כיצד מתנהל בית ששני בני הזוג בו עובדים בעבודות תובעניות? בית אחד כזה הוא ביתם של קרין הורוביץ פלג (48), אדריכלית ומעצבת פנים, בעלה גיא פלג, הכתב והפרשן לענייני משפט של ערוץ 12, וארבעת ילדיהם. "שנינו חיים את החיים האמיתיים, עובדים ומנהלים את הבית עם ארבעה ילדים, בלי מטפלת או גנן", אומרת הורוביץ פלג, "החיים עצמם, החיבור שלי למציאות עם הארוחות, הניקיונות והילדים, הם ההשראה שלי לתחום שבו אני עוסקת".
אל הבית הפרטי בהרצליה עברו לפני ארבע שנים מתל אביב, עם בנם הבכור העומד לפני גיוס, הבת האמצעית שבתיכון והתאומים, בן ובת, בבית ספר היסודי. הסטודיו שלה נמצא בבית, "הכי נוח ומקצר זמנים", ולצד עבודתה היא משתפת פעולה עם משרד האדריכלים של אביה, האדריכל מיכאל הורוביץ, ברמת החייל. היא מתניידת בין הסטודיו הביתי שלה לבין ביקור בפרויקטים שהיא מנהלת, ביצוע בחירות חומרים ורכישות עם לקוחות ופגישות.
ב-2002 סיימה הורוביץ פלג לימודי אדריכלות בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, והפכה להיות עצמאית. "די מהר הבנתי שאני צריכה את החופש שלי, ולצד עבודות משותפות עם אבי, קיבלתי עבודות פרטיות, וככה הגעתי עד עצמאות מלאה. מי שמכיר אותי יודע שכבר כילדה הגדולה במשפחה, רציתי להיות כמו אבא. גדלתי בבית שהאומנות היא חלק ממנו וגם אחותי עוסקת באומנות. אבי היה המנטור שלי בתחילת הדרך, ובזכות הכישרון והיכולת שלו לנתח את החלל, למדתי ממנו המון אז ועד היום. אני מעריכה מאוד את דעתו ומניחה שזה חלק מההצלחה שלנו כצוות שעובד יחד".
את החיים עצמם מקבילה הורוביץ פלג לעיקרון שהיא נוקטת בגישה העיצובית שלה – יודעת להתאים את החלומות לפרקטיקה ולשגרת החיים של לקוחותיה. כשעולה הדילמה מה קודם למה, האסתטיקה או הפרקטיקה, היא יודעת את התשובה: השילוב ביניהן, ולא משנה אם הבית עם ילדים או בלעדיהם או אם האישה או הבעל מבשלים או בכלל לא. "בסופו של דבר הבית צריך להתאים ולעבוד עבור מי שגר בו, לספק לו את מקום המפלט מהמציאות, שאצלנו בארץ היא קיצונית עכשיו".
>> לכל הכתבות בערוץ living
הגינה היא המקום של גיא, אני עם קפה בסלון
גם אצלה הבית הוא המקום לברוח אליו, בעיקר בסופי שבוע. "הגינה היא המקום של גיא, הוא שותל, מנקה וגוזם, ואני יושבת עם כוס קפה בסלון שמשקיף החוצה. סדר הוא מה שמרגיע אותי, גם אם הבית לא תמיד מסודר, אבל הגעתי למסקנה שזה מה שעושה לי שקט בלב ובנשמה".
כזוג צעיר שרק התחתן, הם התגוררו בדירה משלהם, ולאחר מכן מצאו דירה גדולה יותר – פנטהאוז שעיצבה בהתרגשות עם כל מה שרצתה, אהבה והתאים לה. לאחר לידת התאומים הבינו שהפנטהאוז כבר לא מספיק. "גיא חלם על בית פרטי עם גינה, אפילו במושב, וחיפשנו יותר משנתיים. היינו צריכים לפנות את הדירה, ואפילו חשבנו לשכור ברמת השרון, ואז גיא ביקש לשנות כיוון להרצליה ומצאנו את הבית הנוכחי שלנו. הוא היה קצת משופץ, לא מפואר ולא חדש, אבל התאים לנו עם הילדים שהיו אז קטנים. משהו בקומפקטיות שלו, בחצר ובאנרגיות שלו גרם לנו להבין שזה זה. הרגשנו בו טוב, הסתכלנו זה על זה והבנו שזה נכון".
פלג מודה שהיה עליה לעבור תהליך עם עצמה כדי להיכנס לבית שלא היא תכננה ושרחוק מהסגנון שלה. "לא הייתי בוחרת את האלומיניום ואת הפרקט שהיו שם, אבל עשיתי עבודה עם עצמי לקבל ולאהוב את המקום, כי הוא עושה לי טוב". עם השנים הכניסה את הטאצ'ים שלה בחדרי הרחצה שעיצבה לפי טעמה, נוספו נגרות וקמין לסלון, "ומאז אנחנו בשיפוצים", היא צוחקת, "המבנה אותו מבנה, לא עשיתי מהפכה". ככל שאחוזי הבנייה אפשרו, הוסיפו קומה ושני חדרי מאסטר, והיום הם מתגוררים בבית שפלג שלמה איתו ונהנית מהאיכויות שלו כבית פרטי.
