אנחנו רוצים להיות שונים ומיוחדים ולעצב את סביבת החיים שלנו בצורה יצירתית ומקורית, אבל יש בינינו כנראה הרבה יותר במשותף ממה שאנחנו רוצים להודות. כולנו מושפעים מאותו מזג אוויר, מאותה סביבה, מאותם טרנדים, מאותם הרגלים ומאותה תרבות. לכן זה לא מפתיע שיש אלמנטים וחפצים מסוימים שאפשר למצוא (כמעט) בכל בית בישראל - בין אם מדובר ברווק צעיר שרק לאחרונה יצא מהבית של ההורים, בדירת שותפים, במשפחה צעירה או בזוג שילדיו כבר עזבו את הקן. לכולנו יש בבית מזגן, לרובנו יש לפחות פריט אחד שנרכש באיקאה וכמעט לכולנו יש פינת אוכל עם שולחן נפתח. לפניכם רשימה של הפריטים הכי נפוצים בבתים בישראל – על כמה מהם אתם מסמנים וי?
עוד בערוץ עיצוב הבית:
חכמים בשמש: פרגולה
"בבתים רבים בישראל יש רצון ודרישה לצאת החוצה להתאוורר, להכניס את הירוק ושיהיה עוד מרחב חיצוני שהוא חלק מהבית אבל גובל בסביבה החיצונית", מסבירה מעצבת הפנים מרב בנר. "לכן בכל כך הרבה בתים יש מרפסת או גינה. תוסיפו לזה את העובדה שישראלים אוהבים לארח חברים מהצבא או את בניה דודים מעפולה ואת העובדה שעונת הקיץ היא די קבועה כאן ותגיעו למסקנה הנדרשת, שצריך קירוי כדי שיהיה נוח לשבת שם. כך הגענו לפתרון העדכני של הפרגולה - אלמנט קירוי מחומרים שונים ובסגנונות שונים".
"הפרגולה, שאפשר למצוא כמעט בכל בית בישראל, מוציאה קצת מהבית אל הגינה, מכניסה קצת מהגינה אל הבית, ומייצרת את החדר הישראלי האולטימטיבי עם שלושה כיווני אוויר", מוסיפות תמר בלומנפלד-כץ ויהודית מור מסטודיו בלומנפלד-מור.
אז והיום: טרצו
"מדובר בחומר שפעם היה אפשר למצוא כמעט בכל בית בישראל, אחר כך קצת פחות, ועכשיו המגמה חוזרת ובגדול", מתארת מעצבת הפנים מיה שגיב סלומון מסטודיו In2 Design. "החומר קרוי על שם העיירה באיטליה שבה הומצא. הוא מבוסס על יציקת צמנט (בטון) או אפוקסי שבתוכם מוטבעים אגרגטים: שבבים של שיש, זכוכית, קוורץ, גרניט, חצץ או פיגמנטים. לאחר היציקה והתקשות החומר, משייפים את חלקו העליון וחושפים את המרקם המיוחד שיוצר כל הטוב המוטבע בו.
"בעבר ריצוף טרצו, או בשמו המקומי 'שומשום', היה נפוץ מאוד בבנייה הישראלית ולכן הוא מזוהה אצלנו עם משהו מאוד מקומי. עם התקדמות ענף הבנייה בארץ ובעולם, הטרצו נזנח וכמו נשכח, אבל לאחרונה שוב יש לו עדנה, במתכונתו הוותיקה של אריחים קטנים על בסיס בטון או בשיטות ייצור חדשניות כמו יציקות אריחים גדולים ובסיס סינתטי. פתאום הוא מציץ מבין דפי הכרומו של מגזינים נחשבים לאדריכלות ומופיע שוב ושוב בפיד בפינטרסט". גם אם לא מחליפים רצפה או חיפויים, אפשר להכניס את הטרנד הביתה בקלות באמצעות רהיטים ואביזרי נוי.
הכי מתאימה לסלון שלנו: ספה פינתית
"בדירות קבלן ובהרחבות של יישובים כפריים היציאה למרפסת בדרך כלל מתוכננת דרך הסלון", מסבירה מעצבת הפנים אסנת קציר. "ספות בצורת רי"ש מאפשרות לנצל את החלל הפנימי למקומות ישיבה בלי לפגוע ביציאה החוצה".
