המיגוניות בקיבוץ גשר הזיו בגליל המערבי שינו לאחרונה פניהן בזכות הציירת ודוגמנית העבר אינגריד פלדמן ובן זוגה, האומן והצייר ליאור קימל. השניים, שמתגוררים בנהריה בשנים האחרונות ומוכרים בצפון כציירים, נרתמו להחיות את המיגוניות וציירו עליהן בעזרת טכניקה ייחודית השראות מהים הקרוב ומהטבע של הקיבוצים סביב.
"ממש אתמול סיימנו לצייר על מיגונית נוספת בעזרתם של כמה בני נוער מקסימים מהקיבוץ עצמו", כתב קימל בדף הפייסבוק שלו. "חם לוהט, אבל משתלם בהחלט. ושוב, העיקר שהמבנה המכוער הזה לא יעמוד עירום. בינינו, אין לי גם בעיה ואפילו בעד שיפרקו את היצירות שלנו כי לא נצטרך יותר מיגוניות והכול ייגמר". בדף של פלדמן היא כתבה: "ליאור אומן ומורה לציור ידוע מאוד בצפון, ומאז שאנחנו זוג הוא לימד אותי את טכניקות הציור שלו בסכיני ציור. יחד ציירנו על המיגוניות וקיבלנו מלא פניות לעוד מיגוניות".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> אנשים עם בית מתוקתק אף פעם לא יעשו את זה
>> התאהבנו בדירה של מאור אדרי והמשפחה במודיעין
פלדמן, ילידת הולנד ומלכת היופי שלה בשנת 1991, הגיעה לישראל בגיל 20, התגלתה על ידי צלם והתפרסמה כדוגמנית שהשתתפה בעשרות תצוגות אופנה, כיכבה על שערי מגזינים ומאוחר יותר התפרסמה כאחת מנערות "גלגל המזל" והשתתפה בסדרה "רמת אביב ג'". ההזמנה לציור התקבלה ממועצה אזורית מטה אשר, אתה עובד קימל מאז שחזר לארץ לפני שש שנים. במועצה ראו את הכישרון לאומנות וציור, קימל החל להעביר סדנאות לילדים ומבוגרים, ועם הזמן נשאר עם הסדנאות לפלח הבוגר.
חיכה להזדמנות לפרויקט כזה, ואז הגיעה ההצעה
"אנחנו רואים את המיגוניות בכל מקום בצפון, מבנים עירומים ומכוערים, שעל חלקם ציירו בצורה לא מקצועית", מסביר קימל את הפרויקט. "תמיד הסתכלתי עליהן ואמרתי לאינגריד שלצייר עליהן זה רעיון מקסים ואולי כשיתפנה לנו זמן, גם לנו ייצא לצייר עליהן. יומיים אחרי כן קיבלנו מהם טלפון, אמרו שאוהבים את הסגנון שלנו והזמינו אותנו לצייר על שתי מיגוניות". מתחילת המלחמה עסקו שני בני הזוג בהתנדבות מלאה בעבודות ציור שונות ועם החזרה לשגרה התפנו למיגוניות, לאחר שעות העבודה העמוסות ובמחיר סמלי בלבד והשתתפות בחומרים. הם שמחו לרתום לפעילות בני נוער שמציירים מהקיבוץ, וסיימו עם הטאץ' המקצועי שלהם.
איך אומן כותב "אין לי בעיה שיפרקו את היצירות שלנו"?
קימל: "עד כמה שאני אוהב אומנות, קנאי לה וקשה לי להיפרד ממנה, מבחינתי גם את הציורים הכי יפים על המיגונית אני מוכן שיהרסו. היה לנו חשוב לייפות את המבנים העירומים בפינת הרחוב, אבל הלוואי שלא נצטרך אותם. אנחנו במצב שלא היה כדוגמתו במדינה, ולגור בצפון זה אחרת מאשר לגור במרכז עם האזעקות והבומים מסביב. יחד עם זאת, אין כמו להיות בבית שלך, במקום שלך".
