בקוטג' בשכונה חדשה בהוד השרון מתגוררת משפחה עם שלושה ילדים. תכנון ועיצוב חללי הבית הינם פרי יצירתה של האם, שירלי זמיר, העוסקת בתכנון חללי עבודה. שטח הבית 280 מ"ר, שמתחלקים על פני ארבע קומות (מרתף, קרקע, ראשונה ועליית גג). גודלו של המגרש רבע דונם והוא יושב במסגרת קומפלקס של ארבעה קוטג'ים שנרכש בזמן שלד ונעשו בו שינויים בפנים הבית ובגמרים במשך כחצי שנה ובעלות 300 אלף שקל. "בדיוק כמו שבחיי המקצועיים אני מקבלת פרויקט עם הגדרות תקציב ברורות", מספרת המעצבת, "גם כאן היה אתגר גדול לעבוד עם מסגרת תקציבית מוגדרת, ולמצוא את החומרים והפריטים הייחודיים לה ובנוסף יהיו במחיר בר השגה".
תכנון ועיצוב החלל נברא מתוך אהבה עמוקה לחומר, ליחסים, לפרופורציות ולמינונים. הפרויקט נוצר תוך בחינת יחסים: הארוך והקצר - הנוטים זה על זה; היש והאין - המגדירים זה את זה; הישן והחדש - המשלימים זה את זה; והכיעור והחן - המתארים זה את זה. ניתן לראות שימוש בחומרים פשוטים, ראשוניים וגסים ולעומתם את החומרים החדשניים והנקיים יותר. בחלל נעשתה עבודה מרובה עם חומרים אשר משלימים אחד את השני בטון ובאמירה. חומרים קרים (בטון ברצפה, בקירות, ובתקרה) אל מול חומרים המחממים את החלל (העצים הן הישנים והן המעובדים, הבדים והטקסטורות). הבית לא נגמר רק בעיצוב החלל אלא עיצוב כולל אשר יורד לפרטים שכוללים את הריהוט, התאורה והאומנות, שבחלקה היא האמנות האישית של שירלי.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
קריצה מעודנת
אל החלל נכנסים דרך דלת גדולה בצבע טורקיז, שמובילה לכניסה. משמאל לכניסה חלל פינת האוכל שכולל פינת אוכל רחבת ידיים בהתאם לצורכי האירוח של המשפחה, ובגב פינת האוכל ארונות שנבנו מעץ ממוחזר, שבחזיתם תריסים ישנים מפירוק.
מימין לכניסה ממוקם המטבח. לב הבית של המשפחה הוא סביב האירוח והאוכל, ולכן התקבלה החלטה עוד בשלב הראשוני לשנות את מיקום המטבח שבתכניות המקוריות היה באזור פינת האוכל ולבצע הצרחה בין חלל המטבח ופינת האוכל. במרכז הבית תוכנן אי פתוח (רהיטי הגליל, כיסאות הבר מפיקאפ) המכיל בתוכו את כל פונקציות המטבח המודרני וצורתו מאפשרת תנועה ומפגש סביבו. דרך המטבח ניתנת יציאה החוצה לחצר, על מנת לאפשר אירוח קיצי בחוץ.
בהמשך החלל ממוקם הסלון. בקומה זו ממוקם גם הממ"ד המשמש לחדר משחקים ושירותי אורחים. בבית יש מקום להמון פריטים בעלי היסטוריה ארוכה כמו תריסים ישנים שהפכו לארונות אחסון בחלל פינת האוכל, כיסאות ישנים שהתקבלו בירושה מסבתא של אחיין ששמש את המשפחה בשנות ה-70, מזנון הסלון שהמעצבת ציירה עליו.
במדרגות שבקרבת הכניסה הושקע תכנון רב. גרם המדרגות מורכב מכמה חומרים הבונים קומפוזיציה בפני עצמם. בתכנון המקורי הייתה הפרדה מוחלטת בין חלל המדרגות לבין החלל המרכזי. למשפחה היה חשוב שיהיה קשר עין בין מרכז הבית לבין העולים והיורדים במדרגות, ועל כן החלל נפתח בפרופילים חלודים שמייצרים מקצב.
בקומה השנייה ממוקמים חדרי השינה שבמרכזם מבואה ובה שידה מנוגרת.
חדר השינה של ההורים הוא חלל קטן יחסית ללא חדר ארונות, ולכן נבחרה צבעוניות מונוכרומטית בגוונים קרים ונקיים, עם פרקט פישבון שמכניס חמימות בחלל. יחידת ההורים כוללת שירותים ומקלחת נפרדים.
בחדרי הילדים ניתנה לכל ילד האפשרות לבחור תחום עניין כנושא לתכנון החדר, וכל חדר קיבל טיפול שונה בהתאם (ריהוט מנגריית אגוז). בחדרו של עומר, בן ה-8, אהבתו לים השפיעה על הצבעוניות, החומריות והשילובים השונים. בחדרה של זהר, בת 11, שאוהבת אמנות ככלל ומנדלות בפרט, נבחרו מרקמים וטקסטורות ונעשה עיצוב טפט מעולם התוכן שלה עם קריצה מתוחכמת ומעודכנת.
