בבית החדש של אושיית הרשת ומאפרת הכלות עינב בובליל יש הרבה זכוכיות, הרבה מראות והרבה ניקיון. לא פשוט לשמור על בית של כ-280 מ"ר, בייחוד כשמתגוררת בו משפחה עם חמישה ילדים, אבל מבחינתה, הוגשם כאן חלום. "זה מה שרציתי מבחינה עיצובית וגם כי מראות מגדילות את הבית בצורה משמעותית. הבית נראה ענק. לא פשוט לשמור על הניקיון. אני מקדישה לזה חצי שעה פעם ביום. קצת השתעבדות, אבל אין מה לעשות".
בסרטון שבו צולמה לאחרונה לגיא פינס אמרה בובליל לצוות הצילום תוך כדי הדגמה: "אין לי בעיה שתעלו, אבל בבקשה אל תיגעו בזכוכיות, בסדר? תעבדו על היציבות שלכם ופשוט לעלות ככה, בלי לגעת בזכוכיות. אין צורך להחזיק את היד. אוקיי? רק לא לגעת". לנו היא מספרת: "אני מלמדת את הילדים לא לשים ידיים על זכוכיות, גם את הבת הקטנה בת השנה וחצי. אני עוברת אחריהם, לפעמים זה נקי ומזל שלא כל המראות מתלכלכות. כל היום אני עם ספריי".
הבית נמצא בשכונה מתפתחת באזור הצפוני של אשקלון, קרוב לים. הבתים פרטיים, והשכונה עדיין נטולת שבילים ועם תשתיות בסיסיות. הוא בנוי על מגרש של חצי דונם, והמשפחה – עינב, בעלה אלי בניסטי וחמשת ילדיהם - אוריה בת 14, תמר בת 13, אביגיל בת 10, יוסף בן 6 וריף בת שנה וחצי - מתגוררת בו חודשים ספורים. בובליל נולדה וגדלה באשקלון, וגרה קודם לכן בבית פרטי שכור. "הבית הוא התגשמות החלום שלי. כל אחד חולם להגיע לנחלה משלו עם מקום לילדים. חלמתי על חצר גדולה שבה אפשר לארח משפחה וחברים, שתמיד יש מקום לשבת ואפילו לישון. חלמתי על זה גם כשהיה לי בית קטן. שאוכל ללכת לעולמי ולהשאיר משהו לילדים, שיוכלו להתחלק ביניהם ולכל אחד יהיה משהו".
"בלי הרפתקאות שאי אפשר לעמוד בהן"
כשרכשו את המגרש וביקשו לבנות עליו, בובליל עדיין לא היתה בהיריון האחרון. לאחר שהתקבלו כל האישורים מהעירייה, התברר כי הם מצפים לתוספת מתוקה ויש צורך בחדר נוסף. הדרישות השתנו ואיתן כל התוכניות - הם ביקשו יחידת הורים בקומה נפרדת מאזור השינה של הילדים, מטבח וסלון גדולים וחצר מפנקת עם בריכה, מטבח חוץ לאירוח ואפילו מקום לסוכה. "היה חשוב להם בית פונקציונלי, פרקטי, בטיחותי, קל לניקוי ועם אפס תחזוקה. שלא יהיו הרפתקאות שאי אפשר לעמוד בהן", אומרת מעצבת הפנים סלי צ'פרק. "אפילו לגבי צמחייה הייתי צריכה לשכנע אותם, לפחות רצועת ירק קטנה, ולכן תכננו במעטפת הדרום מזרחית של הבית אדנית ברוחב 60 ס"מ עם צמחים רב שנתיים שיהיו תמיד ירוקים".
צ'פרק, אשקלונית גם היא ובעלת סטודיו ביפו, עיצבה גם את הבית השכור באשקלון שבו התגוררו בני הזוג קודם לכן. כשביקשו לבנות בית בפעם הראשונה, פנו אליה שוב כדי לעבוד צמוד לאדריכל ולהוביל את עיצוב הפנים, בחירת החומרים והגמרים עד המצעים על המיטה, האקססוריז והסבון במקלחת. "המטרה הייתה לעצב בית לא מנקר עיניים, לא ראוותני ומאוד רך בצבעים. הבית הזה הוא קלאסי ומעבר לטרנדים. לא רואים בו אלומיניום שחור אלא להפך, לבן. כל הבית מחופה מבחוץ בטיח מינרלי מיוחד, כולל החומה ההיקפית בפנים, כדי שלא יצטרכו לצבוע שוב, והריצוף מאריחי גרניט פורצלן. גם מה שנראה עץ הוא גרניט פורצלן. המטבח פורמייקה ושולבו בו כמה גוונים, השיש קצת יותר משוגע וצעקני, והרצפה רגועה". 
