"שמחנו נורא והגענו ברביעי לפני שבוע. קיבלנו עזרה מהדבר הכי קטן ועד הדבר הכי גדול. חשבו שם על הכול – מסכו"ם וצלחות ומצעים ועד שידת החתלה שחסרה לנו והגיעה תוך כמה שעות. אוכל יבש, חטיפים לתינוק, לול. אפילו שתלו צמחי תבלין באדנית כדי לגרום לנו להרגיש בבית. אני מדברת על זה ויש לי דמעות בעיניים". נופר מספרת שהקהילה בקיבוץ התפרקה, האבדן גדול וקל להישאב לדיכאון, אבל היוזמה הזאת מרימה אותם ועוזרת להם לשאוף קדימה. "הגענו עם שלוש שקיות סופר מתרומות ועם הפיג'מות שעלינו. כמו פליטים. המחשבה שיש לנו פינה משלנו עם רהיטים שימשיכו איתנו כשנמצא בית, נותנת המון כוח נפשי להתקדם".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>>>הם שיפצו דירה קטנה בקיבוץ בעוטף, ועברו להתגורר בה לפני כשנה. בשבת ה-7.10 התחילה התופת
היוזמה: דלתות פתוחות למען תושבי העוטף
המיזם האזרחי המבורך הזה הוא התנדבות של מספר אנשים וחברות. "כשהתברר היקף האסון רתמנו את כלל משאבי החברה כדי ליצור פתרון מגורים ארוך טווח לאותן משפחות של גיבורים וגיבורות שזה עתה יצאו מהתופת", מספר אסף כהנר, מנכ"ל חברת Ewave Nadlan שיצאה ביוזמה לאכלוס עשרות דירות קבלן חדשות וריקות בבניינים שנתרמו על ידי קבלנים וחברות בנייה. יומיים לאחר המתקפה הרצחנית קיבלו בחברה פנייה מחברת YGהשקעות, שרצתה לתרום ארבע דירות משקיעים בראשון לציון לתקופה ראשונית. "החלטנו להקים קמפיין שמאגד דירות של חברות יזמיות, ריהוט ומוצרי חשמל מגופים עסקיים ופרטיים, הכול חדש מהקופסה, לתקופת מינימום של חודשיים-שלושה. במקביל הקמנו חמ"ל משפחות שמשדך את המשפחות לדירות". נכון לעכשיו 3,100 משפחות פנו לחמ"ל לאחר שפונו מביתם או שלא מצאו בית לחזור אליו. היוזמה נקראת "דלתות פתוחות", והיא בשיתוף התאחדות הקבלנים בוני הארץ וציונות 2000, הצטרפה יוזמה בשם "תומכים בבית", בהובלת הפורום הישראלי למנהיגות (ILF) וחברת ההייטק Overwolf בשיתוף חברות נדל"ן, בנקים, רשתות ועוד, שלקחו על עצמם את אפיון הדירות עד רמת הבובה למיטה, קבלת המשפחות, גיוס העיריות לצורכי סיוע ורווחה וטיפול בכל התיאומים של הדיירים מול החברות כדי להבטיח שהריהוט נשאר למשפחות. עד כה נאספו מתרומות למעלה ממיליון שקלים כדי להמשיך בפעילות ואף להגדיל אותה.
דירה וחבילת אבזור בכ-20 אלף שקלים
לאחר חבירה ליזמים רבים במשק גויסו באופן מידי 520 דירות, ולכל אחת מהן גויסה חבילת אבזור בשווי של כ-20 אלף שקלים הכוללת ספה, כורסה, מיטה, מכונת כביסה, מיקרוגל, תנור ועוד, שיספקו את צרכי המשפחות. הפרויקט הראשון שאוכלס היה בצור יצחק, של החברות "יובלים" ו"אמפא", עם 54 משפחות שנפלטו מבתיהן והגיעו לדירות החדשות שבהן חיכו להם אוכל, צעצועים ופינוקים שנתרמו מתושבים. כהנר: "הרגשנו שאנו פועלים לא רק למען משפחות העוטף, אלא גם למען עצמנו - הפעילות שאנו מבצעים, ואני מדבר על עשרות עובדים ועוד שותפים רבים בתעשייה ובמגזר העסקי, מצליחה להוציא את כולנו מתוך דכדוך המלחמה, ומפקסת אותנו בעשייה משמעותית ובעלת אימפקט מידי". הביקוש מגיע מאלפי משפחות מיישובי העוטף, שדרות, אופקים, נתיבות ואשקלון שזקוקות לאכלוס מידי, והמערך שהוקם מייצר פתרון בעשרות יחידות במתחמים קרובים, כך שהתושבים יוכלו לשמור על הגרעין החברתי ולעבור כקהילה מחוזקת יחד.
