וזה אפשר לבני הזוג מרחב עיצובי. הרבה דברים הם תוצרת DIY וההשקעה הגדולה הייתה בפריטי הריהוט הגדולים, שנרכשו מחנויות עיצוב שונות באנגליה ובייבוא ממקומות שונים באירופה. סגנון הבנייה המודרני נשמר והקו העיצובי מינימליסטי, עם אלמנטים גאומטריים והרבה צבע. שירה: "יש לנו הרבה פריטים משיש, כמו שולחן סלון, קונסולת טלוויזיה, מדפים ועוד, מה שמקנה אווירה מעט יוקרתית, אך למעשה לא הוצאנו על זה שקל - אלו בעצם שאריות של שיש שנלקחו ממפעל שממוקם לידנו. מדי פעם אנחנו הולכים לבדוק מה חדש בארגז השאריות שלהם ומרכיבים מזה רהיט חדש. בנוסף, ניתן למצוא בבית הרבה אלמנטים ופריטים ממתכת, עץ ועוד מגוון חומרים שכולם נלקחו משאריות של מפעלים, מציאות באתרי בנייה ועוד. זה ה'הובי' שלנו!"
הלייף סטייל המקומי לעומת הישראלי: "פנים הבית שונה מסגנון הבתים האנגלי המסורתי. באנגליה הריצוף בבית הוא לרוב שטיחים ופרקט, אצלנו יש שטיחים רק בחדרי השינה, ובשאר הבית פרקט. התחזוקה שלו מאתגרת בהשוואה לריצוף בארץ ואי אפשר לעשות 'ספונג'ה' בסגנון ישראלי, כך שמנסים להימנע מיצירת לכלוך כבד ומאוד מקובל שכל מי שמגיע חולץ את הנעליים בכניסה. מעבר לשמירה על הניקיון זה שומר על תחושה ביתית גם כשמגיעים אורחים. חלון ההזזה בסלון מזכיר במעט את סגנון חלונות ההזזה הגדולים שמקובל לעשות בחדרי המגורים בארץ, ובדירה יש כל מיני אלמנטים מהטבע שאנחנו אוספים בכל ביקור בארץ – גבישי מלח מים המלח, צדפים, אצטרובלים ועוד".
איך זה עובד וכמה עולה: "שווי הדירה בעת הרכישה היה 480 אלף פאונד (כ-2,345,000 שקלים) שעל זה כמובן יש משכנתה, וגם סיוע מימוני מפרויקט של הממשלה שדי מקביל למודל של 'מחיר למשתכן' בארץ, רק הרבה יותר יעיל – יש גוף בחסות הממשלה שניתן לקחת ממנו הלוואה לרכישת נכס ראשון, והתנאים לנכס צריכים להיות בית חדש שממוקם בשכונות מסוימות שהסבירות לעליית שווי הנכס בהן משמעותית. הגוף מלווה לרוכשים עד 25 אחוז משווי הנכס, ויש לו בעלות על הנכס בגובה אחוזי ההלוואה שנלקחה. תוקף ההלוואה הוא לחמש שנים שבמהלכן משלמים סכום מינימלי, ואחריהן מתחילים לשלם את ההלוואה עם ריבית מאוד גבוהה. מבחינת חשבונות, תשלום הגז עשוי להיות גבוה מאוד בחודשי החורף בגלל השימוש בהסקה, ובנוסף יש תשלום שנתי מעצבן שחל על בעלי דירות באנגליה, מעין דמי אחזקה קבועים לחברות פרטיות שמספקות את כל התחזוקה והתיקונים בבניין, בדומה לוועד בית בארץ. מדי שנה הסכום עולה משמעותית, וזה יכולים להגיע לכמה אלפי פאונדים בשנה לכל בעל דירה".
הגעגועים לישראל: "אנחנו מתגעגעים מאוד ומבקרים לעתים קרובות. אנחנו בקשר עם הרבה ישראלים במזרח ובצפון לונדון ועם המפגשים הקבועים שלנו וכל המסעדות הישראליות הטרנדיות שצצות פה, קשה להרגיש מנותק מהבית. בימים הבודדים שיש שמש, כיף לשבת במרפסת ולראות שגם כל השכנים יושבים במרפסת וזה מזכיר את האווירה בישראל בקיץ".
איך התחושה להיות רחוק מהארץ במלחמה? "זה קשה, אנחנו מכירים אנשים שנפגעו באופן כזה או אחר, וזה שורף בנשמה. אותנו ספציפית זה תפס באמצע אריזות לקראת נסיעה לישראל לכבוד החתונה שלנו. מהר מאוד הבנו שצריך לשנות תכניות, וברגע האחרון החלטנו לא לדחות את האירוע לימים טובים יותר וקיימנו מעכשיו לעכשיו חתונה בלונדון, שיצאה מרגשת ומיוחדת, בגלל הנסיבות. חגגנו אהבה ובנייה של משהו חדש וטוב בימים של חורבן, והאורחים אמרו שהצלחנו לעורר בהם שמחה אמיתית מאז אותו יום שבת ארור.
איך נראים החיים בלונדון כישראלים מאז ה-7 באוקטובר? מאז שהתחילה המלחמה יש פה התארגנויות בלתי פוסקות מצד הקהילה היהודית והישראלית - אירוח משפחות, איסוף תרומות למפונים ורכישת מוצרים מאמאזון לחיילי צה"ל. יש גם הרבה עצרות תמיכה והפגנות, ואנחנו משתתפים כמיטב יכולתנו. ברמה האישית לא נתקלנו באנטישמיות. בהתחלה הורגשה סימפטיה כלפי הצד הישראלי, קיבלנו הודעות תמיכה ממכרים, בייחוד אליס שעובד בארגון ממשלתי. המצב מורכב ונפיץ וככל שהלחימה מתעצמת, הסימפטיה קצת מתחלפת לצערנו. יש תחושת מתח באוויר, אך מצד שני גם תחושה של עצמה פנימית ושייכות עצומה לגורל של העם שלנו. לפעמים התחושה היא שאנחנו צריכים להיות שגרירי הסברה ולפתוח את העיניים למקומיים. לראות אנשים מסביבנו ממשיכים בשגרת יומם מצד אחד קצת מנרמל את המצב, אבל מצד שני מעצים את תחושת הריחוק והזרות. זר לא יבין את מה שהעם היהודי עובר כרגע".
יש מחשבות על חזרה?
"אנחנו לא רואים את עצמנו חוזרים לארץ, אבל Never say never".