צ'פרק מספרת כי אין כמעט קירות, והמעט שיש חופה בטפט או מראות – טפט כדי שהקירות לא יתלכלכו, ומראות – לצורך הצילומים של בובליל. "כל הבית נבנה סביב הדרישות של עינב איפה ואיך היא תצטלם. היא הייתה אמורה לבשל על האי במטבח עם הגב לשמש הדרומית, אבל כמה חודשים לפני הרכבת הכיריים הכיוון השתנה, כדי שהשמש הדרומית תאיר את האי ויהיה לה אור טבעי בזמן הצילום. גם בחדר השינה שלה ובסלון יש כניסה טבעית של אור".
הבעל אלי היה יד ימינה של המעצבת בכל הנוגע לפיקוח ובקרת איכות ופינה לכך את כל זמנו. בובליל הצטרפה בשלב בחירת החומרים הראשונית, לריצוף, חיפוי וסניטריה, ובהמשך גם לגמרים ולריהוט. "התאורה הייתה אישיו גדול בגלל הריצודים מהלדים שהיו לעינב בזמן צילום הסרטונים בבית הקודם. הפעם נדרשנו לייעוץ נקודתי של דורי קמחי איך לייצר בית מואר, יפה פרקטי ופונקציונלי ללא ריצודים. התאורה עברה טסטים וניסיונות, עד שבנינו בית בלי ריצודים", מסבירה צ'פרק.
"מידרנו את עינב במשך שלושה חודשים"
אחיה הגדול של בובליל, ציון בובליל, הוא שבנה את הבית במסגרת חברת הבנייה שהקים אביה, יוצא העונה הראשונה של "האח הגדול", "יוסף בובליל ובניו". "הוא בנה את השלד, ואלי בעלי תפקד כקבלן גמר. היה פה 24/7. לא הייתי מעורבת כי אני לא מבינה בבלוקים, באינסטלציה או בחשמל וממילא לא רואים כלום כי הכול אפור. נכנסתי רק כשהיה צריך לבחור מטבח, חדרי ילדים וצבעים ולקראת הסוף כדי לראות את החיבורים ואת התאורה. כשהייתי רואה דברים לא מוכנים ואומרת שאני לא אוהבת, אלי וסלי אמרו לי לא להגיע לבית עד שיהיה מוכן". צ'פרק מחזקת: "כל כניסה שלה הביתה הייתה מלווה בשאלות ותהיות אם זה נכון מה שעשינו או לא. אלי ואני החלטנו שעד שהבית לא גמור, היא לא תיכנס. מידרנו אותה במשך שלושה חודשים והבטחתי לה שהיא תיכנס כשהכול יהיה במקום".
את התגובה של בובליל היה אפשר לראות בסרטון בחשבון האינסטגרם שלה, שלו 388 אלף עוקבים. קרוב ל-6,000 תגובות ויותר מ-50 אלף לייקים התרגשו יחד איתה כשנכנסה לבית ופרצה בבכי, מחובקת בזרועות בעלה.
לבית שלוש קומות – קומת כניסה, מרתף וקומה עליונה. מימין לדלת הכניסה ממוקמים שירותי האורחים, ואחריהם מטבח עם דלת נסתרת למזווה, פינת אוכל, ארון יין, ירידה למרתף וסלון שלו קיר משותף עם חדר השינה. בקיר משמאל לכניסה ארון חשמל שבו חבויה מערכת מיזוג, ואחריו ספריית ספרי קודש ואזור נטילת ידיים. מול דלת הכניסה ניצבת מראה, שהיא למעשה חיפוי הקיר של חדר השינה של בני הזוג. החדר סמוי לחלוטין מהעין, מאחר שגם הדלת לחדר מחופה במראה. למעלה חדרי הילדים, אמבטיה משותפת וחדר כביסה ומרפסת אורכית שמחברת בין כל חדרי הילדים.
