כמו בתחומים אחרים שבהם ישראל חזקה, כך גם בכל הנוגע לעיצוב הבית. הבתים מסוגננים, אווירה חמימה ממלאת את הבית, יש ביצועים בשטח ובטח שיש אמירות שבאות לידי ביטוי בעיצוב. איך לא, אנחנו הרי אוהבים את הדעתנות, וגם להיות יחד מאשר לבד. הבית הישראלי פתוח כמונו, מתענג מקונספט האירוח, יש בו צרכים שמאפיינים רק אותנו, ואם אפשר לפנק, אז למה לחסוך ורצוי עד הסוף. שאלנו אדריכלים ומעצבי פנים מהן התופעות הכי ברורות בבית הישראלי בתקופה האחרונה, וקיבלנו תשובות חוצות חללים.
>> שיפוץ מחושך לאור: לא תזהו את הדירה הזו עכשיו
>> במיליון שקלים: חיים חדשים לדירה התל אביבית המתפרקת
הכי ישראלי: אירוח
"אחד הדברים שמאפיינים את הבתים הישראליים הוא האירוח", אומרת מעצבת הפנים מיה גונן, תושבת נתיב העשרה שמפונה מביתה ושוהה בימים אלה באזור השפלה. "אירוח ישראלי מתבטא בחמימות, בהרגשה שהדלת פתוחה וכמו הדלת, ככה כל הבית. החיים שלנו כאן סובבים סביב משפחה וחברים, ולכן עיצוב הבית מותאם לכך. ניתן לראות ולהרגיש את החמימות בעיצוב מרחב פתוח, בשילוב של פינת אוכל ופינת משפחה ביחד. לעיצוב של החלל הציבורי מתייחסים באופן אחיד ולא בנפרד לכל חלל, וזה מביע את ההרגשה החמה והמשפחתית. אחרי הכול, זהו החלל ששוהים בו בבית הכי הרבה ולרוב ביחד".
"אנחנו אוהבים לארח, ואירוח הוא חלק מהותי ממי שאנחנו כעם", אומרת שירלי דן, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים. "לקוחות מדגישים בפניי את נושא האירוח ביום יום, בחגים ובסופי שבוע, ושואלים שאלות כמו 'אז כמה אנשים אוכל לארח?' או 'כמה אנשים יוכלו לשבת סביב השולחן?' מידה שווה של השקעה ניכרת גם בפנים וגם בחוץ עם חוויית אירוח שבאה לידי ביטוי בפינוקים ופסיליטיז, מקררי יין, טאבון, פינות ישיבה אינטימיות לצד פינות ישיבה רבות משתתפים ועוד". 
"אי הוא חלק מחוויית האירוח בבית", מוסיף מעצב הפנים שי דוד, "הוא מוטיב מרכזי בבית, שגם גדל לאורך השנים, ואם בעבר היו בו שני מקומות ישיבה, היום מתכננים אותו גם עם שמונה מקומות, ואפשר לשחק עם ישיבה אינטימית סביבו או עם מעבר לשולחן אוכל בעת הגעת אורחים. יש משפחות שמעוניינות לתכנן מראש מקום לשולחן אוכל המיועד ל-14 אנשים בלי להתעסק עם פתיחות וסגירות של השולחן". 
מעצבת הפנים שרית ויזל גלנטי מדגישה את החיבור בין החללים: "תכנון החלל הציבורי בבית הישראלי מאחד בתוכו כמה אזורים עם קשר חומרי ומעברים ביניהם. בארץ קיימת חשיבות רבה לחיבורים בין האזורים כדי ליצור חלל הרמוני שבו הם מתכתבים זה עם זה".
הופעתה של ספת השזלונג, שילוב של ספה וכורסה, בחדר המגורים מסתמנת כתופעה ישראלית שמאפשרת לכמה אנשים לשבת עליה יחד או לאדם אחד לשכב לאורכה. "השילוב חביב על הישראלים שרוצים ספה נוחה שתכיל כמה שיותר אנשים לבני הבית ולאורחים, ומצד שני תהיה עבורם מקום רביצה יומיומי מול הטלוויזיה", מציינת מעצבת הפנים רויטל ארז.
