את הדומיננטיות של הצמחים בחייה של משפחה אפשר להרגיש כבר בכניסה לבניין המגורים שלהם בשדרות חן בתל אביב: חזית מאוירת משנות ה-70 המיועדת לשימור, מכוסה צמחי פוטוס מטפסים וצופה לשדרה הירוקה ולסביבה האורבנית שמקיפה את הבניין, שבו ארבע דירות בלבד. בני המשפחה – היא מנהלת פרויקטים, הוא סופר ומחנך, ילדה וכלבה, התגוררו בדירה תקופה ארוכה ולמעט התאמות ברוח הזמן לא ביצעו בה שינויים מרחיקי לכת. כשהחליטו לשפץ את הדירה, ששטחה 105 מ"ר, ולהוסיף לה חלל לאירוח, הם לא שיערו עד כמה אהבתם לצמחים והנוכחות שלהם בחיי היום יום שלהם יובילו את התכנון ואת עיצוב הפנים.
>> חפרו מחילה מתחת לבית שישמש כמקלט
>> אם כבר סגורים בבית, אז לפחות שהוא יהיה מסודר
"כשהגענו לביקור בפעם הראשונה ראינו את כמויות הצמחייה שגידלו בני הזוג באהבה", מספרות אדריכלית אורית זינגר ומעצבת הפנים רחלי גרף-רחים מסטודיו Ma/Deux. "בעלת הדירה הייתה עסוקה ב'יום האמבטיה' לצמחים, אחרי שקיבצה אותם מרחבי הבית. מה שהתחיל מצפייה בטקס השבועי, שבעיני בני הזוג הוא תחביב, הפך לנושא מחקר משותף שלנו איתם, כי כמו במעבדה, רצינו לדעת איך חיים בבית לצד טבע וצמחייה. מה שבשבילם היה פעולה שגרתית, ראינו כהרגל שיש לשמר ורצינו לתת לתחביב, למקום הרגשי, את הבמה". מחשבות על חיי היום יום לאחר הסגרים הארוכים של מגפת הקורונה הבליטו את חשיבותם של שטחי החוץ והחיים לצד הטבע במקום המגורים. כדי לספר דרך העיצוב את סיפורם של בני הבית, החליטו זינגר וגרף-רחים לנגוס שטח מהסלון לטובת מרפסת ולחזק את שטחי החוץ ואת מקומם של הצמחים. האור נכנס לבית דרך דלתות זכוכית פנימיות וחלונות עם פרופילים בלגיים, להם צלונים חשמליים במקום תריסים. במרפסת תוכנן מדף בגובה ישיבה שעליו מונחים עציצים, כדי לגוון את מיקום הצמחים – חלקם תלויים, חלקם עומדים על הרצפה וחלק אחר בגובה ספסל. מתחת לספסל נוצרו נישה לאחסון כלי הגינון ותא שינה, אוכל ושתייה למישמיש הכלבה.
בקרבת הספה בסלון יצרו המעצבות אדניות לצמחים של בעלת הדירה, והן מתפקדות כמחיצת ריהוט שמהווה בסיס לשגשוגם של הצמחים ונותנות מענה גם לניקוז המים. גם בקיר שבין חדר הרחצה הכללי וחדר הרחצה של ההורים נוצרה מחיצה שמחדירה אור לשני החללים ומשמשת כמעין מדף בנוי לעציצים שעליהם נשפכים כלפי מטה, ואלה סופגים את לחות החדרים הרטובים. המראה שמתקבל הוא משרביית צמחים שממסכת את הרווח הפתוח שנותר בין שני החדרים. מהעבר השני של הקיר, בחדר הרחצה של ההורים נוצר מדף המשכי בגובה האמבטיה עם אריחים זהים, כדי לתת מקום לעציצים קטנים.
עדיין בסלון, מול הכניסה לבית תוכננה ספרייה רב תכליתית שיוצרת מעין מסדרון בין החדרים וחדר הרחצה הכללי לפינת הישיבה, ומספקת פרטיות לחדרים שנמצאים מאחוריה. מצד אחד הספרייה משמשת אחסון לסדינים מגבות, ובצידה השני תוכננו מדפים לספרים ומקום לטלוויזיה. גובהה תוכנן כך שאפשר להעמיד מעליה עציצים ולצידה הועמדו עציצי דקלים ושרכים, שצומחים לגובה ומוסיפים נופך משלהם להפרדה בין החללים. "גובה הספרייה נבחן מספר פעמים במהלך הפרויקט", אומרות המעצבות, "העציצים מהווים עוד גובה לרהיט, ולכן הוא תוכנן נמוך מהרגיל". בפאה שלישית של הספרייה תוכנן תא פתוח הפונה לפינת העבודה הקטנה, והוא מיועד לספרים וצורכי משרד.
גם צמחי תבלין יש בדירה ובמטבח הוקדשה להם מחשבה בתכנון, ועומק השיש תוכנן בהתאם לאדנית קבועה עם ניקוז. "כשבעלת הדירה סיפרה לנו על הרגלי הבישול שלה והציגה בפנינו אבזור, היא ניגשה לחלון וקטפה עשבים לתה קר שהכינה לנו. היה בפעולה הזאת קסם, כי לא מובן מאליו לקטוף עשב בתוך דירה. זה היה רגע פואטי שבו הבנו שהטקס הזה צריך להמשיך להתקיים ועלינו לתת לו סביבה נכונה. העברנו את העציצים מהחלון הקטן לחלון הגדול ומיקמנו אותם מול האור. עכשיו הם יכולים לקטוף זעתר ולזרוק לסיר כמו במטבח 'פארם טו טייבל'".