"שיבוץ המשפחות בוצע באמצעות שיחות אתן, הבנת הצרכים לכל משפחה, כאשר נוצר מקבץ של משפחות מאזור אחד", מסבירה רינת גרינברג מהפורום הישראלי למנהיגות. "קיים קושי לאכלס את כל הדירות ממקום אחד, כי המשפחות עדיין לא ממהרות לעזוב את אזורי הכינוס והמלונות. עכשיו אנו רואים כי השמועה עוברת מפה לאוזן ויש היענות גבוהה יותר להיכנס לדירות אלו". כחלק מהאכלוס נוצר קשר עם העיריות לליווי המשפחות וגם השכנים נרתמים לקבל אותן ולסייע להן להשתלב. דנה ברזילי, סמנכ"לית אנשים ב- Overwolfמתארת את הסיטואציה הלא פשוטה: "אנשים איבדו את הבית, חלקם אף איבדו קרובים וחברים ועדיין אבלים. רוב המשפחות ברעננה הגיעו מכפר עזה, מצויות בעצב עמוק, מבולבלות ומבקשות מקום שקט להניח בו את הראש. לכל דירה הוצמדה מעצבת כדי למקסם את העיצוב למשפחה ולאפשר לה משהו משל עצמה בתקופה הזאת. לא לכולם מתאים לשהות באזורי כינוס קטנים שבהם מכונסים כולם יחד".
מעצבות פנים נרתמו לסייע באבזור
בשבוע השני למלחמה שוכללה עבודת האבזור על ידי תרומות שרוכזו ממקור אחד במגזר הפרטי, וכך אוכלסו ואובזרו שש יחידות דיור ברעננה של ה"ריבוע הכחול" ו-25 דירות בהוד השרון במגדל חדש של "יובלים". "הרכבנו קיטים של ריהוט ואבזור חדש לכל דירה, ועליהם אנחנו מוסיפים גם טאץ' אישי למשפחה, למשל אם לילד נשרף חדר שהיה מעוצב בהשראת מסי, הוא קיבל מאיתנו חולצה של מסי", אומרת גרינברג. "משפחות שעברו מספיק, יקבלו דירה אמיתית ולא רק מקום מפלט, וייקחו את הריהוט איתן. קבוצה של מעצבות שהולכת איתנו דירה דירה, מרעננה להוד השרון, נוגעת באנשים ומעניקה את החותם האישי עד רמת התפוח בקערה".
מעצבת הפנים ליאת גוברין, שיחד עם בוגרי הסטודיו ללימודי עיצוב פנים של ברברה ברזין, בהם בוריס סולטנוב, לאה שאבי וגילה שם טוב, לוקחים חלק בפרויקט, מספרת על החלק שלהם במיזם: "כמעצבים, חשוב לנו ליצור עבורם קומפוזיציה נעימה, זורמת ושקטה ככל הניתן, כך למשל התייחסנו למיקום התינוקות ליד הוריהם, ואנחנו משתדלים להתאים את האבזור לפי הגילים והמינים של הילדים. הקו שמנחה אותנו לאורך התהליך הוא להתוות עבורם התחלה חדשה שהם ללא ספק ראויים לה". המעצבים אף מסייעים בקשרים שרקמו לאורך השנים עם ספקים מענף הבנייה והעיצוב כדי לקבל תרומות של אביזרים לשימוש המשפחות.