הכי חיוני: אחסון
"אחסון, אחסון ושוב אחסון הוא הדבר הכי חיוני בבית הישראלי", קובע מעצב הפנים אורון מילשטיין. "הכוונה אינה לאחסון של משפחות אוגרות, אלא הצורך התמידי במקום לאחסן. כך הפכו הקירות עצמם לארונות. לא נראה מסדרון פשוט, אלא כזה שמאחוריו מסתתרים ארונות. נשב בסלון וקיר הכוח ישמש לתליית מסך טלוויזיה, אבל גם יסתיר מאחוריו מערכות אודיו ואוורור וישמש למגירות. שטחו של המזווה הביתי הלך וגדל בגודלו ובהשקעה שלו, ולרוב חוץ מבני הבית אף אחד לא ישער שמאחורי הקירות והדלתות מסתתר שפע של מקום אחסון".
גם במטבח ניתן דגש לאחסון, ומעצבת הפנים שרית זיו אלון מציינת את מבנה הארונות הגבוהים במטבח, שנועד לאחסון רב ומדגיש את חשיבותו בעיני הישראלים.
מקומו החיוני של הממ"ד ברור לכל ישראלי, גם אם היה מעדיף לוותר עליו ולזכות בשלום עולמי. מעצבת הפנים נטע פרנקו אומרת כי "מאז קיומו הממ''ד חשוב וחיוני, אבל עם האירועים שעברנו השנה הוא קיבל, לצערנו, במה שונה. החיוניות של החדר ששימש עד כה בבית הישראלי כמולטי פונקציונלי – מחסן, חדר אירוח, חדר עבודה – התחדדה והוא קודם כול חדר ממוגן, ויש חשיבות גדולה לתכנון ולעיצוב האווירה שבו לשהות ממושכת. הממ''ד משפר את איכות החיים בבית ועיצובו הוא חלק בלתי נפרד מהעיצוב הטבעי של שאר החדרים".
תופעה מפותחת במיוחד בארץ היא הנמכות התקרה, וזאת, סבורה מעצבת הפנים דנה נבו, משום שרוב השנה חם כאן. "מעבר לעיצוב היפה והפרקטי, כל בית בישראל צריך להיות ממוזג טוב. במדינה שרוב השנה הטמפרטורות בה גבוהות, חשוב לתת דגש לנושא המיזוג כבר בתכנון הראשוני של הבית. לרוב בחללים המרכזיים נשתמש במזגן מיני מרכזי, כדי שיוכל להתפצל לכמה אזורים וישתלב נכון עם המראה הכללי. כך נוצרו הנמכות התקרה, שנמצאות ברוב הבתים היום, גם בדירות קבלן וגם בבתים משופצים. ההנמכות, המנמיכות את התקרה בכ-35 ס"מ, משפיעות על החלל. נהוג לשלב בתוך ההנמכות תאורה, וכך לנצל את הנתון הזה לטובה".
הכי מושקע: מטבח
"המטבח הוא המקום שמבטא בצורה הטובה ביותר את אישיות המשפחה שגרה בבית", טוען אדריכל רון רוזן. "הוא מזוהה עם בני הבית, וההפרדה המגדרית שהייתה בעבר כבר מזמן לא רלוונטית. הוא נחלת כולם, שופע חומרים ומכשירי חשמל, ודורש תשומת לב מרבית כדי לדייק אותו לצורכי המשתמשים. אני יכול להעיד שאני משקיע בתכנון הסלון 10 אחוזים מהזמן המושקע בתכנון המטבח, וההשקעה רק הולכת וגדלה. הלקוח הישראלי יודע איזה מטבח הוא רוצה, מבין את הצרכים שלו ויודע לפנטז עליו. הוא מגיע מוכן לפגישה ורוצה את מטבח חלומותיו, רצוי עם הפנים לחלל הציבורי, כדי שבזמן הכנת הארוחות יוכל לקחת חלק בהתרחשות".
הכי השתנה: חדר שינה הורים
מעצבת הפנים מיטל צימבר: "כפי שברור שהמטבח הוא חלק מהחלל הציבורי, הכולל פינת אוכל וסלון, כך כבר ברור היום שסוויטת ההורים כוללת את חדר הרחצה וחדר הארונות. ההורים רוצים שקט ושלווה עם הפרדה משמעותית בינם לבין מתחם הילדים. רצונם מתבטא ביצירת סוויטה בהשראת בתי מלון, מקום יוקרתי, אלגנטי ומפנק. מעין דירה בתוך דירה, שתאפשר להם התנתקות מוחלטת מימים עמוסים ורועשים. זוהי האימפריה האישית והשקטה שלהם".
