החלום של בעלת הבית, שהיא ובעלה חברים טובים של המעצבת חגית בכר, היה בית בסגנון ישראלי-יווני ים תיכוני, באווירה של ים, בריזה וחול. "בתכנון האדריכלי לא הייתה התייחסות לחזון, ולמעשה רק בשלב של בחירת חומרי הגמר (השלב שבו אני נכנסתי לתמונה) התחלנו לדבר על קונספט עיצובי", מספרת מעצבת הפנים חגית בכר. "האתגר היה לשוות לבית מראה יווני באמצעות שימוש בצבעים וטקסטורות שיתאימו לקונספט, למשל דלת כניסה בצבע כחול או בחירת ריצוף חוץ בגווני חול לריצוף הכללי של הבית". מתחילת הבנייה ועד הכניסה לבית עברו עשרה חודשים, וסך עלות הבנייה, החומרים, והריהוט – כמיליון וארבע מאות אלף שקלים.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
ריהוט בשפת עץ וחלודה
דלת כניסה כחולה, גבוהה רחבה מקבלת את פני הבאים. ממול ניצב הסלון והמדרגות לקומה השנייה, הפרטית. בקומה הראשונה, הציבורית, ממוקמים המטבח, הסלון, שירותי האורחים וחדר המשחקים (הממ"ד). בקומה השנייה ממוקמים חדר השינה של הילדים, אמבטיה כללית, חדר השינה של ההורים עם מקלחת צמודה ומרפסת שמש גדולה. הילדים קטנים ולכן היה חשוב שחדריהם יהיו בקומה העליונה עם ההורים ומנגד שחדר המשחקים יהיה למטה, נגיש וקרוב להתנהלות היומיומית. הריהוט בחדרי השינה לא הוחלף אבל חלקו נצבע מחדש (למשל שידות הצד בחדר הורים).
"האי הכחול הוא למעשה העוגן לעיצוב כולו והוא הכתיב את שאר הבית. הרעיון המקורי לאי היה צבע כחול משופשף, ישן, עם המון שכבות וקילופים, כמו מראה של ספינה טרופה שנמצאה בקרקעית, מלאת חלודה שנצבעה בכחול. בשל אילוצי תקציב האי בסוף נצבע בצבע אטום אך שאר הריהוט (מזנון, יחידת מגירות, שולחנות סלון) מדבר בשפת העץ והחלודה (רק קצת יותר מודרני) ולמעשה משלים את המראה שרצינו ליצור באי".
בינתיים בלי פינת אוכל
בחלל הציבורי נקנו ספה חדשה, כורסה, שולחן סלון, מזנון ויחידת מגירות. על פינת האוכל החליטו לוותר בינתיים והאי, שרחב דיו, משמש כשולחן אוכל למשפחה, וגם כמשטח עבודה. "הסלון והמטבח קטנים יחסית לגודל הבית, מכיוון שיש יחידת דיור בשטח הקומה הראשונה. האתגר במטבח היה ליצור כמה שיותר מקומות אחסון ועד כמה שניתן משטח עבודה, ובסלון למרות היותו קטן יחסית, שייראה מרווח ומזמין", מספרת בכר על אתגרי תהליך התכנון".
שולחנות סלון ממרוקו
שולחנות הסלון העגולים הם תוצאה של טעות שהביאה לתוצאה לא צפויה אך מקסימה: עשינו טעות אחת", מספרת בכר, "שולחן הסלון שנרכש היה גדול וכבד מדי והלקוחות לא יכלו להזיז אותו, אפילו ס"מ. לבסוף הועבר השולחן אל מתחת המדרגות ומשמש כספסל, ובמקומו קיבלנו מאמה של הלקוחה שני שולחנות עגולים. את השולחנות הביאה האם ממרוקו לפני כ-15 שנים, והם תואמים את הפטיש שיש לי לריהוט ישן, עם אופי וסיפור מאחוריו. השולחנות מוסיפים לאווירה ולייחודיות של החלל".הבחירות הייחודיות לא השאירו את בעלי המקצוע אדישים: "הלקוחה סיפרה לי שלאורך כל התהליך, היו מי שהרימו גבה ושאלו 'למה אי כחול? למה חלונות כחולים? למה בחרתם את הריצוף הזה, הוא מתאים לחוץ' וכן הלאה. הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת זה לא לפחד ללכת אחרי החלומות והפנטזיות שלכם. לא להקשיב לסביבה אלא ללב".
"הייתה לי חוויה מדהימה וכיפית ומאוד מאתגרת", ממשיכה בכר, "לנסות לשמור על החברות ובה בעת להיות אסרטיבית ולקבל החלטות שלא תמיד התאימו למי מבני הזוג. הם סמכו עליי לחלוטין גם כשלפעמים חשבו שהשתגעתי עם הבחירות.
תכנון עיצוב וסטיילינג: חגית בכר מעצבת פנים
סטיילינג לצילומים: טל גיפמן - מלבישת בתים