"הישראלי אוהב להתרווח על הספה מול הטלוויזיה, ואם אפשר בשכיבה אז עדיף", מוסיף מעצב הפנים אביב חרמוני. "ישראלים אוהבים לצפות בטלוויזיה ביחד כמשפחה וספה פינתית מאפשרת להשתרע".
כי אין כמו בינג' טוב: טלוויזיה בסלון
"הישראלים לא מוותרים על טלוויזיה בסלון", אומרת מעצבת הפנים שלומית זלדמן מפרטת. "בניגוד לאירופה וארצות הברית, שם במרבית הבתים יש שני סלונים - אחד ופורמלי ואחד יומיומי ומשפחתי, ברוב הבתים בארץ יש סלון אחד והוא משמש פונקציות שונות, גם של בידור. כדי ליצור חלל כמה שיותר מוקפד ומסודר, בבתים רבים, חדשים ומשופצים, מקפידים להטמיע את המסך בקיר שבוצעו בו עבודת חציבה כך שאין כבלי חשמל גלויים, ואת מערכות המולטימדיה מטמיעים בריהוט צדדי".
ילדים זה שמחה: צעצועים בסלון
גם אם יש לכם פינת משחקים או חדר משפחה, גם אם דאגתם לפתרונות אחסון רבים בחדרי הילדים וגם אם אתם מקפידים מאוד על סדר וארגון - כנראה שהצעצועים של הזאטוטים מוצאים את דרכם לסלון. שם יש בדרך כלל שטיח נעים ומרחב לא קטן שהילדים יכולים לשחק ולהתרוצץ בו, הוא מרווח יותר מחדרי השינה שלהם והוא נמצא במרכז העניינים. מצד אחד אתם אוהבים לראות מה הם עושים ולהיות עם היד על הדופק, מצד שני אתם מתבאסים על הבלגן. נסו להציב בסלון סלסלות גדולות או מגירות וללמד אותם לסדר בסוף היום. אולי זה יעזור, אבל אנחנו לא מבטיחים.
לא מוכנים לוותר עליו: שטיח בסלון
"אמנם אנחנו במזרח התיכון וחם פה מאוד, אבל עדיין ברוב הבתים בישראל השטיח הוא אחד הסמלים להגדרת אזור הסלון", אומר מעצב הפנים ליעד יוסף. "פגשתי לא מעט לקוחות שלא אוהבים שטיחים, אבל בסלון חייבים אחד. הוא נותן תחושה ביתית ומשפחתיות שכל כך אופיינית לישראלים וללא ספק מעניק במה ומלביש את חלל הסלון עם המון אופי".
אין מטבח בלעדיו: אי או דלפק
"אם פעם מטבח היה מקום שמבשלים ושאוכלים בו, כיום התוספת של אי או דלפק הופכת את החלל לאזור בעל שימושים רבים נוספים", אומרת מעצבת הפנים מירב חביב. "הילדים מתקבצים סביבו להכנת שיעורי בית, לעבודה על מחשב הנייד או הטאבלט, לשעת משחק עם חברים, לנשנושים ולארוחות קלילות. ההורים משלימים שעות עבודה מהבית כשהם יושבים ליד האי עם המחשב הנייד או הטלפון, ושם הם מתחילים את הבוקר או מסיימים את היום עם עיתון וקפה. כעצמאית אני מוצאת את עצמי עובדת על תוכניות ליד האי הרבה יותר מאשר במשרד שלי".
החיים עצמם: מגנטים על המקרר
"בכל בית ישראלי יש על המקרר, ולעתים גם על דלת הכניסה, מגנטים, יצירות אמנות, חשבונות והודעות דואר", מתארת אדריכלית שירלי נחמנה. "מעטים דואגים לסידור אסתטי של כל הבלגן הזה, שנמצא לרוב במרכז הבית. תמיד מפליא אותי שכל כך הרבה אנרגיה מושקעת בעיצוב המטבח ובסופו של דבר במרכזו נמצא בלגן צבעוני. מצד שני, הבלגן הזה הוא החיים האמיתיים שלנו".
שמונה כוסות ביום: מתקן מים
"הצליחו לשווק לנו שהמים מהברז לא מספיק טובים לשתייה וזה אכן כך בחלק גדול מערי ישראל, אך לא בכולן", אומר הנדסאי אדריכלות רון שינקין מסביר. לכן יש בבתים רבים מתקן כזה או אחר לטיהור מים - מכשיר תמי4 או מתקן בריטה הניצבים על השיש או ברז ייעודי עם מערכת נסתרת מתחת לכיור - או ערימות של בקבוקי מים מפלסטיק.
