בסמטה קטנה ללא מוצא ברמת השרון מתגוררים בבית דו משפחתי בן יותר מ-30 זוג הורים כבני 40 ושלושת ילדיהם הקטנים, בת ושני בנים שובבים. האם, גילת פלג, היא אדריכלית שעובדת בבית. הבית, המתפרש על 200 מ"ר ובו שבעה חדרים בשלוש קומות וגם קומת גג, נקנה מזוג שילדיו בגרו ועזבו.
"זה היה כמו קן שהתרוקן", מספרת גילת, "הוא היה מוזנח, לא מטופל ולא מתוחזק. החצר היתה עמוסת צמחייה שגדלה פרא, חשוכה ונטולת כל חן. בקומת המגורים – רצפת טרצו מגוונת יתר על המידה, במסדרונות שפריץ גס, התריסים בסלון מוגפים תמיד. מאחר שאני מאלה שמתמוגגים מבתים, מתכנון חכם, מפתרונות טובים, מפונקציונליות, מעיצוב חף מאופנות, מעשי ויפה, היה לי ברור שבעזרת תכנון ועיצוב נכונים לנו יהיה אפשר להתאים את הבית למשפחתנו, להפיח בו חיים וטעם ולהתמוגג ממנו".
עוד באתר לעיצוב הבית:
- טפט מתפורר וחוטי חשמל: הבחירות המפתיעות של האדריכלית
- בית אישי וכובש בקיבוץ רמת הכובש
- 25 דלתות יפהפיות שמובילות לעולם אחר
שיפוץ בחצי מיליון שקל
גילת החליטה לייצר לכל אחד מבני המשפחה את המקום והפינה שלו, ויחד עם זאת, להפוך את קומת הכניסה, החלל הציבורי של הבית, למוקד החיים המשותפים, המשפחתיים והחברתיים.
התכנון והשיפוץ נמשכו כחמישה חודשים והעלות הסתכמה בכ-500 אלף שקל. הבית עבר שיפוץ נרחב ויסודי, מתיחת פנים בכל שלוש קומותיו, כולל החלפת תשתיות, בניית קירות (בלוקים), עבודות איטום, ריצוף חדש (פנים וחוץ), פירוק והחלפת מטבח, חידוש כולל של חדרי השירותים והרחצה, החלפת חלונות אלומיניום (חלקי), דלתות חדשות בכל הבית, התקנת מזגנים, עבודות מסגרות, ריהוט ואיבזור וכן פינוי הצמחייה הסבוכה שהיתה, שדרוג ועיצוב החצר הפרטית.
נקודת המוצא היתה שאין צורך בשינוי דרמטי של התצורה והחלוקה לחללים. "אמנם לא הייתי סגורה על חיבתי לתכנון המקורי של קומת הכניסה", אומרת גילת, "מבואת כניסה לבית וגרם מדרגות, מימין המטבח ופינת האוכל. משמאל, חדר המגורים, הסלון. חלוקה ברורה לחללים מופרדים, אך בעלי קשר עין, ומצד שני, זו לא היתה סיבה מספיק טובה בכדי לוותר על הבית. מה גם שזכינו במטבח ופינת אוכל מרווחים ומוארים וכן בחדר מגורים רחב ידיים שישרת אותנו נאמנה".
עצי לימון ופג'ויה
לבית חצר היקפית בצורת L, הנשקפת בכל הדרה מחדר המגורים. זוהי חצר לא גדולה, אך נעימה ונוחה. הכל בה פורק ופונה, נשארו רק עצי הלימון והפיג'ויה. בחצר המקורית היו שלל סוגי ריצופים, ערוגות בנויות בגדלים ובצורות שונות, צמחייה סבוכה ועבותה שגדלה פרא, גדרות עץ וברזל שהרקיבו עם השנים. זאת היתה חצר חשוכה ונטולת כל חן, והיא נוקתה כאמור מכל וכל, חופתה בדק מעץ אורן טבעי, והפכה לרציף אחיד ונקי, לצד צמחייה ארצישראלית שנשתלה בהיקפה. הגדרות שהרקיבו עם השנים, ושנתגלו לאחר פינוי הצמחייה העבותה, הוחלפו בגדרות מסרגלי עץ, אופקיים ועדינים. הללו משולבים בצמחייה, ומעבר ליופי הגדר, היא תורמת רבות לפרטיות. הבית היה צבוע שפריץ גס, שנוקה היטב ונצבע ביסודיות בגוון חול בהיר.
השער נפתח. נגלה רציף מחופה דק אורן טבעי. ברקע שולט הירוק ושולטת האופטימיות. צמחייה ארצישראלית, סגול, צהוב, לבן. עצי פרי הדר. סל עם מכוניות צעצוע, כדורים, בימבות וקורקינט. שקט ושלוה מהולים בחיים ובצהלה. בכניסה הוחלפה דלת העץ המיושנת בדלת דו כנפית, פלדה צבועה בתנור בגון קפה. מעל לדלת חלון צר ואופקי, כזה שלהנאת המשפחה מחדיר בכל בוקר, פיסת אור טבעי למבואת הבית.