בבית הקודם היה המטבח בצבעי נס קפה, והפעם החליטה בובליל שנמאס לה ממטבח כמו שכולם עושים. "היה לי קשה לבחור, כי רציתי מטבח שיהיה פרקטי, יפה, ושלא יישארו עליו סימנים. בחרנו שילוב של חום ונגה, לבן ונחושת זהב עם הרבה זכוכיות". הוא בנוי ברי"ש עם קיר ארונות גבוהים, מקרר אינטגרלי ודלת נסתרת למזווה. באזור הארונות התחתונים משטח עבודה עם כיור, וממול אי עם כיור נוסף. המטבח בנוי מחזיתות פורמייקה ומשטח קוורץ. פינת האוכל ממוקמת ליד ארון היין, בין האי לסלון, ולשולחן פלטת שיש קוורץ וכיסאות במראה כורסאות בגון מוקה. המטבח פעיל - בובליל, אמא שלה והבנות מבשלות בו. "כולם מבשלים, ולמרות שיש מנקה זה לא מספיק אף פעם. לכן לכולם יש חלק בזה. אחת מקפלת, אחת שואבת, אחת אחראית על המטבח. אני לא יכולה לעשות הכול לבד".
מהסלון נשקפת הבריכה כפוקל פוינט בחלל. יש ריהוט חוץ (ניסו רהיטים) שכולל ספה ארוכה, שתי כורסאות ולאב סיט בגווני חום, נס קפה ופשתן. ארבעת שולחנות הקפה בסלון הם מעץ אגוז אמריקאי, ונועדו לנוחיות היושבים, כך שכל אחד יוכל למשוך אליו שולחן. השטיח במראה טבעי בגוונים של חבל ופשתן. הגינה הצמודה חופתה באותו אריח של פנים הבית, רק במט נוגד החלקה. מטבח החוץ הפונקציונלי עשוי אלומיניום ומחופה בגרניט פורצלן, מה שהופך אותו לעמיד לכל עונות השנה. הוא כולל גריל, צ'יפסר, פלנצ'ה, כיריים ארבע להבות באור 120 ס"מ, טאבון, תנור 90 ס"מ, שני מקררים ואי המאכלס שמונה אנשים.
"היו חשובים לי מטבח גדול, מזווה גדול לאחסון, סלון מפנק ומזמין ושלכל ילד תהיה פינה שלו", מספרת בובליל, "בסלון רציתי ארבעה שולחנות כדי שכאשר באים אורחים, לא כל אחד יקום וייקח כיבוד, אלא שהכול יהיה קרוב. ה'ביחד' חשוב לי. לכן גם בחצר יש כמה פינות ישיבה ואף אחד לא צריך לחפש כיסא". לדבריה, החצר היא האזור האהוב עליהם בבית. "נכנסנו בפסח האחרון, כשמזג האוויר היה נעים וכיפי. הייתה אווירה טובה. יש בה ספות רביצה, מיטות שיזוף, פופים ומטבח חוץ. כיף להיות שם".
תמונה של הרב וזכר לחורבן בית המקדש
בכניסה החיצונית לבית, על החומה, קבעו בני הזוג שלט "בית זה נבנה בחסדי השם". "אני בחרתי אותו ואחריי כל הארץ", היא מציינת. "שמים אותו בבית שנבנה וזה נהיה טרנד. כשהתחילו את השלד לפני שנה וחצי שמתי שלט זמני, ועכשיו זה שלט מואר, כמו תיבת דואר. בבית יש לנו גם ספריית קודש, תמונה של הרב שלנו וריבוע קטן בכניסה שרואים בו בלוקים עם טיח חשוף, זכר לחורבן בית המקדש. זה אורח החיים שלנו, האמונות שלנו וחלק מאיתנו".
בחדר השינה של בובליל ובניסטי ויטרינה גדולה שפונה לבריכה, מיטה זוגית וחדר ארונות עם דלתות זכוכית ותאורה פנימית. הטלוויזיה חבויה בתקרה, ולדבריה של צ'פרק, גם זו וגם הטלוויזיה המוצנעת בתקרת הסלון בקושי נדלקות משום שהן לא אישיו בבית. דלת נסתרת מחדר הארונות מובילה לחדר הרחצה. צבעיו של החדר רכים - פרקט עץ לבן, מיטה מרופדת בבד בגוון נס קפה וארונות לבנים עם זכוכית שקופה. חדר הרחצה חופה כולו באריח גרניט פורצלן ורוד מדוקק בגודל 240X120 ס"מ. הברזים בכל הבית בגוון רוז גולד והאסלה ורודה. גם בשאר חדרי הרחצה (קרמיקה וכלי סניטריים של "אליאב קרמיקה") הותאם צבע האסלות לאריחים – בשירותי האורחים הגוון שלה חום שוקולד ואצל הילדים אוף ווייט. "התחזוקה רגילה", מרגיעה המעצבת.