מחדר לפינה: שולחן אוכל נפתח
רוב הישראלים מאוד אוהבים לארח ולכן זקוקים לפינת אוכל גדולה לכל האורחים שמוזמנים לארוחות שישי, שבת וחג וגם לאורחים מזדמנים בימי חול. בעוד שבאירופה ובארצות הברית נהוג לתכנן חדר אוכל, כלומר חלל נפרד מהסלון ומהמטבח שבו פינת אוכל גדולה ומרווחת, בבתים הישראליים המודרניים זה פחות נפוץ. אחנו מעדיפים פינת האוכל שנמצאת באותו חלל עם המטבח והסלון, ולא מעט פעמים לא נשאר לה מקום מתאים. לכן רוב הישראלים בוחרים שולחן אוכל קטן המתאים לארבעה עד שישה אנשים עם אפשרות לפתוח ולהרחיב אותו לאירוח רב משתתפים.
הנציגות הסקנדינבית: פריט מאיקאה
מאז שהרשת השבדית פתחה את שעריה לקהל הישראלי ב-2001 היא שבתה את לבו של הקהל המקומי בזכות סגנון סקנדינבי מעודן, מחירים נגישים, קולקציות עדכניות וגישה קלילה. כמעט בכל בית או דירה, ולא משנה מה מצב הנכס והסטטוס של הדיירים, אפשר למצוא לפחות פריט אחד מהרשת – ממסגרות, כריות נוי ופריטי טקסטיל ועד כלי בית ורהיטים.
נגיעה של מסורת: פמוטים
"יש בתים שבהם הפמוטים הם אלמנט עיצוב דקורטיבי ומשמשים לקישוט שולחן החג או ליצירת אוירה רומנטית, יש בתים שבהם מדליקים בהם את נרות השבת ויש כאלה שבהם הפמוטים הם פריט נוסטלגי העובר מדור לדור במשפחה ונשמרים בקפידה בוויטרינה מיוחדת", אומרת מעצבת הפנים ליאת פוסט. "כיום אפשר למצוא מגוון רחב של פמוטים מחומרים שונים, בהם כסף, זכוכית, נחושת או בטון, בגדלים שונים ובצורות מעניינות. המעצב ג'ונתן אדלר עיצב פמוט אלגנטי ממתכות וכדור פליז (344 שקל, להשיג: כאן). שילוב של כמה פמוטים כאלו בגבהים שונים יוצר מראה מעניין".
אי אפשר בלעדיו: מזגן
מזג האוויר המקומי, שכולל בעיקר ימי הקיץ המהבילים, הפכך את המזגן לאחד מפריטי החובה בכל בית ישראלי. אפילו בבתים שבהם השכילו להביא בחשבון את כיווני החלונות, לתכנן אלמנטי הצללה הולמים ולמנוע חדירה ישירה של קרני שמש – אין ברירה אלא להפעיל מזגן ביולי-אוגוסט (וכנראה גם לפניהם ואחריהם).
חברות הכי טובות: מדבקות קיר
חדרי ילדים הם אתגר עיצוב לא קטן - מצד אחד אנחנו רוצים להשקיע בהם כדי שלילדים שלנו יהיה חדר כיפי ונעים, מצד שני הם גדלים מאוד מהר והטעם שלהם משתנה ללא הרף. לכן רובנו מחפשים פתרונות נגישים, זולים ופשוטים לשדרוג מהיר של החדר, כאלה שלא נצטער להחליף בעוד שנה או שנתיים. כך הפכו מדבקות הקיר לחברות הטובות ביותר של חדרי הילדים, והן גם מגיעות במגוון אדיר של גדלים, צורות, צבעים והדפסים ומאפשרות ליצור עולם ומלואו במחירים נגישים במיוחד.
חומר החיפוי הפופולרי ביותר: בריקים
"בשנים האחרונות אנחנו רואים לְבֵנִים (בריקים) כמעט בכל בית המכבד את עצמו בתואר 'מעוצב'", אומרת מעצבת הפנים מירית גוטמני. "אפשר למצוא לבנים שמתאימות לכל סגנון בהתאם לאווירה שרוצים ליצור – מלבנים מבתים שפורקו היוצרות אווירה כבדה וכפרית ועד ללבני סיליקט לבנות או אפורות למראה מודרני קליל או תעשייתי".