"מה שהם עשו מציל חיים"
באחת מדירות המיזם בבניין בהוד השרון נמצאים ורדית וקובי קמינסקי ושלושת ילדיהם, איתן בן ה-10, ירדן בן ה-5 ומאי בת השנתיים. המשפחה התגוררה בבית קרקע באשקלון, ובשבת השחורה שהתה באילת. ביתם ספג פגיעה קשה והם נאלצו להאריך את חופשתם מכספם. "ככל שעבר הזמן לא הוצע לנו פינוי, לא היה לנו מענה ולא חזרו אלינו. הילדים התחילו להרגיש לא טוב, והבנתי שאין לי ברירה אלא לבקש עזרה מחמ"ל המשפחות. באנו בחטף לדירה מרוהטת קומפלט ביום ראשון (22.10) כשאנחנו עם בגדי הים שלנו וכמה בגדים במזוודה שלקחנו לאילת", מספרת ורדית. בדירה חיכו להם שולחן וכיסאות, שטיח, ספה, כורסאות, טלוויזיה, מקרר, מיקרוגל, כיריים חשמליות, טוסטר אובן, סט סירים וצלחות, מיטות, סדינים, כריות, סבונים ואפילו מטאטא ויעה. שכנים הביאו ארוחות ופלאפל, מיטת מעבר לתינוקת וילדים הגיעו לשחק עם צעצועים. "כל העזרה שקיבלנו היא נטו מאנשים טובים. מה שהם עשו מציל חיים. אפילו דאגו לנו לנעליים במקום אלה ששכחנו במלון. הבית שלנו היה פרוץ במשך שבוע וחצי, כי לבעלי מקצוע אין עובדים כי כולם מחברון, ואף בעל מקצוע לא רצה להתקרב לאזור".
קמינסקי מספרת כי מול תחושת הקבצנות והבקשה מהמלון לעוד קצת הנחה ועוד ארוחה, כאן הם מקבלים אהבה, תמיכה ובית חדש עם רהיטים. "זו תחושה מטורפת. אחרי תקופה של התקפי החרדה אנחנו בשלב ההבנה ורוצים לחזור לפינה שלנו. כשהמדינה תיתן לנו את הכסף הדרוש, אני משאירה את כל הריהוט למי שיצטרך אותו באמת. מזל שיש אנשים טובים שמצילים אותך".
מימון בתרומות עד שהמדינה תיכנס
עד היום אוכלסו על ידיהם 170 דירות בצור יצחק, באר יעקב, תל אביב, הוד השרון, רעננה ועוד וממתינות לאכלוס כ-2,600 משפחות. כהנר: "הפרויקט בהוד השרון מתאכלס בימים אלה על ידי משפחות מגברעם שהגיעו יחד כקהילה קטנה, ואיתן כמה חבר'ה מכפר עזה. המערכת המשכנת שלנו עובדת על בסיס התנדבותי ועל ידי תרומות שאנחנו מגייסים מהארץ ומהעולם. המדינה צעד אחד מאחורינו, אבל ברור שהיא זו שתיכנס לשלם. עד כה התבססנו על תרומות מקמפיין מימון המונים, וכעת כשהביקושים לדירות גדלו, אנו נדרשים למימון משמעותי של חבילות ריהוט וחשמל, הובלות, הנדימן ואנשי מקצוע".
במקביל דואגים אנשי המיזם לתשלום מסים עירוניים והוצאות למשפחות לשלושת החודשים הראשונים, במידה שמצבם הכלכלי אינו מאפשר תשלום עצמאי. כהנר מוסיף כי בעקבות רצונם של חברי קיבוץ לשמור על הקהילתיות ולהתאגד יחדיו במתחם אחד, נעשים כעת מאמצים למצוא להם מגורים ארוכי טווח לשנה – שלושה חודשים מתרומת היזם, והשאר באמצעות תרומות אחרות.
לטופס ההרשמה למשפחות שזקוקות לדירה
לאבזור הדירות לתחושת בית חם ובטוח למפונים ניתן לתרום: