"אין רגע דל, אנחנו בסיר לחץ": החיים בחדרי המלון של משפחות המפונים

מאז שהתחילה מלחמת "חרבות ברזל" עזבו אלפי משפחות את ביתן ומצאו מקום אצל משפחות מארחות, בדירות שהצליחו להשיג, בבתי הארחה ומלונות. כשמדובר בסוף שבוע אחד עוד מילא, אבל קהילות שלמות פונו יחד לבתי מלון והחיים שם - רחוק מהבית, לעיתים ללא עבודה ובצפיפות עם הילדים, יכולים להיות מאוד מאתגרים. בשבועות האחרונים חדר המלון הפך עבורם לבית לכל דבר והוא קטן מלהכיל הכול - שפע של בגדים, צעצועים, כלים ולפעמים גם ארונות, בנוסף למיטות, לשולחן הקטן ולארון שבחדר. בקבוצת הנשים "מאמאצחיק" בפייסבוק הספיקה תמונה אחת של אישה שיושבת על מיטת שיזוף כדי לקפל כביסה כדי לתת את האות לשאר חברות הקבוצה להפגיז תמונות מחיי היום יום החדשים שסיגלו לעצמן בלית ברירה, אבל עם הומור שמחזיק אותן ואת הקבוצה כולה.

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> שובר לב: הצעצועים של ילדי בארי הוצגו בת"א

>> הלם: הנוסעים שמו לב לעיצוב חדש בשירותי המטוס

אילת, מלון Vert 

סיון גולן הגיעה מעין הבשור עם בעלה ושלושת ילדיהם (בני 13, 11, 7) למלון Vert באילת. בינתיים הבעל הוקפץ למילואים והיא דאגה להכניס לחדר ארון של "כתר", אותו הרכיבה עם בתה הבכורה. "עשינו קצת רעש לשכנים מלמטה, שהם חברים שלנו. הבאתי איתי לחדר גם מטאטא, יעה וחומרי ניקוי, סבון נתלה לאסלה ועוד שידת מגירות לצעצועים בחדר הצמוד שבו דלת מקשרת. גם האקס בוקס הובא מהבית, ממירים, משחקים וכלי מטבח, ושידת תמרוקים וטבעת תאורה של טיקטוק לבת, שתוכל להמשיך בשגרת הטיפוח שלה". גולן מספרת שהם משפחה מושבניקית שרגילה לדשא ולמרחבים ועכשיו הם מרגישים כלואים, הכלב המשפחתי נמצא בתל אביב והגעגועים עזים. "המלון עושה הכול בשבילנו, אבל עדיין קשה לנו בשני חדרים קטנים. הילדים משועממים ואין מצב רוח לעשות כלום. הבית שלנו בעין הבשור נשאר שלם, ואנחנו מאוד רוצים לחזור. אולי בינואר".

אילת, מלון המלך שלמה

יפעת ברונשטיין יצאה עם בעלה וארבעת בניהם (בני 16, 13, 10 ו-6) מקיבוץ נירים חצי שעה לאחר המתקפה. "זה היה מבחינתנו הימור – או טמטום טהור או ניחוש מוצלח", היא נזכרת בהחלטה המהירה שלקחו ובזכותה לא הסתגרו שעות בממ"ד. אחרי סופשבוע אחד אצל אמה בבאר שבע הם עברו למלון המלך שלמה אילת, וכשהבינו שהמלון ידידותי לכלבים צירפו גם את מייפל ולוטוס, שתי הכלבות של המשפחה. בהתחלה הם לא עזבו אותן, אבל בהדרגה ראו שאפשר לשחרר, וכעת הן שוהות לפעמים בחדר גם לבדן. בבוקר הם מוציאים אותן לסיבוב בים, ובלילה הן משחקות במסדרון, כשהוא מתרוקן.

ים המלח, מלון דיוויד

אלה בן צבי מקיבוץ בארי הגיעה למלון דיוויד בים המלח עם בעלה ושלושת ילדיהם (בני 8, 6 ו-שנתיים וחצי). את המטבחון בחדר היא יצרה כדי לאכול ארוחות ערב ביחד, כי עבורם שתי ארוחות בשריות זה יותר מדי. "הרעש מתיש ובחדר יותר שקט. לכן אני מעדיפה לשבת לאכול יחד כאן".