"יש הרבה אנשים שבדירה הפיזית שלהם אין לבנים, אבל יש כאלו בדירת החלומות שלהם", מוסיפה שירה מוסקל ממשרד הלל אדריכלות. "הטרנד תפס והוא כאן כדי להישאר, הוא הפך להיות חלק ממי שאנחנו, חלק מהנוף הביתי החמים והנעים. בעיניי התוצאה הכי אותנטית נוצרת כשהלבנים עוטפות, מעשירות וממלאות את הבית או את הדירה באווירה כזאת של פעם".
ג'ונגל אורבני: סוקולנטים וקקטוסים
מזג האוויר והסביבה המדברית הפכו את הקקטוס לאחד הסמלים המקומיים. בשנים האחרונות הקקטוסים והסוקולנטים נכנסו גם לבתים שלנו, לגינות האורבניות ולעציצים ברחבי הבית. בשנים האחרונות הם הפכו פופולריים במיוחד בזכות המראה, התחזוקה הפשוטה והתאמתם לאקלים החם. כנראה שלרובכם יש לפחות עציץ אחד עם קקטוס או סוקולנט ברחבי הבית, על השידה, שולחן הסלון, במטבח או במרפסת.
רגע של נוסטלגיה: קיר גלריה
אנחנו אנשים מאוד חמים, משפחתיים ונוסטלגיים. אנחנו אוהבים להתרפק על חוויות מהטיול אחרי הצבא, על התמונות היפות שלנו מהחתונה ועל זיכרונות מבית סבתא. דרך נוחה ופשוטה לשלב את כל אלו בעיצוב הבית היא בעזרת קיר עם תמונות שעושות לנו חמים ונעים. יש מי שמעדיפים להדפיס תמונות גדולות על קנבס, יש מי שעורכים קולאז'ים המשלבים כל מיני ארועים וחוויות, יש בעלי סגנון אקלקטי המשלבים מסגרות שונות בסידור א-סימטרי ויש מי שדוגלים בגרסה קלילה ודינמית של חוטים עם קליפסים או לוחות מגנטיים.
הכי ישראלי: מנגל
רובנו חולמים על בית עם גינה, או לפחות על דירה עם מרפסת, ואם כבר יש לנו שטח חיצוני נפלא שכזה אז אנחנו חייבים לאבזר אותו במנגל. אנחנו אוהבים לעשות על האש, בעיקר בסופי שבוע ובחגים, ומכשיר מנגל ביתי נפוץ מאוד בקרב מי שיש לו שטח מתאים לכך. קיימים מגוון סוגים, גדלים וטכנולוגיות ויש גם מטבח חוץ שלם ומאובזר, הכולל אחסון, כיור, מקרר ומכשירי חשמל משלימים.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מזכרת מבית סבתא: פריט נוסטלגי
"הישראלים לא מוותרים על שילוב פריטים נוסטלגיים בבית, מסבירה מעצבת הפנים דורית וינברן. "גם אלו ששואפים ליצור את המראה הכי מודרני ומוקפד מכניסים לחלל מימד אישי עם פריט מבית סבא או אבא, משהו שהוא חלק מהמורשת וההיסטוריה המשפחתית".
"כמעט בכל בית שאני נכנסת אליו כמעצבת, יש כורסת וינטג׳, כזו שהגיעה מהבית של סבתא, שהייתה הרהיט הראשון של ההורים או שאולי נאספה מן הרחוב", מוסיפה דקלה מנחם, מעצבת פנים ובעלת הסטודיו חיית וינטג'. "חלקן וינטג׳ ישראלי של שמרת הזורע וחלקן נדדו אלינו מחו"ל. בניגוד לפריטי טקסטיל שמתבלים או לחפצים גדולים שנמאסים, קל לשמור את הכורסה באיזו פינה, ובמחי ריפוד ועבודת עץ קלה להעיר אותה לחיים חדשים".
קלף אחרון בידי: טאקי
כנראה משחק הקלפים הכי פופולרי בארץ, וגם כותבת שורות אלו מודה שיש לה שתי חבילות טאקי במגירה. המשחק פותח, יוצר ושווק על ידי חיים שפיר, יצא לחנויות בשנת 1983 והפך לרב מכר שמספק שעות של הנאה לילדים ומבוגרים כאחד ומככב בערבי המשחקים שלנו עד היום.
במהלך השנים יצאו עוד גרסאות ותוספות, אבל המעריצים האדוקים מקפידים לשחק בגרסה המקורית. כך או כך, אל תשכחו להכריז בקול "קלף אחרון!".