בקצה רחוב שקט, ניצבת חזיתו האטומה של מבנה חדש. כשהאדריכלית יעל דובקין מצאה את המגרש באחת מערי החוף במישור החוף היא הרגישה שמצאה סוד. לא רק העובדה שהמגרש צדי מצאה חן בעיניה, גם הצורה שלו, צרה בכניסה ומתרחבת עם המגרש. מי שנכנס פנימה מופתע כשנגלות דיונות חול שמהדהדות את רחש הגלים העולה מחוף הים הסמוך.
דובקין איתרה את המגרש, ששטחו 2 דונם, עבור לקוחות ותיקים שתכננה להם בית מגורים לפני כמה שנים. בני הזוג, הורים לארבעה בגילאי ה-50, ביקשו ממנה ללוות אותם בפרויקט הנוכחי כבר משלב איתור המגרש שמיועד לבניית בית נופש בו ישהו בני המשפחה המורחבת בחגים ובסופי שבוע. כאשר מתבוננים מבחוץ רואים שהבית מתוכנן כמבנה מזכוכית עם מסגרת של בטון וטיח, סגנון העיצוב מינימליסטי ונקי קווים, ולמרות המורכבות של הפרויקט תהליך העבודה עליו היה נעים וקל. "בעלי הבית הם אנשים חכמים ומדויקים, מערך ההחלטות היה ברור ובהיר ומאוד הקל על תהליך התכנון והבנייה", מספרת דובקין.
גשר מעל הגינה
במצב המקורי המגרש היה משופע ונמוך במטר ממפלס הרחוב. דובקין הגביהה ויישרה אותו כך שניתן לראות את הדיונות מקו אפס. בעלי הבית ביקשו שהוא יכיל אזור ציבורי גדול שיתאים להתכנסות של כל בני המשפחה, חדר שינה לכל אחד מהזוגות וחדר שינה משותף ומרווח מספיק לילדים, 14 בני דודים נכון לעכשיו.
כשדובקין חישבה את כמות השטח הנדרשת לה כדי לתת מענה למספר החדרים המבוקש, היא הבינה שלא ניתן להסתפק בבנייה של בית שמתפרס על פני קומה אחת. התב"ע (תוכנית בנייה עירונית) באזור לא מאפשרת לבנות שתי קומות מול הים ולכן היא הציעה לחפור קומה נוספת וליצור "בית הפוך" כדבריה, שבו ממוקמים חדרי השינה בקומה החפורה (דובקין העדיפה לא לתכנן קומת מרתף שבה יש חוקים מגבילים).
קומה זו מתנשאת לגובה של 3 מטר וכל החדרים בה נפתחים לגינה שמקיפה אותה. אוויר ואור חודרים פנימה והירוק שצומח סביב שוטף את העיניים.
הבית שנבנה מתפרס על פני 800 מ"ר והוא כולל שני מבנים – גדול וקטן. המבנה הגדול ממוקם בחלק הקדמי של המגרש. דלת הכניסה מוסתרת בתוך החזית ומוגנת בסוכך מפלדה, כדי להגיע אליה יש לעבור על גשר שנבנה מעל חצר חפורה. הדלת נפתחת מול נישה שמחופה באריחים במראה בטון. מימין, פינת המשפחה הממוקמת עם הפנים לבריכה ולים. הפינה מאובזרת בספת רביצה גדולות.
משמאל לדלת, עם הפנים לכיוון הרחוב מוקם המטבח, ארונות לבנים בצורת האות ר' חובקים אי בצבע אפור גרניט כהה. דלפק ישיבה מוגבה מעץ אלון טבעי מיועד לשישה סועדים ומחובר לאי במקביל לפינת אוכל גדולה.
מהסלון נוף פתוח לדיונות. הגוונים השולטים בפריטי הריהוט הם טבעיים ומשתלבים עם רצפת פרקט בהנחת פישבון, דובקין.
גשר מזכוכית מוביל לקצה הפנימי של המבנה שמתפקד כ"בית הקטן". כאשר בעלי הבית מגיעים בהרכב גרעיני, הם משתמשים בו. בקומת הכניסה יש יחידת שינה להורים, עם חדר רחצה צמוד ויציאה לפינת ישיבה חיצונית. גרם מדרגות מרחפות עם מדרכים מעץ ומסגרת פלדה, מוביל לקומה החפורה שבה יש חדר שינה נוסף עם חדר רחצה צמוד, וחדר כביסה.
בצד השני, גרם מדרגות בנויות, שמוסתר מאחורי ארונות המטבח המוביל לקומה החפורה. שם נבנו ארבע יחידות שינה. בנוסף, חדר ילדים גדול במיוחד ובו הוצבו ספות רביצה מודולריות. בלילה נפרסת המערכת על הרצפה והופכת למזרני שינה שמאפשרים לינה משותפת של כל בני הדודים. גם לקומה הזאת נבחרו פריטי ריהוט בגוונים שקטים שמשתלבים עם הסביבה, ולווילונות הותאם גון טורקיז בהיר.
השטח סביב לקומה נחפר בצורת האות ח' והוא עוטף את המבנה. דובקין תכננה יציאה ישירה לגינה מכל אחד מהחדרים. הפטיו שמתחת לגשר מחבר בין המבנה הקטן למרכזי.
"היה לי חשוב לייצר בבית שתי חזיתות המציעות שתי חוויות שונות – חוויית התכנסות וחברותא, שבאה לידי ביטוי בחזית שפונה לים ולבריכה. ומנגד, חדרי השינה למטה פונים לפטיו ולחצר החפורה ומספקים חוויה שקטה שמאפשרת לנהל שיחות אינטימיות", היא מסבירה.
סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש
פיקוח: גל שחם
ריהוט: הביטאט
חלונות ענק: vizum