מבואת הכניסה לא רחבה אך מסבירת פנים. על הקיר ממול תמונה צבעונית על לוח עץ (מתנה לחתונה מדודה אהובה), לא רחוק ממנו, מתלה הכדורים המקסים והצבעוני של איימס.
המטבח ופינת האוכל מצויים בחלל מרווח ומואר באופן טבעי. לצד המטבח, שהיה במקור בעל שטח אחסון מצומצם ביותר ומשטח עבודה מזערי, היתה גם פינת משפחה קטנה וצפופה שבוטלה. תפיסת החלל שונתה ואיתה תצורת המטבח ופינת האוכל.
במטבח מבשלים, מכינים, עובדים, אוכלים, מדברים ומארחים. כל הזמן קורה שם משהו. הדבר הראשון שהעין קולטת – פס תחתון לבן וארוך, ומעליו פס סגול עז. הקו העיצובי - מודרני, נקי ובהיר. תוכנן מטבח פונקציונלי, נוח וקל לתחזוקה, עם אחסון מספק ויעיל, בעל משטח עבודה ארוך ורחב ידיים, כזה שמיטיב עם האב, חובב בישול מושבע אבל גם בלגניסט ללא תקנה. חזיתות הארונות התחתונים מחופים פורמייקה לבנה, קונטרסט חד לרצפת העץ. ידיות נירוסטה אחידות ונוחות להפליא. משטח קוריאן לבן. חמימות וצבע שולבו בארון ה"קלאפה" העליון, עץ צבוע בגוון סגול עז, ולצדו, בתוך גומחה, משולב קיר אחסון גבוה הכולל גם מזווה, תנור בנוי ומקרר, עשוי עץ וצבוע בגוון ירוק אבוקדו. סגול וירוק, שילוב משמח ומנצח, שתמצאו אותו גם הרבה בטבע. מעל למשטח העבודה נתלה צינור נירוסטה ארוך ועליו עושר של צבעים, פרטים וכלים נחוצים. הפריט האהוב על גילת בבית הוא שעון קיר עגול, מינימליסטי ופשוט שנקנה על ידי אביה בשנות השמונים בלונדון. מסגרתו צהובה כחמנייה, מחוגיו שחורים ואחד ורוד זרחני.
בפינת האוכל הממוקמת בסמיכות למטבח, שולחן מחופה פורניר אלון בהיר, בעל פרט קצה מעוגל ושובה לב, רגליו עדינות ויש לו אפשרויות הארכה חכמות (טולמנס אאוטלט, Crassevig Nett chair + Pedrali). "כמאמינה ודוגלת בשילוב ישן וחדש", אומרת גילת, "וככזו שמתחברת לסיפור ולרגש שרהיטים וחפצים נושאים איתם, שולב גם כאן, באהבה ובטבעיות לצד הריהוט המודרני שבחלל זה, רהיט וינטג' אמיתי שפורק ממטבחה הישן והאהוב של סבתי. זהו ארון עץ ישן בעל ערך סנטימנטלי, נושא זיכרון וגעגוע. שופץ וחודש על ידי – הארון נצבע, הוחלפו הידיות, השיש שהיה מונח עליו הוחלף למשטח מעץ ליבנה".
אין סטים תואמים
בחדר המגורים הוחלפו חלונות ודלתות הכנף שהיו לחלונות הזזה, שפתיחתם אינם מהווה כל הפרעה ו/או מטרד בחלל, הם נקיים למראה ונוחים לתפעול. זהו חלל גדול יחסית, כ 40 מ"ר, ובו מוקמו הרהיטים באופן לא קונבנציונלי. הספה במרכז תוחמת פינת ישיבה אינטימית הפונה גם לחוץ. בצמוד לקיר, המרוחק בכמה מטרים מהספה, ספרייה מלאת ספרים וחפצים ולצידה פינת קריאה ומנוחה (טולמנס אאוטלט). "אין כמו ספריות כדי להעשיר קירות וחללים, הן מוסיפות תלת ממדיות, נפח ועניין", מייעצת גילת, "הספרים מוסיפים את הצבע, העניין והריח, הרבה אופי ויופי".
בסלון מיקס אנד מאץ' אמיתי, אין שום סטים תואמים, כי אם שילובים כמעט ללא חוקים ותמיד במינון נכון, מדוד ולא מוגזם. הרהיטים, התמונות, חפצי האמנות וגופי התאורה שבבית – חלקם חדשים ורובם עם המשפחה כבר שנים, משלבים שונים בחיים. ארונית עץ שהיא חלק קטן מהמזנון הגדול שהיה בסלון של הסבתא. ספה אפורה ומודרנית ובאותו חלל, בפינת הקריאה, כורסת עץ טיק אותנטית משנות השישים.
על הקירות - צילומים אורבניים ענקיים מודפסים בשחור-לבן, חלק מפרויקט של גילת כסטודנטית בטכניון, עוד נופך אישי ששזור בבית, לצד ציורי שמן, ואפילו תוכנית משורטטת ידנית, מהמאה ה-19. ובתוך כל אלה, שלובים ספרי ילדים, צעצועים ומשחקים. רהיטים, חפצי אמנות והשטיחים נאספו באהבה וברגישות ברבות השנים, שולבו בצורה טבעית בבית. הרקע הוא נייטרלי וסולידי. צבע וצבעוניות הם חלק בלתי נפרד, ומהווים את התוספת שתופסת.
