קשה לפספס את הקפסולה הכחולה הניצבת על שפת הוואדי ברחוב הראשי של דאלית אל-כרמל. ככל שמתקרבים אליה, כך היא מסקרנת יותר: השילוב של בליל קונטיינרים עם ריח אפייה מתוק שנישא באוויר, מזמין אותך להישאב פנימה.
הפטסרי של רים -patissereem נפתח רק לפני כחודשיים, אבל בשבת בבוקר היה מלא והומה במשפחות וזוגות שבאו לטעום עוגה מתוקה, לא לפני שתיעדו, העלו ותייגו כמובן. רים נאטור, בת 42 ואמא לשלושה, היא חובבת אפייה מושבעת, שהחליטה להפוך את התחביב למקצוע. בזמן שהלכה ללמוד קונדיטוריה בבית הספר הנחשב "דנון" בתל אביב, בעלה ואפי, יזם בנשמתו, התחיל לתכנן את המקום שיפתחו יחד ויהיה בית לקינוחים מעשה ידיה. הוא חבר למעצב הפנים סמיר טהא, תושב כפר קאסם מעצב פנים מוכר ונחשב מהמגזר הערבי, ויחד הם יצרו את "פטסרים" ברחוב דאליה שבמועצה האזורית הירוקה.
"לתכנון המקום קדמו הרבה מאוד ביקורים בשטח", מספר טהא, "בכל עונה בשנה ראיתי את הטבע בצבעים אחרים ובצורות שונות. בכל הפעמים התבוננתי באדמה, בצמחייה הפראית של הוואדי ובשמים הפתוחים. העיצוב של המקום נולד מההתבוננות. הצבע שבחרנו למכולות הוא ירוק טורקיז שמתכתב עם השמים והוואדי. לחזית נבחר צבע אוף ווייט בגוון ירקרק. כל הצבעים שנבחרו הם בהשראת האדמה של דאליה".
לכל הכתבות בערוץ living
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מאיפה הגיע הרעיון לבנות בית קפה פטסרי ממכולות?
"לואפי היה חלום ישן - להקים מעונות לסטודנטיות בנות העדה הדרוזית בחיפה מקונטיינרים. התוכנית הזו לא יצאה אל הפועל, אז החלטנו שזו הזדמנות טובה לעשות משהו שונה ולבנות את הפטסרי ממכולות".
לצורך כך שונעו לשטח שבע מכולות גדולות בגודל 12 מטר אורך, 3 מטרים רוחב ו-3 מטרים גובה ועוד מכולה קטנה יותר. הן הונחו על גבי קורות עץ בצורת חי"ת ומעל הונח גג עגול שמחבר ביניהן. "כדי להוסיף עומק וגובה לקונטיינרים, הוספנו להם פתחים גדולים עם פרופילים שמכניסים למקום הרבה אור טבעי", הוא מתאר.
ההשראה לעיצוב המקום היה אהבתם של בני הזוג לבתי הקפה והקונדיטוריות בפריז בשילוב אווירת האירוח הביתי בדאליה. "היה לנו חשוב ליצור מקום ברמה גבוהה גם מבחינת המאפים וגם מבחינת המראה והשירות", אומרת רים, "מקום שמציע קינוחים שנאפו עם חומרי גלם איכותיים אבל הוא גם מלא סטייל שכיף לשבת בו". או במילים עדכניות: מקום שתרצו להעלות לסטורי.
הפטסרים מתאים לאירוח של 80 עד 120 איש. הוא חולק לשלושה אזורים: חלל מרכזי, ויטרינת קינוחים ומרפסת שהיא מעין גינה קסומה בלב הטבע. בכניסה הוצבה מזרקת אבן טבעית, ופנסי רחוב שחורים מכניסים ניחוח אירופי. כדי ליצור פינות אינטימיות ולייצר פרטיות השתמש טהא במשרביות עשויות זכוכית סבתא בגוונים שקופים ובגוון נחושת.
לריצוף נבחרה אבן טרצו בצבע אפור בהיר, ופרטי הריהוט בגוונים משלימים - כיסאות מרופדים בבד בצבעי אפור בז', שולחנות מעץ אלון מולבן עם רגלי נחושת וספה בצבע ורוד בהיר. גם בשירותי האורחים שמר טהא על הקו העיצובי והצבעוניות השלטת. לקירות נבחרו פסיפסים מבריקים בגוני ירקרק, טורקיז וורוד בייבי, מדפי עץ טבעי ומראה ממוסגרת בצבע נחושת. אפילו הכוסות וצלחות הקרמיקה (מבית loveramics) הותאמו ללוק הכללי בוורוד בייבי וירקרק. אלמנט בולט ורומנטי בעיצוב המקום הוא זרי הפרחים הצבעוניים שנתפרו בעבודת יד ונשזרו על התקרה במוקדים שונים בחלל. לתחושת האירוח הביתי נבחרו פריטי אמנות מעשה ידי המשפחה: על הקירות נתלו עבודות גובלן מסורתיות של הסבתא והדיוקנאות המרשימים צוירו על ידי לארה, בתם של בני הזוג בת ה-14. "גם את העציצים והפסנתר הבאנו מהבית", מוסיפה רים, "וגם את הילדים, שלכל אחד יש תפקיד בעסק".
ויטרינת קינוחים מרשימה
בצד ימין הוצבה ויטרינת זכוכית מרשימה באורך ארבעה מטרים וחצי, ובה מוצגים לראווה כל הקינוחים המוקפדים של רים. מצד שמאל, מקרר לאיסוף עצמי, ומצד ימין מזנון בגוון נחושת עם מדפי עץ – לתצוגה של עוגיות ופריטים למכירה. בהמשך לוויטרינה כניסה למטבח. "לתכנון המטבח נדרשנו לתחקיר מעמיק, כדי להתחשב בכל האלמנטים הדרושים למאפייה", מסביר טהא, "שני קונטיינרים הוקדשו לטובת המטבח ובהם הוצבו משטחי עבודה, מרדדים, מקפיאים, תנורים, מגשי עבודה להכנת הבצקים והמאפים".
איזה קינוחים תוכלו למצוא בפטסרים? בעיקר מהמטבח הצרפתי. בהם טארט שקדים עם קרם פטיסייר ותותים, עוגת גבינה באסקית על בסיס גבינת שמנת, טארט פיסטוק על בסיס פיסטוק 100 אחוז וקמח שקדים (ללא גלוטן) ופירות יער שאנטי פיסטוק. במקום מוגשות ארוחות בוקר עד השעה אחת. בין המנות אפשר למצוא סלט קינומי על בסיס קינואה, רימונים, אגוזים, מלפפונים ועגבניות, כריכים כמו כריך פטריות מוקפצות, ביצת עין ופסטו, פלטות גבינות ופוקצ'ות. לחובבי האספרסו, כדאי לדעת שהקפה מבית hausbrandt האיטלקי.
מה שעושה את המקום הוא הניגודים שבו. סגנון אירופי בלב הכרמל, שמות צרפתיים בעיירה הדרוזית, והמאפים שרים מכינה, קינוחים מגרים אבל לא מתוקים מדי. יש בהם עדינות נעימה, טעם שלא מסתער על הלשון באגרסיביות. ממש כמו החורש הירוק שממול, המשתלב בעדינות בשמים החצי-מעוננים של סוף החורף.
תכנון ועיצוב: סמיר טהא