גם חדר הרחצה השתנה במהלך השנים והפך בבתים רבים מחדר מקלחון קטן למיני ספא גדול. מעצב הפנים ליעד יוסף מתאר: "זה התחיל עם מקלחון קטן ופונקציונלי, צפוף לא פעם, והפך להיות מקלחון גדול ומפנק, שלאורך השנים גדל והפך להיות מיני ספא שלעיתים זולג לחדר השינה כאמבטיה פרי סטנדינג נוסף לחדר הרחצה של ההורים. חדר הרחצה הוא נטו פינוק ולא רק משהו פונקציונלי. חדרי הרחצה גדולים מכילים מקום ייעודי לו ולה, שני כיורים, מקלחון עם מקום ישיבה, אמבטיה, זרמים שמדמים גשמים, משחק של חיפויים ושיש ופרטי נגרות. זהו מקום שאפשר לשהות בו, והוא מתפקד כחדר בתוך חדר עם משחקי שקיפויות שמכניסים עניין לבני הזוג בסוויטה".
הכי לא היינו מצפים: חדר עבודה
מעצבת הפנים מירב סואד: "אם יש משהו שלמדנו מתקופת הקורונה וגם מחודשי המלחמה האחרונים, זו החשיבות של העבודה מהבית ויותר מכך - יצירת מרחב עבודה שקט, נקי, מסודר המאפשר תקשורת וסביבת עבודה שקטה, ועם זאת בלתי נפרדת מהוויי הבית, כשהכול עדיין תחת העין הצופייה שלנו. מה שהתחיל כאילוץ בלתי נסבל מחשבתית בתקופת הקורונה, הפך למעשה לסגנון ואיכות חיים כמעט אלמנטרית. במשרד ביתי בדירת פנטהאוז לבעל הבית היה חשוב משרד ביתי עם הפונקציות המקסימליות, ועדיין להיות חלק מהמתרחש בבית, ולכן נקבעו קירות זכוכית שקופים למשרד".
הכי מרגיש בבית: קיר טלוויזיה
מעצבת הפנים נטע בשן: "הטלוויזיה דומיננטית בחיי הישראלים, אם ביחד ואם לבד בסוף היום או בסופי שבוע. מול המסך אנחנו נרגעים, צוחקים, מתרגשים. המסך השחור הוא אלמנט בולט ודומיננטי ולמרות זאת לא מוותרים עליו ונותנים לו קיר מיוחד ומכובד. בעבר היו מצניעים את המסך בנישות גבס שהפכו לאלמנט עיצובי, אבל בעשור האחרון אנחנו נפרדים מהן לטובת קירות נגרות מקצה לקצה, שמאפשרים גם אחסון סגור וגם פתוח תוך שימוש מגוון בצבע, חומר וצורה בעיצובים שונים". יחידה משולבת של נגרות ומסגרות שעיצבה בשן מכילה אחסון רב, מדפים פתוחים לחפצי נוי, פינת כניסה לבית וכמובן טלוויזיה במרכז, עם נישה ייעודית בגון מנטה שמרענן את העיצוב.
"לא פעם קיר הטלוויזיה הוא קיר הכוח העיצובי בבית", מוסיפה מעצבת הפנים כרמית אוחיון, "הוא מצוי במרכזו של החלל הכי אהוב על הישראלים בביתם, הסלון. זהו מוקד ההתרחשות, המשפחתיות, האירוח והמקום שאליו נשואות העיניים כמעט מכל פינה בחלל הציבורי. קיר זה מקבל מקום של כבוד כבר בשלב התכנון, ולא פעם, כיאה לקיר כוח, מכתיב את הטון העיצובי לחלל כולו".
הכי חלומי: בריכה
אדריכל רון שפיגל: "כולם רוצים בריכה. לא משנה אם הבית קטן, בינוני או גדול, אם זו מרפסת או בית רחב ידיים. לפעמים רכישת הבית או הדירה מתרכזת סביב השאלה אם ניתן לשלב בריכה או לא. לפעמים השיפוץ מתחיל מהבריכה וסביבה מתוכנן עולם ומלואו, שמתרכז במטבח חוץ, סלון, פינות ישיבה וכל הפסיליטיז של הפנים, שיוצאים החוצה. הבריכה מוסיפה ערך רב לבית והיא יתרון מהותי בזמן מכירת הנכס".