"אין תחליף לפרטיות. את במקום השקט שלך, והחצר היא חלק מהבית. תכנון ועיצוב לא מסתיימים בקירות הבית, אלא יוצאים החוצה. החוץ והפנים מאוד משתלבים. כמו במרפסת גדולה בפנטהאוז, כך בחצר הבית הפרטי יכולתי 'להוציא את הבית החוצה' על ידי חיבור ביניהם בעזרת ריצוף, אלמנטים של תאורה, מפתחי פנים גדולים שמשקפים את החוץ. גם לריהוט החוץ והפרטים הנלווים יש היום מבחר מטורף שמתאים לריהוט הפנים, וכך מקבלים היום עוד בית בחוץ עם ריהוט מושקע, שולחנות חימום, מטבחי חוץ". הגינה היא הבייבי שלהם, ופלג שחובב ציפורים בנה בה כלוב ציפורים גדול. מאחר שהתחברו לגינה מבחינה אנרגטית, המשיכו לפתח אותה והוסיפו לה כל מה שמתאים לילדים, חוץ מבריכה.
הם אוהבים לארח בחוץ, ובראש השנה כבר הודיעה שהיא תהיה "אולם האירועים" ושאחרים ידאגו לאוכל. "אני במטבח לא מעט, כי אין לי ברירה. זה לא האזור שלי ואני יודעת את הבסיס. גם גיא לא מבשל וטוב שכך", היא צוחקת.
מהי חלוקת התפקידים ביניכם?
"הוא האישה ואני הגבר. הוא כביסות וכלים, ואני מתקנת, תולה תמונות. בקורונה תיקנתי את האסלה. כשאני צריכה לכבס, הוא נותן לי את ההוראות וכמה סחיטה צריך. אנחנו הפוכים בקטע הזה. אם משהו מתקלקל בבית, קודם קוראים לאמא. אם מחפשים חולצה מוכנה, קוראים לאבא".
מאמינה באנרגיות שעוברות בחלל
מאז ומתמיד ההתעסקות עם החומר אפיינה אותה. בלימודים אהבה לבנות מודלים, להיכנס לרזולוציות של חיתוך והדבקות ידניים. כדי להעשיר את הנפש עשתה קורס צורפות, ציירה כמה שנים בסגנון ריאליסטי, ולאורך השנים לקחה קורסים כמו טכניקת צביעה על עץ ששברו לה את השגרה. "זו המדיטציה שלי. מחברות ביקשתי שלא ישברו את הראש ליום ההולדת שלי ופשוט יזמינו לנו סדנת בטון".
הורוביץ פלג מעצבת בקו מודרני ושואפת למינימליזם וניקיון עיצובי, אבל מקפידה שהחלל יהיה מזמין, נעים וחם, שיהיו בו ארגיה טובה ותחושה של רצון להמשיך לשהות בו. "זו מהות האדריכלות, שהחלל שאתה נמצא בו יעורר בך תחושה ורגש. אני מאמינה באנרגיות שעוברות בחלל, בשילוב של חומרים, בחלוקה נכונה, בהקפדה על מידות וגבהים".
היא מאמינה בבסיס ניטרלי, גוונים מונוכרומטיים ולא צעקניים בריצוף ובקירות, ועליהם אפשר להוסיף הדגשות בצבע באמצעות בדים, אקססוריז ותמונות. "זה מענה אלגנטי ועל-זמני, ולשם אני מושכת. כשאני מתחילה לתכנן, אני מנהלת דו שיח מתמיד עם הלקוחות. קודם שומעת מה הצרכים שלהם, מה הניסיון שלהם עם הבית הנוכחי ומה ירצו לשפר או לשמור. יש כאלה שבאים עם פנטזיות ומאתגרים אותי, ויש אחרים שאין להם מושג מה הם רוצים וצריכים אותי איתם עד רמת הסבונייה".
איך מתנהלים עם לקוחות שיודעים מה הם רוצים?
"לקוח שיודע חוסך זמן ואנרגיה. לא תמיד אני מסכימה עם הדברים, כשאני רואה שהדרך לא נכונה, ואז נכנסים לדו שיח, מציפים את הדברים ואני מסבירה מניסיוני מה עדיף. אני תמיד פתוחה לשמוע כדי להבין את הראש של הלקוח. בסוף זה הבית שלו, הוא זה שגר כאן, המילה האחרונה שלו, וחשוב שירגיש בו הכי טוב".
לקוחה שלה חלמה על מטבח כחול מבריק, והיא לרגע לא הבינה על איזה כחול מבריק היא מדברת, אבל זרמה. "שמרנו על רוגע בשאר הבית, והיום היא עפה על המטבח היפה שלה". היא מודה שבחירות כאלה מוציאות אותה מאזור הנוחות, אבל בסופו של דבר קל לה יותר לבחור לאחרים.
ופחות קל לבחור לעצמך?
"עם עצמי אני יותר זהירה ועדינה. מאחר שאני חשופה ליותר אפשרויות, שגם הן מתחלפות מהר, יש רצון לשנות כל הזמן. הבית שלי מתיישן מהר בעיני עצמי".