הדירה פונה לארבע חזיתות, בשקטות שבהן מוקמו חדרי השינה וברועשות יותר - האזורים הציבוריים. מיד בכניסה ניתן להבחין בזרימה שנוצרה בין המסדרון, הסלון והמטבח. קוביית נגרות בחאקי-אפרפר עוטפת את דלת הכניסה ומהווה אלמנט מארגן בעל צבע ושפה עיצובית אחת, שהחללים סביבה מגיבים אליו. בחזית הפונה לסלון יש מקום לשואב אבק, מעילים ומקום לתיקים ומפתחות ולנעילת נעליים. ההמשך שלה במטבח מכיל אחסון לכלים ואביזרי מטבח. "מטבח הוא דבר חי, מתפקד ונושם ולגישתנו אפשר לראות בו הכול", הן מסבירות על הוויטרינה שתוכננה במיוחד לכלי אוכל ודקורציה, מאחר שארון זכוכית קטן שהוצב ליד פינת העבודה היה צר מלהכיל את כולם. כדי לשמור על תחושת הזרימה בין המטבח לסלון והמרפסת הדלפק נשאר חלול ולא נקבע בו אחסון. שולחן האוכל והכיסאות עברו עם הדיירים מביתם הקודם, מעליהם מנורה ממותג צרפתי העשויה טקסטיל וקש מכופף. פינת העבודה, שהפכה למבוקשת בבתים רבים בחיים שלאחר הקורונה, קיבלה מקום משלה עם קיר שנבנה עבורה ליד עמוד. לבני הזוג נדרש מקום למחשב בלבד והם לא נזקקו לחדר שלם, ולכן מוקמה הפינה בחלל המרכזי כדי ליהנות מהמכלול – להימצא בפנים אך בריחוק מה מההתנהלות, ולהיות קרובים לחלון המרפסת, מעין being alone together. בפינת העבודה יש מדף עץ, קיר בטון בירוק כהה יותר מצבע הקובייה בכניסה, ותמונה פרחונית שעברה במשפחה וקיבלה מקום מרכזי מול הכניסה. גם לכיסא העץ והקש הווינאי מראה מיוחד שרחוק מכיסא משרדי רגיל, בהתאמה לשפת הבית והחלל הציבורי.
חדר השינה של הבת - הממוקם בחזית של מרפסת לשדרה כהמשך למרפסת הגדולה, הוא שילוב גמיש של חדר ילדה וחדר אורחים. בתכנון הקודם של הדירה עמד חדר האורחים ריק ושימש רק בשעת אירוח המשפחה מחו"ל וזינגר וגרף-רחים מצאו לנכון לאחד את החללים וליצור חדר דו שימושי. "חדר סגור עלול לשמש כמחסן אם הוא לא מנוצל, ולכן נעדיף תמיד לצוות אותו לחלל אחר כדי שינוצל באופן מיטבי". למעשה חדר הילדה הורחב בעזרת חדר שקוף צמוד, שדרכו רואים וחווים את החלל הציבורי. אור טבעי נכנס לחדר, ובזכות ההמשכיות החלל נתפס בעין כגדול יותר. ארון דו צדדי בין חדר השינה לחדר האורחים השקוף מכיל דלת "סודית", שביום יום נשארת פתוחה ואז אפשר לארח חברות ולשחק, ובימי אירוח היא נסגרת וכל חדר עומד בפני עצמו. דלת הזכוכית מבודדת את הרעש מהחלל המרכזי ווילון פנימי מספק פרטיות. דלת נוספת מחדר השינה של הבת מאפשרת יציאה למסדרון, בזמן שחדר האורחים בשימוש. בחדר השינה של ההורים ארון קיר גדול עוטף את אחד החלונות ופלטת הצבעים עדינה ונעימה. ידיות הארון מפליז, כמו בכל הבית (למעט ארון הילדה שבו נקבעו ידיות נחושת ורודה). בצד אחד של המיטה מונחת שידה, ובצידה השני גוף תאורה שבנוי מבסיס קרמיקה ישראלית מבית הסבא והסבתא, ואהיל צבעוני שהותאם לו במיוחד.
לשלב ההלבשה של הבית גויסו המקורות הבריטיים המסורתיים של בעלת הדירה, שחובבת צבעי פסטל רכים ואלמנטים פרחוניים, והיא גם סרגה את שמיכת הטלאים המונחת בחדר האורחים. זינגר וגרף-רחים: "זה הזכיר לנו את סגנון העיצוב של לורה אשלי, סגנון אנגלי רומנטי ניאו ויקטוריאני כפרי מהמאה ה-19. הייתה לנו פלטת צבעים והתייחסנו אליה כדי ליצור מעין 'גרין ליבינג' – צבעים ירקרקים עדינים עם עומק של צבעים רוויים. בארונות חדרי השינה בחרנו בצבעי מייפל וקרמל מעולם הבישול. פרופילי האלומיניום בכל הבית נצבעו במיוחד בקרמל בהיר, הפרקט מאלון טבעי והרבה עץ בנישות מוסיף עומק ואווירה חמימה". בסלון שטיח במראה וינטג' מרוקאי עשיר וצבעוני, ומשחק של צבעים וצורות נוצר גם באריחי חדר הרחצה: רצפת משושים בגוון ורדרד וקירות בקרמל בחדר הרחצה של ההורים, לעומת רצפת משושים בחאקי-אפרפר וקירות במייפל אדמדם רווי בחדר הרחצה של הילדה. לשאר קירות הבית נבחר צבע לבן חם שמשמש תפאורה לגרין ליבינג הפנימי.