ים המלח, מלון Vert 

אורטל עמר משדרות הגיעה למלון Vert ים המלח עם ארבעת ילדיה (בני 11, 9, 6 ושנה וחצי). בהתחלה בעלה היה איתם, אבל עסק המצבות שלו חייב אותו לחזור לעיר ולתת מענה לתושבי הקיבוצים מסביב. "הבית האמיתי שלי הוא בשדרות, כאן אני נמצאת בעל כורחי ומרגישה בתוך כלא", היא אומרת. היא אלתרה כביסות באמבטיה ובכיור, והשבוע השתכללה ורכשה מכונת כביסה קומפקטית לחדר. כדי לחמם לבת הקטנה את הבקבוק בלילה היא מרתיחה מים בקומקום, ולאחר מכן שמה בהם את הבקבוק לכמה דקות. הצעצועים של הילדים במזוודה, ומדי מוצ"ש בעלה מחליף להם אותם כדי שלא יאבדו עניין.

גם לירון קלימי, נשואה פלוס בת שנתיים ובן 8 חודשים משדרות, שוהה במלון Vert ים המלח. בחדר האמבטיה במלון היא אלתרה חדר כביסה בתוך הכיור.

עין גדי

אילונה ממן מקיבוץ חולית התפנתה עם בעלה ושלושת ילדיהם (שלישייה בני 6) למלון עין גדי. את הכביסה היא מקפלת בלובי של המלון.

נווה אילן

כשהמשפחה מתגוררת במלון ואמא כורעת ללדת, הילדים מתפזרים בין המשפחות החברות מהמושב, שנמצאות גם במלון, ואבא מסיע אותה לבית החולים. הודיה נעים ממושב שוקדה פונתה עם המשפחה למלון נווה אילן ובשבת האחרונה ילדה תינוקת, אחות חדשה לשלושה ילדים (בני 7 וחצי, 3 וחצי ו-10 חודשים). בני המשפחה נמצאים במלון כבר יותר מחודש, וזוכים לעיטוף מקהילת נווה אילן ומהקהילה החרדית של קריית יערים. "הם יודעים שהבעלים במילואים, לכן מגיעים עד אלינו, פרשו חסות על הכביסות וגם פתחו לנו חנות יד שנייה עם בגדי חורף". בחדר במלון היא תלתה ציורים של הילדים, כדי לייצר להם תחושה של בית. יש גם מדף עם משחקים ומגירה עם ציוד לשיעורי בית, כדי להכניס אותם לשגרה קבועה בבית הזמני הקבוע.

נתניה, מלון וורט לגון

בת חן ששי ושלושת ילדיה (בני 12, 10 ו-6) מתארחים במלון בנתניה. הם הגיעו משדרות יחד עם המשפחה המורחבת, מכירים חברים במלון והילדים הכירו גם חברים מקריית שמונה. "אין רגע דל, אנחנו בסיר לחץ", היא אומרת. "אנחנו בחדר אחד ומשתמשים בדלפק אחד שיש עליו הכול – יצירות, אוכל, מוצרים יבשים וטוסטר שקניתי עכשיו". את האוכל היא מכינה לילדים לפני בית הספר שאליו הם משובצים עכשיו, כי חדר האוכל נפתח רק ב-8 בבוקר. במקרר הקטן נכנסים מעדנים ובקבוק חלב. "הילדים בפעילויות, והמבוגרים שלא עובדים מרחוק, מנקים, מסדרים ומחכים בתור לכביסה".

קיבוץ ניר דוד

יונת ברנדס הראל מיד מרדכי שיתפה תמונה של הארון הזמני בצימר בקיבוץ ניר דוד שבו היא נמצאת – בגדים שנשארים בתוך המזוודה ואליה הם חוזרים.

טבריה, מלון חוף גיא

שחר רותם ובעלה הגיעו ממושב בצת לחוף גיא בטבריה עם שלושת הילדים (בני 4,3,2) וכולם שוהים בחדר אחד כבר חודש וחצי. החוויה מוזרה להם, אבל הם התרגלו ומבלים הרבה בדיג בכנרת ובנסיעה בקורקינט. "יש שני מדפים בסך הכול, אז חיים עם שקיות ובלגן ואם לבת שלי קר, אני צריכה להתחיל לחפש לה סוודר". כשצריך, הבעל נוסע חזרה למושב ושחר מסבירה לו בשיחת וידאו מה בדיוק להביא להם, ובאחת הפעמים הגיע איתו גם מכשיר הסודה סטרים.

כנרת, מלון כינר גליל

אנטונינה בן משה מקיבוץ מעיין ברוך שדרגה את החדר המלון כינר גליל, שבו היא שוהה עם משפחתה בת חמש הנפשות, על ידי הוספת מדפים תלויים שקנתה מאיקאה לארון, ותוספת של שידה לאחסון ספרים ומשחקים.

טבריה, מלון לאונרדו

כדי להרגיש קצת יותר בבית, דנה בלאט ממטולה הכינה לחדר שלה ושל בן זוגה ושני ילדיהם (בני 11 ו-8), במלון לאונרדו בטבריה שלט לצד הדלת.