לפני שבע שנים נפטר בעלה של טובה פסח, אורי. מותו הפתאומי גרם לפסח, להבין שהיא צריכה להתרכז במה שהיא אוהבת, ולאחרונה החליטה לעשות שינוי מקיף בבית בחולון שבו גרו 15 שנים. "כשהיינו יחד, ההחלטות על סידור הבית, החלוקה והצבעים התקבלו ביחד. קנינו את הדירה, רצינו לבן וככה זה נשאר ללא שיפוץ. אבל אחרי שהמוות של אורי בגיל 59 הרס אותי, החלטתי ללכת עם הטוטליות שלי באמנות ולא לוותר", מספרת פסח (67), אמנית רב תחומית ובעברה מורה לאמנות.
כל פינה בבית עברה שינוי. פסח צבעה את כל הבית בצבעים חדשים (צהוב במטבח, ירוק דשא בחדר השינה), היא צבעה רהיטים שמצאה ברחוב או קיבלה מחברים, רכשה מנורות חדשות ושיפצה אחרות, והוסיפה נגיעות אמנותיות.
כל דבר ששינתה ריגש אותה, וחדר השינה בעיקר. היא רצתה להשכיח את מראהו הקודם, עם ציורים שציירה את בעלה והאופניים שלו שתלה בנה בחדר. "לא יכולתי לחיות בתוך הזיכרונות שניצבו לי מול העיניים. החדר היה כמו חדר הנצחה", היא מספרת. כשביקשה מהצַבָּע לצבוע שני קירות בחדר השינה, הוא הרים גבה, אבל היא ענתה שזה מה שהיא אוהבת.
"מה שעלה לי בראש, עשיתי. אני אוהבת לאסוף דברים ולהשתמש בדברים שאני מוצאת ברחוב", היא אומרת. כך למשל, אחרי חיפושים ארוכים היא מצאה תריסים ישנים והפכה אותם לשני שולחנות עם משטח זכוכית - אחד משמש בר במטבח והשני ניצב בסלון. כשבאים אורחים, היא יכולה להפוך את שניהם לשולחן אוכל אחד או לשולחן הגשה ארוך. "כיף לי שאני מחליטה לעשות משהו, ופתאום הוא בבית שלי", אומרת פסח.
על שולחן התריס בסלון הניחה עציצים ומנורה שרכשה משוק הפשפשים, ולידו העמידה כוננית ירוקה מאיקאה, ובעזרת הנגר חידשה שולחן צד ושידה לבנה נצבעה בצהוב, וגם מנורת עץ ישנה שחברה רצתה לזרוק. שידה אחרת שמצאה ברחוב נצבעה בטורקיז והועמדה בסלון, ושולחן טלפון של פעם הפך לשידת כניסה עם בית לחתולים. במטבח הדביקה מדבקות אריחים על חלק מהריצוף. מעל שולחן התריס בסלון היא תלתה שתי מנורות קיר מרובעות חדשות, לצדי המיטה היא הוסיפה שתי מנורות קיר עגולות, במטבח תלתה מנורה שמצאה בחדר האשפה ובכניסה – מנורה שבתה כבר לא רצתה.
"שמתי בבית הרבה כורסאות בכל מקום כדי ליצור פינות חמות לשבת בהן, ויצרתי לי בית שהוא לא סטרילי בתכנון ובצבעים. בזכות האישיות שלי, שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה, ידעתי שהבית שלי לא יהיה סטרילי. הרבה אנשים משתעבדים אליו ובמקום שהוא ישרת אותם, הם משרתים אותו", היא אומרת. "זה המקום שלך, שאליו את מגיעה כדי לשהות, ליהנות, לקרוא ספר ולארח לכן הכי חשוב לעצב אותו בדיוק כמו שאת אוהבת ולא כמו שמישהו אחר אוהב".
מעל שולחן התריס תלויות עבודות אמנות, שפסח מחליפה מדי פעם. "פעם הייתי תולה הרבה יותר תמונות, הפעם החלטתי ללכת על קו מינימליסטי", היא אומרת. כעת תלויות שם עבודות שיצרה באמצעות שבלונה של ארנב וצבע אקרילי על יריעות דשא מלאכותי שקנתה באיקאה, המשך של תערוכה בנושא ארנבים שהציגה לא מזמן. "ירוק הוא צבע שמשגע אותי עכשיו, ובחרתי בו לחדר השינה ולציורים שאני עובדת עליהם בסטודיו שלי בקריית המלאכה בתל אביב", היא אומרת על הציורים שלה, שלאחרונה עוסקים בדיאלוג בין הטבע לאנושות.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בסטודיו פזורות בובות של ארנבים – גם הן חלק מאותה תערוכה, ומרכז תלתה מנורה נוספת שמצאה בפח, חיברה לה מכסי מנורות ומילאה אותם ברשת ירוקה ובבובות ארנבים קטנות. היא מציירת בסטודיו כ-10 שעות ביום. "זה הקצין מאז שבעלי נפטר. יש לי ילדים ונכדים ואני מקדישה להם יום בשבוע. בשאר הזמן אני בתוך האמנות שלי. אני מאמינה שאם אתה לא טוטלי, לא תגיע לשום דבר", היא אומרת. עכשיו היא גם מתכננת למכור עבודות ולהתפרנס מהיצירה.