"מה שנכון להייטק ולחברות סטארטאפ שמייצרות את העתיד נכון גם לתלמידים. העידן האינסטגרמי שינה את תפיסת המרחב כשחשף אותנו למבני משרדים דוגמת גוגל או פייסבוק. גם התפיסה של החינוך משתנה והדרישה להשקעה בסביבת הלמידה מגיעה היום ממשרד החינוך, ממחלקות החינוך ברשויות המקומיות ומההורים", אומר אדריכל ערן זילברמן, בעליו של משרד התכנון רגבים + אדריכלים, כשהוא נשאל על קריית החינוך החדשה שתכנן בהרצליה. הקריה נבנתה על פני מגרש ששטחו 32 דונם ותכלול בסופו של תהליך שמונה מבנים ושלושה מגרשי ספורט מקורים שיתפרשו על פני כ-40 אלף מ"ר. שדרה ירוקה הכוללת מדשאות, אזורי משחק, אזורי ישיבה ועצים חוצה אותה ומחברת בין החזית המזרחית למערבית, שבה יוקם מרכז קהילתי וחניון תת קרקעי שיפתח בקרוב.
החודש נחנך שלב ב' של הקריה, שעלותו מוערכת בכ-100 מיליון שקל, והוא הכולל תיכון, חטיבת ביניים, ספרייה, מגרש כדורסל מקורה ואולם ספורט שעתיד לשמש גם את ליגת העל לנשים של הרצליה. התכנון והעיצוב של המבנים יוצא דופן ומבוסס על תפיסות חדשות על אודות פדגוגיה, מרחבי למידה, חומרים ותחזוקה של מבני חינוך. "המבנים המוכרים לנו עד היום נולדו במהפכה התעשייתית, שבה התייחסו לילדים כאל חומר גלם שצריך לשנן חומר ולצאת מוכן לשוק העבודה. הם נראו כמו בתי כלא עם מסדרונות ארוכים, חלונות עליונים עם סורגי ברזל, חצר מסדרים וספירת נוכחות", מסביר זילברמן. "התפיסה הזו חלפה. כשהידע נמצא בכל מקום, תפקיד המורה הוא לתווך אותו וליצור חוויה וסקרנות. התוצאה היא שכיתת האם איבדה מחשיבותה, והצורך ליצור מרחבי התכנסות לצד אזורי למידה אינטימיים אלטרנטיביים גדל. בעולם זה כבר קורה ואצלנו, בישראל, זה התחיל לחלחל לפני כמה שנים ועכשיו קורה ביתר שאת".
.
התפיסה הזאת באה לידי ביטוי גם בעיצוב הפנים של בתי הספר?
"הכיתות ההיסטוריות שאנחנו מכירים הכילו שולחנות אחידים לשניים כדי לאפשר למידה פרונטלית. בעידן האינדיבידואלי השולחנות מגיעים בצורות מגוונות שמאפשרות לסדר אותם בתצורות משתנות, הכיסאות בגבהים משתנים, יש פופים ושטיחים שמאפשרים ישיבה על הרצפה. הכול בר תזוזה, צבעוני, 'תפור לפי מידה', ונועד לאפשר לימוד פרטני או קבוצתי. מילת המפתח היא גמישות".
כמה זה קשור להבנה שכל תלמיד זקוק לחוויה אחרת?
"אנחנו רוצים לאפשר גם גמישות וגם חיבור למבנה. יש תלמידים שחייבים לשבת באזורי למידה אינטימיים, יש כאלה שישיבה על שטיח מתאימה להם או עמידה מול דלפק. החלונות שתכננו במבנים האלה, למשל, גדולים ומחברים לחוץ. נוסף לכך, הקירות האטומים שמפרידים בדרך כלל בין כיתות לבין החללים שמחוצה להם הוחלפו בוויטרינות זכוכית המאפשרות למי שצריך לצאת מהכיתה לפעילות לימודית מקבילה לשמור על קשר עין עם המורה ולהיות חלק מההתנהלות המשותפת".
אווירה של בית מלון שקל לתחזק
המבנים שנפתחו השנה לשימוש – תיכון וחטיבת ביניים – אופיינו במקור על ידי משרד החינוך כשתי ישויות עצמאיות. זילברמן, מורד מלידה, הציג תוכנית המחברת ביניהם באמצעות גשר שקוף מפלדה ומזוגג. מאחורי הגשר נבנתה ספרייה דו-קומתית שנשענת על כיכר מוצלת המייצרת אינטראקציות בין התלמידים. "בעיניי, תיכון וחטיבת ביניים מתפקדים כמו שתי המיספרות המוח – הם עצמאיים אבל משלימים זה את זה", אומר זילברמן, "חיברנו ביניהם באמצעות שני קרומים - גשר וספרייה". בכל אחד מהמבנים 24 כיתות לימוד וחלל מרכזי עם טריבונה מחופה בפרקט עץ, שמתאים להתכנסות שכבתית או בית ספרית. חלון עליון נפתח מעל החלל ומכניס אור טבעי מסונן שמייתר שימוש בתאורה מלאכותית. הוא גם מאיר גם את המעברים ולב המבנה וגם מוציא את האוויר החם החוצה ומייצר פתרון אקלימי. בכל מבנה יש שלוש תיבות עץ "מרחפות", שקופות במידה (בתיכון יותר ובחטיבה פחות), התלויות מעליו ומתפקדות כחדרי לימוד פרטניים.
איך באה לידי ביטוי השאיפה לגמישות בתכנון הפנים?
"כל התקרות אקוסטיות ויש לא מעט מחיצות ניידות בין הכיתות. המחיצות מאפשרות פיצול או חיבור של כיתות, וגם פתיחה שלהן אל החוץ. מעבר לעניין האדריכלי, היופי הוא שהמשתמשים לומדים לעבוד בשקט. גם הבניין חייב להיות גמיש לשינויים ולאפשר מגוון של אפשרויות למידה, ולכן אין בו מסדרונות והחללים בו מאפשרים פעילות רב תכליתית".
השתמשתם בהרבה עץ בעיצוב הפנים.
"רוב הקירות בחלל המרכזי ובכיתות הלימוד מחופים בלוחות עץ מחוררים, שמאפשרים תלייה אלגנטית של עבודות על פי גריד מסודר. אגף החינוך ומנהל ההנדסה בהרצליה ביקשו שנתכנן מבנים שמשדרים 'בית'. המבנה תוכנן על פי מודל פדגוגי שנקרא EACH שפותח על ידי ד"ר יעקב נחום, ומאפשר לימוד בקבוצות רב גיליות. רצינו להשיג אווירה של בית מלון שקל לתחזק ובחרנו חומרים עמידים שייראו טוב גם בעוד שנים רבות וישרו תחושה עוטפת וחמה. בניגוד ללימוד שנעשה בעבר רק בתוך כיתה, לימודים במאה ה-21 קורים בכל מקום, ולכן חשוב שהמקום יהיה נעים, נוח ומזמין. אנחנו מייצרים מבנים איכותיים גם ברמת חומרי הגמר כדי ליצור תחושת הזדהות ושייכות. זה בניגוד למבנים היסטוריים שביקשו לייצר שליטה על ידי ניכור. אני מאמין שהעיצוב כאן מייצר אפקט של הורדת הילוך".
>> שיפוץ מרהיב באשכול גנים בתל אביב
"הביטוי הנשגב ביותר של אדריכלות הוא במבנה ציבור"
גם החזיתות של המבנים יוצאות דופן, הן מחופות בלוחות אלומיניום לבן ובלוחות HPL במראה עץ, ולא צבועות בטיח כמקובל במחוזותינו. החלונות השקועים מייצרים מעטפת עמוקה ומבודדת מבחינה אקלימית וגודלם משקף את הסביבה הירוקה לתוך חללי הלימוד. בולטות בהעדרן רשתות הצללה, גדרות וערמות של כיסאות שבורים שנזרקים לרוב בשולי המבנים. "התב"ע (תוכנית בניין עיר) של המגרש אפשרה לנו להקים מעט גדרות, לבנות את המבנים בגבול המגרש, למקסם את השטח השימושי וליצור קשר עם הרחוב", מסביר זילברמן.
שלב א' של קריית החינוך נפתח בשנה שעברה וכולל בית ספר יסודי ואולם ספורט ייחודי שבו מתקני התעמלות ומכשירים ברמה אולימפית. שלב ג' ייפתח עוד שנתיים וגולת הכותרת בו היא המרכז הקהילתי והכיכר העירונית שמולו, וצמוד אליו יוקם גם מגרש קט רגל מקורה. זילברמן, זוכה פרס רכטר לאדריכלות לשנת 2021 וזוכה פרס רזניק למצוינות אדריכלית לשנת 2016, הקים את המשרד רגבים + לפני 13 שנים שבמהלכן התמחה בתכנון מבני ציבור. "התנסיתי בכל סוגי הבנייה ומצאתי שהביטוי הנשגב ביותר של אדריכלות הוא במבנה ציבור. זה המקום בו מתקיים הדיאלוג הפורה ביותר בין הלקוח - שהוא רשות מקומית שרוצה ליצור את המבנה האיכותי ביותר - לאדריכל. הרעיונות החדשניים ביותר מקבלים את הביטוי הטוב ביותר ונוצרים מבנים משמעותיים. תכנון מבני ציבור הוא שליחות עבורי".
מה התוכניות לעתיד?
"אני שואף לבנות כמה שיותר מבנים המבוססים על המודל הנוכחי. כשאני מקבל פידבקים חיוביים מתלמידים או מהורים שמגיעים לבתי הספר בקריה, אני מתרגש. החלום שלי הוא לייצר כמה שיותר חוויות משתמש כאלה, אני מרגיש שרק התחלנו".
אדריכלות, עיצוב פנים ונגרות: רגבים + אדריכלים
אדריכלות נוף: צור וולף
צוות התכנון: ערן זילברמן, ג'רמי רוזן, גיא אבנון, תום קביטקובסקי, אלמוג אור, סופיה לרין, ליה עוזר.
מזמין: מינהל ההנדסה, עיריית הרצליה
ביצוע: החברה הכלכלית לפיתוח הרצליה