פלדמן הכירה את קימל, יליד קיבוץ בית העמק בצפון, לפני ארבע שנים, לאחר שהוא חי בהולנד 17 שנה, התפרנס ולמד ציור וחזר לארץ. דווקא כשהוא חי שם, היא ההולנדית חיה פה. חברה שהייתה באחת התערוכות שלו בהולנד סיפרה על חברה שמציירת בשם אינגריד פלדמן. "ליאור זכר את השם, כי דגמנתי בארץ המון שנים, ויצר קשר דרך הפייסבוק. התכתבנו והגבנו אחד לשני לפוסטים. הוא החמיא לי על היצירות שלי וכך זה נמשך כמה שנים לפני שנפגשנו", היא מספרת.
נכנס אליה עם לימונים ואבוקדו מהקיבוץ
האהבה המשותפת לציור הפגישה ביניהם בסופו של דבר. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", היא נזכרת כשנכנס אליה עם שקית אבוקדו ולימונים מהקיבוץ. קימל החל ללמד אותה את הטכניקה עם סכיני ציור. "זו שיטה שמייצרת שכבות על הקנבס וכך הציור הופך לתלת ממדי", מספרת פלדמן, שהוסיפה למקצועה כמאפרת גם עבודת משנה כציירת. "ביחד אנו מציירים במסגרת פרויקטים, הצגנו בתערוכות בצפון ועבדנו רבות בהתנדבות בזמן המלחמה. כך גם הגיעו לליאור עם הרעיון לצייר על המיגוניות. הפניות היו כה רבות שלא יכולנו להיענות לכל הבקשות ועדיין מגיעים אלינו".
עבור קימל, האומנות והשיעורים שהוא מעביר בצפון הם מקצוע ודרך חיים. כשאינגריד נכנסה לחייו הוא גילה את הכישרון שלה לציור ועזר לה לפתח אותו. "שנינו התפתחנו עם הציור, והבית שלנו הוא כמו סטודיו גדול מלא ציורי שמן". היא בת 49, הוא בן 48, והם לא נשואים, "אבל קנינו שתי טבעות לחיזוק הקשר". לקימל ילדה בת 15 המתגוררת בהולנד ומגיעה לביקורים.
הדירה בנהריה לא גדולה, ממוקמת בבניין חדש עם גינה יפה וליד הים. הסלון מחולק לחצי חלל עם פינת ישיבה וטלוויזיה ומטבח, והחצי השני מוקדש לציור ויש בו חמישה כני ציור ושפע יצירות על הקיר. שם גם מתקיימים החוגים שקימל מעביר בכל פעם ל-6-5 אנשים, כשמוזיקה וקפה משולבים ברקע בבוקר, ומוזיקה ויין בערב. וכן, מזהים את פלדמן: "אומרים לי 'אני זוכרת אותך, פעם מ'גלגל המזל', כשהיה רק ערוץ 1 ו-2, או מכתבות ב'לאישה' ומפרסומות".
טכניקה שנותנת לציור עוצמה ועומק
סגנון הציור של פלדמן מוגדר כריאליסטי עם שכבות, וקימל מצייר נופים ואנשים בשילוב סגנון ריאליסטי עם אבסטרקט. את טכניקת הציור בסכינים הוא למד ממאסטרים באירופה והביא איתו לארץ. "הטכניקה נותנת לציור עוצמה ועומק והשכבות יוצרות עניין. הסכין מאפשרת להגיע לרמת ציור מדויקת, והציור בו גם נקי יותר משימוש במכחולים וטרפנטין". בימים אלה עובדים השניים על ציור ענקי משותף של מסגד אלג'זאר והנמל בעכו שהוזמן מהם.
לפלדמן, שגרה קודם לכן ברמת גן במשך 22 שנים, אין שום כוונות לעבור, לא מהצפון ובטח לא מהארץ. "בכל מקום בעולם יכול לקרות משהו, כל יום, ולאו דווקא מלחמות. לכן אנחנו ממשיכים לחיות, לעבוד, לעשות דברים שעושים טוב ולא לשקוע ברע. אני כאן בטוב וברע".