הקומה העליונה רוצפה כולה בפרקט לבן, וחדרה של ריף הקטנה עוצב כחדר נסיכות מעולם הפנטזיות בלבן וורוד: המיטה בנויה כטירה מלאה לבבות ומרופדת בד ורוד, והארון ופינת הישיבה הקטנה בלבן. בובליל מספרת כי "ריף עדיין לא מאיישת את החדר וישנה איתי בחדר בלול". שאר חדרי הילדים קיבלו גוני מוקה נס קפה עם ארונות לבנים ומיטות מרופדות – צבע ניטרלי שגדל עם הילדים וישמש אותם שנים קדימה, מסבירה המעצבת. הממ"ד הוא חדרו של הבן, אליו עולים בני הזוג כשצריך. "עשינו אותו נוסף לשני ממ"דים במרתף, כי אם תהיה אזעקה, קשה להעיר ולהוריד אליו חמישה ילדים תוך 30 שניות", אומרת בובליל.
יש אזור בבית שהשקעתם בו במיוחד?
בובליל: "כל החדרים מושקעים. לאוריה הגדולה יש סוויטה גדולה. לי יש חדר ארונות גדול, מיטה גדולה ויציאה לחצר מול הבריכה. החלל המרכזי של הבית נראה כולו כבר מהכניסה, מול העיניים. הוא בנוי בצורה אורכית, ואין הפרדה, כולם ביחד. רצינו שכולם יהיו למטה ולא יותר מדי בחדרים, גם כשחברים באים, ולכן החדרים קטנים ואין בהם שום דבר חוץ ממיטה, ארון ושידה. ככה אני רואה, שומעת ומרגישה את הווייב של החברים, במיוחד בגיל ההתבגרות. כשהחברים בסלון, במטבח או בחצר ולא עולים, אין בלגן".
בובליל מאפשרת לעוקבות לשאול אותה שאלות בסטורי באינסטגרם. אלה לא חוסכות בשאלות, והיא מצידה לא חוסכת בתשובות. גם על הבית שנקנה עם "משכנתה בגודל הגלות וכמובן הון עצמי מאבא". היא אפילו הסבירה שם כי היא לא מובכת משום שאלה כל עוד זה קשור בה עצמה. "הגישה שלי היא אמת. אני לא מסתירה שום דבר מאף אחד. שואלים אותי אם אני לא מפחדת מעין הרע. לא גזלתי ולא גנבתי מאף אחד. אני לא רוצה להראות מציאות ורודה. הבית נמצא באשקלון, לא בלב תל אביב, שם היה עולה פי 10 ממה שעלה לי. אני רוצה להראות שזה לא בלתי מושג. אשקלון זה עולם אחר, הקרקעות רבע מחיר. אבא שלי עזר לי בבית הראשון עם הון ראשוני ואחר כך הסתדרתי לבד. לא שילמתי רווח קבלני לאחי אלא רק פועלים וחומרים, ובעלי מקצוע באו לקראתי. זה חיסכון מטורף".
הן גם מגיעות אלייך הביתה.
"אני מכניסה אליי הביתה באהבה. הבית פתוח וכל מי שבא, נכנס, כמו אברהם אבינו. הן באות עד לפה, בדרך כלל מחוץ לאשקלון, שואלות איפה אני גרה או מוצאות אותו איכשהו. לא אגיד להן להישאר בחוץ. הן רואות את הילדים או מישהו אחר בחוץ ומבקשות לקרוא לי. לפעמים שולחות הודעה באינסטגרם אם יש מצב לבוא להגיד שלום ואני שולחת כתובת. אני יודעת שזה מעשה ייחודי. אני בעצמי אדם ייחודי. הן מפרגנות לי, מלוות אותי 15 שנה, ואני מחזירה להן באותה מטבע. הן לא מפריעות לי. באות ל-10 דקות, מדברות, מצטלמות, עושות שיחת וידאו לדודה".
גם כלות מגיעות אליה לצילומים, אוהבות להצטלם בחצר, ליד הבריכה או בתוך הבית, "בזכות התאורה היפה והצבעים המיוחדים. אני מצטלמת איתן אם אני בבית. השבוע התארגנה אצלי כלה, מהמשפחה של אלי". ולמי שבונה בית, יש לה טיפ: "הרבה נחת רוח, לא להתעצבן ולהיות נחמדים לבעלי מקצוע, כדי שיהיו נחמדים חזרה. אלי נהיה חבר של כולם וככה הם מתנהגים אליו בחזרה. הוא דאג להם לארוחות בוקר, צהריים וערב, לא כעס ולא צעק גם אם הבטיחו לבוא ודחו לשבוע אחרי".
עיצוב פנים: סלי צ'פרק
אדריכלות: פיני לייבוץ
זכוכיות: ש.פ עבודות זכוכית
שיש וכיורים: שיש ברגר