קשה להאמין, אבל התכנית המקורית בבניית פארק אמות המים באפרת הייתה בכלל הקמת מתקן הנדסי למטמנת עפר מפרויקטים של בנייה. בפועל, הוואדי התלול בקבוצת היישובים של גוש עציון הפך לאואזיס המשחזר בתי גידול אקולוגיים ונופים היסטוריים של הארץ, עם מי מעיין ונחל זורם, חורבות מנזר ביזנטי, סוכת גפנים וגשר המחבר בין שתי גדות הנחל.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> בית של השמחות: הצצה לדירה המשפחתית של אלירן צור
>> ת"א: שיפוץ חלומי לדירת 80 מ"ר בחצי מיליון שקל
כל זה לא היה מתקיים לולא התעקשותו של אדריכל הנוף דניאל בראון וכמו תמיד, שיקולים כלכליים כבדי משקל. "הוואדי היה עמוס מפגעים הנדסיים - שפכי עפר בחלקם לא חוקיים, פריצת דרכים על פני המדרונות שפצעה אותם בצורה קשה ותכנון הנדסי קלוקל", מספר בראון, שהוזמן כאדריכל נוף לפרויקט לפני שנים, כאשר הייתה כוונה להפוך את הנחל התלול בין שכונות המועצה הגבוהות לאתר שפיכה מרכזי של עפר במרחב ירושלים, לשטח אותו וליצור על המשטח שייווצר פארק.
להעלות מהאוב את השכבות ההיסטוריות בנוף
התכנון המקורי לא התממש מסיבות שונות, ביניהן הצורך לתכנן תיעול תת קרקעי הנדסי כבד לזרימת מי הנגר בחורף, מה שהפך את הפרויקט ללא כלכלי. "הייתי חלק מהמאמץ למזער נזקים כבר אז, ולנסות לשכנע שזו תהיה איוולת להקריב מקום עם נוף כזה למטמנה לעודפי עפר", הוא מסביר. כשמשרד השיכון והבינוי גנז את הפרויקט לפני עשור אבל השכיל להותיר תקציב לפארק, הרגיש בראון כאילו זכה בפיס. במועצה המקומית אפרת נתנו לו אור ירוק לתכנן פארק כפי שהוא רואה לנכון, ובסוכות האחרון הוא נפתח לקהל הרחב (ובימים אלה מתוכנן לביצוע שלב ב'). בראון: "אני מצוי בתמונה זמן רב ועם השנים הנושא הפך לאהבה פרטית. נופי הארץ, נופים היסטוריים, טבע בראשיתי וחקלאות מסורתית הולכים ונעלמים ממקומותינו, ונופי ארץ התנ"ך חשובים לי ומובילים אותי בהשקפת עולמי כאדם שחי בארץ הזו ולא רק כאדריכל. הפארק באפרת ושיקום ושחזור הנוף ההיסטורי הפך להזדמנות ליישם את האני מאמין הזה בשטח".
עוד לפני תכנון מפורט לביצוע תכנית האב של בראון כללה תפיסה מרחבית של הפארק עם חזון לחיבורו לשבילי טיול במועצה אזורית גוש עציון. "הרצון היה להעלות מהאוב את השכבות ההיסטוריות בנוף. פעם היה כאן חורש ים תיכוני עם בוסתנים וטרסות שהקים האדם. הם הוזנחו עם הזמן והתקבל נוף טרשים שדוף וקרקע שנסחפה. שיקום אקולוגי של נוף היער המקורי, הטרסות, הבוסתנים והעצים, אינו מספיק כשמירה על חלקת טבע קטנה, משום שכל מה שמחוץ לשמורת הטבע הולך ונעלם בתהליכי הפיתוח בארץ ובלחץ המבקרים על השמורות שגורם לנזקים". כשמתכננים היום ערים חדשות, הוא טוען, פארקים יכולים לשקף גם נוף שנעלם. "פארקים לא צריכים להיות דשא סינתטי עם שעשועי משחק, וילד יכול לראות עגבנייה על עץ ולא לחשוב שהיא גדלה בסופר. אם כבר להקים פארקים, בוא ננסה לשחזר משהו מהנוף של פעם ונעניק ערך אקולוגי חינוכי וחברתי".
פארק אמות המים נמצא בשטח השיפוט אפרת, בין גבעת הדגן, גבעת הזית וגבעת התמר. מבחינתו של בראון, הפארק הוא סוג של מעבדה בתנאים אידיאליים לניסוי שחזור נופים היסטוריים. "קיימים אתרים דומים בהם אפשר ללמוד על הארץ, למשל נאות קדומים ליד מודיעין, בסטף שחזרה הקרן הקיימת בוסתנים וחקלאות על בסיס מעיינות במקום, עין יעל ועוד. בכולם משולבים פרויקטים סביבתיים עם תפיסה חינוכית, אבל אף אחד מהם איננו פארק עירוני שתוכנן עם תפיסה כשלי. אין בו מדשאות, מתקני ספורט ורחבות של מתקני משחק. למרות שגם הם חשובים, קיבלתי פטור מכל אלה, והם יקומו במקום אחר סמוך לפארק אמות המים, על אחד היובלים של הוואדי שכבר התמלא בעפר בעבר".
מה יש בפארק שמושך המוני מבקרים?
כשבניית הפארק הושלמה הצפי היה שיגיעו אליו מבקרים מהשכונות סביב, אולם בסוכות בשנה שעברה הגיעו אנשים בהמוניהם ממקומות שונים בארץ, בין השאר בזכות המים. מרפסת תצפית עם פרגולה המדמה סוכת גפנים מסורתית מקבלת את פני הבאים ומשקיפה על כל הוואדי, וממנה יורדים לתחתיתו. יער וחורש, טרסות ובוסתנים, מעיין קטנטן וחורבה של מנזר ביזנטי שעוד לא נחפרה ותשמש בעתיד כמרכז לפעילות. גולת הכותרת היא נחל שזורם בסירקולציה, כלומר מים שפורצים בנביעה, ממלאים בריכות שכשוך קטנות וחוזרים חזרה לנביעה. מעל הנחל גשר גדול שחוצה אותו כחלק מהמסלול המעגלי.
הנחל שזורם בסירקולציה אינו אלמנט טבעי, אלא "הלבשה" של בראון, יצירה יש מאין של בית גידול שלם כמו נחל טבעי, שאנשים רואים בו אטרקציה. מאחר שאין נביעה אדירה של מים שיוצאים כל הזמן ממי תהום, המים מוחזרים במחזוריות ואין אמצעי מלאכותי שישמור על איכות המים. עקב כך יצר בראון אגנים ירוקים - פילטר ביולוגי של צמחייה שבעזרתה המים עוברים תהליך ניקוי. "חשבנו שנקים אגנים לשמירת המים ויהיו בריכות שכשוך, אבל מאסת המבקרים רמסה שלא במודע את הצומח בגדות ובבריכה הראשונה בתוואי הנחל שבה היו נימפאות", הוא משתף. כלקח מכך גודר הנחל, הוצב שילוט ונשתל מחדש צומח הנחלים. כדי לתת מענה לאטרקציית המים הוא שוקד בימים אלה על תכנון מפורט שיתממש השנה - אגם שכשוך גדול כמענה לעומס מבקרים. הנחל יישאר בעינו כאלמנט נופי אטרקטיבי, והטבילה במים תקבל מענה באגם שכשוך רדוד.
עוד צפוי בהמשך
הגשר שחוצה את הנחל מסמן היום את קצה הפארק. שלב ב' של הפארק, המתוכנן גם הוא בימים אלה, ימקם אותו בליבו של הפארק, שימשיך ממנו והלאה. הוא יכלול אגם שכשוך גדול ובריכות שכשוך נוספות וכן קטע טיילת לאורך אמת המים הנמוכה לירושלים (אמת הערוב) ושביל נוסף לאורך האמה הגבוהה (אמת הביאר). קטעי שבילים אלה יהיו מחוברים בינם לבין עצמם וכן לפארק אמות המים. יחד יהוו בסיס למערכת שבילי טיול בטבע בצמידות לשכונות העירוניות של אפרת. "הפארק הוא סוג של הצהרה על גישה לתכנון פארקים עירוניים שחיונית לשימור משהו מנופי הארץ ומן הערכים המקופלים בהם - בתנאי הפיתוח המואץ והאובדן המהיר של השטחים הפתוחים", הוא מסכם. העבודות צפויות להתחיל עוד השנה.