שירותי האורחים הוחלפו כליל ועוצבו בקו נקי ושקט. חיפוי הרצפה וארגז ההדחה בגרניט פורצלן, בגוון שחור-ירוק, בעל חיתוך קצה לא רגולרי מודי (Ballester Porcar). אריח משתלב באריח, והתוצאה נראית כמו משטח אחיד ומעניין. ארון שרות קטן ושימושי מחופה פורניר אלון, מראה אחת גדולה לכל רוחב הקיר, וכמות מדודה ומדויקת של אקססוריז לא גדולים.
לגרם המדרגות הוספנו מעקה עשוי צנורות אלומיניום לבנים, מותקן על גבי משטח מעץ אלון. היה חשוב לדיירים שלצד יופיו הוא יהיה גם בטיחותי, ידידותי ותקני.
זריקת נוסטלגיה באמצע היום
השינוי המבני העיקרי היה בקומת המגורים, ביחידת ההורים. יחידת ההורים כללה חדר ארונות סגור וצפוף, חדר אמבטיה בזבזני ופתוח לחלל השינה. חדר הארונות בוטל לטובת ארון קיר בצורת L, מחופה מראות מרצפה עד תקרה, נוח ומלא אחסון, שמיטיב עם החלל. יחידת ההורים הפכה למוארת, מאווררת ואהובה. העיצוב נקי ופשוט, הגוונים סולידיים. הצבע נשזר בפריטים שסביב – תמונות צבעוניות ממוסגרות בלבן, רקמת גובלן בעבודת יד, שטיח סרוג עגול של TAYO.
גם חדר הרחצה שונה לחלוטין. במקום חדר האמבטיה (שהיה פתוח לחדר השינה) תוכנן חדר רחצה עם כניסה צדית, כולל מקלחון מרווח ורחב, מעוצב בקווים ובחומרים נקיים ואלגנטיים, נעימים למראה ולמגע.
במסדרון המואר, בין חדרי השינה, הוצב אחר כבוד, בתוך גומחה קיימת, ארון מצעים יפהפה, שעלה לארץ עם הסבתא בסוף שנות השלושים. גן הוא משמש זריקת נוסטלגיה באמצע היום.
בחדרי הילדים ריהוט פונקציונלי, יפה, פשוט ולא ילדותי, כזה שישמש אותנו עוד שנים רבות ולא יהפוך ללא רלבנטי במהרה. מסביב הרבה הרבה צבע ועניין, ספרים, שטיח, וילון, תמונות.
חדר הרחצה של הילדים, ללא שינוי בתצורה, אלא באמצעות החלפת ושדרוג חומרים וכלים סניטריים, הפיכת החדר לחלל מואר ונוח, סולידי עם זריקת צבע. הכיור שנבחר לא גדול אך פונקציונלי ומושלם לצורכי הילדים. מתחתיו ארון מגירה תלוי, צבוע בירוק חי. הרצפה ודופן האמבטיה חופו באריחי גרניט פוצלן 60/60, אפור כהה עם עיגולים בהירים יותר. הקירות מחופים אריחים לבנים מבריקים, ומעל לכיור, מראה גדולה ותאורה נכונה.
המרתף היה במקור חדר סגור, מחיצת גבס עם דלת. המחיצה והדלת פורקו, והחלל הפך לחלל אחד פתוח שגילת קוראת לו "הממלכה", שכן הוא משמש כחדר משחקים, פעיל ושימושי, מלא צבע, עניין ושמחה. על גבי מדפי עץ מודולריים יעילים ופשוטים מאיקאה מכוניות, בובות, הרכבות, יצירות, כלי כתיבה ולגו. המרתף אינו מואר מאד באופן טבעי, והותקנו בו גופי תאורה חסכוניים המשתלבים בצורה הרמונית.
"היתה זו זכות גדולה ומיוחדת לתכנן ולעצב את הקן המשפחתי שלנו", אומרת גילת, "הזדמנות פז לתת ביטוי להרבה מאוד מהדברים בהם אני דוגלת ומאמינה, כאדריכלית, כמתכננת, כמעצבת, כאדם, כאמא. היתה כאן התחשבות מלאה בשחקנים הראשיים, דרי ובאי הבית, ובכל שלב הם אלה שעמדו במרכז הבמה. הבית והחצר מתפקדים בצורה נפלאה, ומשרים אווירה חמימה, ביתית ומשפחתית על יושביו ועל באיו. לפעמים נדמה לי שבית הוא כמו מערכת משתכללת ודינמית, וככל שמיטיבים לנצלו ולשמרו, כך תהיה לו השפעה חיובית ומשמעותית על המשפחה כולה ועל הקשר שלה אל הבית".
עיצוב: אדריכלית גילת פלג
עקבו אחרינו ב-facebook
עקבו אחריו ב-pinterest