הוא עבר לדרום לפני כארבע שנים, כשהחל את לימודיו באוניברסיטת באר שבע, התאהב במקום והחליט לקרוא לו בית. גם כשיצא מבית האח הגדול, היה לו ברור שהוא חוזר להתנחם בזרועותיה המנחמות של עירו, בירת הנגב. ערן טרטאקובסקי הדייר הפטריוט של העונה האחרונה, מרגיש שזו השליחות שלו. לפני כשבועיים הוא עבר להתגורר עם בת זוגו, נטלי דוידוביץ, בשכירות בבית עתיק בשכונה שאותה הוא מכנה "הנווה צדק" של באר שבע, והזמין אותנו להציץ.
הבית בגודל של כ-70 מטר עם חצר קטנה, ממוקם במבנה ישן ומלא אופי מתקופת הטורקים. הבית לא מעוצב אבל יופיו טמון בסגנון הבניה הייחודי. התקרות הגבוהות, הקירות שעשויות אבנים בנות מאות שנים, הקשתות והחלונות מקוריים.
בית שכיף לארח בו
כשנכנס לראשונה לדירה, הרגיש טרטאקובסקי, יליד נהריה, שהגיע למבצר טורקי והתרגש. "החללים הפתוחים מסבים תחושת מרחב", הוא אומר, "ומהרגע הראשון ראיתי בית שכיף לארח בו וכיף לעבוד בו בלי להיות דחוס בחדר עבודה מאולתר וחשוך. חדר השינה שממוקם בגלריה מבדיל את איזור השינה משאר הבית ויוצר הפרדה בין חיי הלילה לחיי היום". בימים אלה משלים טרטאקובסקי תואר בהנדסה ועובד על מיזם חדש.
מה הבאת איתך לדירה?
לא ערכתי שינוי מהותי בדירה, למעט הריהוט שבחרתי להכניס אליה. מבין כל הפריטים שהיו השארתי את רהיטי העץ, כי הם מתכתבים עם אלמנטים מעץ ועם קירות האבן, ויוצרים מראה קלאסי. פריטים ואביזרים נלווים שהבאתי לבית, שוברים את המראה המיושן ונותנים טוויסט עכשווי יותר, כמו התמונה של קרמר בסלון והנרגילה שיש לכל סטודנט בבית.
ספות של דודה ודיוקן של אבא
פריטים אהובים שעוברים איתם דירות.
ספות. הספות היו שייכות לדודה שלי, שהביאה אותן איתה כשעלתה ארצה בשנות ה-70. כל חיי צחקתי על הספות האלה, שהזכירו לי ספות של זקנים. לפני כמה שנים, כשהיא נפטרה, הלכנו לבית שלה כדי לעשות סדר בכל הדברים שהשאירה וגם אז כשנכנסתי לבית, מצאתי את עצמי צוחק על הספות המזדקנות. אבל אז קרה דבר וברגע שהתיישבתי על הספה, חוויתי מין קסם והרגשתי שהן פשוט נבנו בשבילי. מאז אותו היום הן מרכז הבית שלי. הפגישות שלי נערכות עליהן, החברים שבאים אלי, הרגעים שלי עם עצמי. כל הדברים הכי חשובים בשנים האחרונות קרו לי על הספות האלה.
תמונה: דיוקן של אבי ז"ל, שחבר שלו צייר לפני 20 שנה. לאחר שאבי נפטר היתה לי מלחמה לא פשוטה עם בני משפחתי על התמונה הזו. אחרי משא ומתן ממושך הסכימו שאקח אותה. היא תמיד תלויה במקום שבו אני מבלה את מרבית שעות היום ולכן היא תלויה כיום בחדר העבודה שלי.
טלפון חוגה: טלפון חוגה של פעם שמתפקד כמו חדש. אפשר להתקשר ממנו ואליו. והוא גורם לי להעריך את המחשב, גם כשהוא נתקע.
לוח מחיק: אני מכור ללוחות מחיקים. לפני כארבע שנים גיליתי שעורכים מכירת חיסול בבית ספר בבאר שבע שמיועד לסגירה. בין הדברים למכירה מצאתי לוח מחיק ענק שהיה באחת הכיתות. במקום 1,500 שקלים שילמתי עבורו 870 שקלים.
המזכרות שקישטו את המיטה באח הגדול: זה מחולק לשניים: פינה נוסטלגית ופינה פרקטית. בחדר העבודה - פינה נוסטלגית שמוקדשת למזכרות ולתמונות מהתקופה הארוכה במערכת הביטחון. ליד דלת הכניסה ובמקומות נוספים מפוזרים פריטים רבים - אמל"חיה שלמה, שכוללת אמצעי הגנה ולחימה שונים. הציוד משמש אותי בפעילות מבצעית התנדבותית במשטרת באר שבע.
2,500 שקלים לחודש לא כולל הטבות
אם אתם שואלים את עצמכם האם הוא מתגעגע לבית האח הגדול, אז התשובה היא לא. "הבית היה סופר מעוצב ומפנק אבל בחלקו גם לא נעים לעין. האזורים החמים היו המטבח והחצר אבל הסלון וחדר השינה היו מאוד מנוכרים, וקרים. בחדר השינה היתה תחושה קשה של אכסנית נוער ועומס הצבעים בסלון בשילוב עם המראות יצרו תחושה מאוד מעייפת. החצר היתה המפלט המושלם", הוא מספר.
משהו שהיית לוקח איתך משם?
"את החדר כביסה".
ביתו החדש של טרטאקובסקי ממוקם בעיר העתיקה, שהולכת ומפתחת מאוד בשנים האחרונות. "הבית שלי מאוד מאפיין את השכונה, שבנויה ממבנים נמוכים ועתיקים בעלי אופי ייחודי", הוא אומר. "את מחצית מהמבנים מאכלסים בתי עסק ומסחר ומחצית מיועדים לדיור. לפני כשנה החל פרויקט מלגות לסטודנטים כדי לעודד אותם לעבור לעיר העתיקה, העירייה העניקה הטבה של 500 שקלים הקלה בשכר הדירה ועודדה סטודנטים להחיות את השכונה.
"כיום השכונה פורחת, מחודש לחודש נפתחות עוד מסעדות קטנות וחנויות מיוחדות ויותר צעירים עוברים לאיזור. יש מדרחוב שחוצה את השכונה והוא מלא במסעדות ובתי קפה קטנים ואיכותיים, אירגונים חברתיים מקימיים להם קן והתיישבות צעירה מתמקמת בשכונה".
מה היית משנה בדירה?
אולי מדרגות פחות תלולות. לקום באמצע הלילה לשתות מים עם הנגאובר זה לא הכי נעים.
מה עלות השכירות?
על הבית שלי, שכולל חצר בגודל של 30 מ"ר, אני משלם 2,500 שקלים לפני ההטבות של העירייה.
גרת בתל אביב. מתגעגע?
ראש עיריית באר שבע אמר פעם שהעיר הכי טובה בעולם היא תל אביב והעיר הכי טובה בישראל היא באר שבע. אני מאוד מזדהה עם האמירה הזו, כי תל אביב לא באמת קשורה לישראל. זו עיר מדהימה אך מנותקת מהחיים בארץ. באר שבע היא עיר שיש בה את כל מה שיש בתל אביב, בלי השפע. לא הרבה כמו בתל אביב אבל מספיק.
אני אוהב את זה שיש רק תיאטרון אחד משובח במקום כמה תיאטראות, ושיש כאן עשרה ברים ולא 300. הכל כאן יותר רגוע ומתנהל יותר לאט, אבל רווי הזדמנויות. בבאר שבע ובצפון כמעט לכל דבר יש מקום, לפתוח מסעדה, עסק, להקה. התחושה הזו, שרק תחליט מה בא לך לעשות מאוד בולטת כאן. ישנה תחושה שאתה בעיר ההזדמנויות. אני מרגיש שהסיכוי שלי להצליח פה גדול.