כיתות סטנדרטיות, שולחנות עץ לשניים, לוח, מסדרונות סגורים, אולם ספורט, חצר עם מגרש וגדר. כך נראה בית ספר בישראל - או ליתר דיוק, כך הוא נראה עד שמוסדות החינוך המופיעים בכתבה שלפניכם הוכיחו שאפשר גם אחרת. ואם אנחנו יודעים משהו על המנטליות ההורית בארץ, ברגע שבית ספר אחד מתהדר הן בתפיסה מודרנית של חינוך והן באסתטיקה לתפארת, זה רק עניין של זמן עד שבבתי הספר האחרים תעלה דרישת "רוצים גם".
ברחבי העולם נבנים כיום מבני חינוך בסגנון שמזכיר את WeWork: חללי למידה מגוונים ופתוחים, גמישים לשינוי סדר הישיבה ומיועדים לעבודה בקבוצות. הם מאופיינים בקירות שקופים שלא בהכרח פונים אל המסדרון (מילה שבכלל יוצאת מהלקסיקון, כשהמסדרון בעצמו הופך גם הוא לחלל למידה). הרהיטים כבר לא חדגוניים אלא מגוונים - שולחנות לתלמיד בודד או לקבוצות, פופים כתחליף לכיסאות, עמדות עבודה בעמידה ואפילו ערסלים.
המודלים המרכזיים שמהווים השראה לבתי הספר החדשניים נמצאים בדנמרק ובפינלנד, שמובילות את התחום. מוסדות החינוך במדינות הללו נבנים בתקציבים שאפשר רק לפנטז עליהם במשרד החינוך וברשויות המקומיות בישראל, אבל העקרונות בהחלט ניתנים לייבוא. לדברי האדריכל ערן זילברמן, המתמחה במבני חינוך, הקונספט הוא "עיצוב הוליסטי ונעים למראה שמייצר סביבת לימודים רגועה, והיא מייצרת בסופו של דבר אנשים טובים יותר. בסיורים בגנים ובבתי ספר בדנמרק גיליתי שקט מופתי של הילדים. לרוגע העיצובי, לחומרים ולאקוסטיקה יש השפעה רבה על כך".
בית הספר החדש יוצר סביבת לימוד מזמינה, רחוקה שנות אור מהפורמט המיושן של לוח וגיר, מפה על הקיר. "חינוך במאה ה-21 זה להיות יצירתי. לעמוד מול כיתה ולהעביר שיעור היסטוריה – זה העולם הישן", אומר עמוס שביט, דובר משרד החינוך. "חקרנו את זה ב-28 מדינות מארגון ה-OECD וראינו שצריך לייצר סביבת למידה אחרת, חדשה. זה אומר מרחבים פתוחים, מערכות ישיבה דינמיות. בחלק מהמקרים מאפשרים לילדים לצייר ולקשקש על הקירות. זה מתכתב באופן ישיר עם הפדגוגיה המודרנית".
בשנת הלימודים האחרונה, תשע"ט, נבנו ברחבי הארץ 600 "מרחבי למידה" – רשמו לפניכם, ככה קוראים היום לכיתות - ובשנה הקרובה ייבנו 600 נוספים. כל זה מהווה חלק מתוכנית חומש של משרד החינוך שיצאה לדרך ב-2017, ושבמסגרתה מושקעים מדי שנה עשרות מיליוני שקלים במבנים חדשים ובשיפוץ בתי ספר ישנים והתאמתם למודל המודרני. הרשות המקומית היא הקבלן המבצע, כלומר מקימה או משפצת את בית הספר באמצעות תקציב משרד החינוך; ברוב המקרים מצטרף לכך מקור מימון נוסף, למשל מתורמים. בסופו של דבר משמשים המבנים לא רק את התלמידים אלא גם את הקהילה לאחר שעות הפעילות של בית הספר, ונראה שכולם מרוויחים. הנה תשע דוגמאות שהפילו את הלסתות שלנו ו/או עוררו גלי קנאה בקרב אלו מאיתנו שיש להם ילדים במערכת החינוך.
נחל מלאכותי וכיתות שקופות: בית הספר נטעים בקיבוץ בית העמק
נטעים, בית ספר יסודי אזורי במועצה האזורית מטה אשר, נפתח בשנת הלימודים האחרונה וזכה באות האדריכלות 2019 בקטגוריית מבני חינוך. את בית הספר תכנן משרד אמסטרדם בן-נון אדריכלים והוא משרת תלמידים משישה קיבוצים ומושבים, בהם אשרת, בית העמק, געתון ועוד. עלות הבנייה מוערכת ביותר מ-20 מיליון שקל.
עיצוב בית הספר מתאפיין במבנים לבנים נמוכי צללית, מעברים מקורים בבטון חשוף, אלמנטים צבעוניים מפלדה, רחבות אבן משתלבת ובטון סרוק - מחווה לאדריכלות המודרנית של התנועה הקיבוצית וההתיישבות העובדת. כל מבנה כולל כיתות אם שקופות, חללי פנים משותפים, חדרי תמך ושירותים. כל מבנה מאוכלס בשכבת גיל אחרת והוא כולל חצר אינטימית, חללי חוץ מקורים וחיבור לחצר הבית ספרית המרכזית.
העיקרון הפדגוגי היה לאפשר קיום למידה בכל המרחב. בהתאם תוכננו כיתות שקופות ופתוחות לחללים מרכזיים, יציאות ישירות מהכיתות אל החצרות הסמוכות ומעברים מקורים, מאווררים ומוצלים. בחוץ, בנוסף לגינה חקלאית ובוסתן, יצרו נחל מלאכותי ובקצהו "שלולית חורף" שנמצאת בבסיס אגן הניקוז הטבעי של המתחם. 
מגרש בייסבול ובריכת שחייה: בית הספר האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה
בית הספר האמריקאי הבינלאומי הוקם לפני כ-30 שנה בכפר שמריהו. במהלך השנים הוא התרחב ונזקק למבנה גדול יותר, ולפני כ-12 שנה עבר לקמפוס חדש באבן יהודה. שטח בית הספר כ-70 דונם והוא כולל בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, תיכון, ספרייה, מבנה תיאטרון ואמנות, אולם ספורט וקפיטריה. שטח המתחם כולו כ-14 אלף מ"ר והוא כולל גם מגרש כדורגל ובייסבול, מגרשי טניס ובריכת שחייה.
קמפוס בית הספר, שתוכנן על ידי פלסנר אדריכלים בשיתוף עם אדריכל חיים דותן, בנוי סביב חצר מרכזית רחבת ידיים שבה דשא, עצים ומדרכות מוצלות. החצר היא לב הקמפוס וכל השבילים מתכנסים לתוכה ויוצאים ממנה. בבית הספר האמריקאי אין מסדרונות; כל המעברים הם בשבילים פתוחים, מוגנים משמש ומגשם. הם פתוחים לנוף בצד אחד ומאפשרים אוורור לכיתות הלימוד, מבנה שמייצר גם אקוסטיקה מוצלחת יותר מהמצוי במסדרונות של בתי ספר גדולים. הגגות כולם משופעים ויוצרים קו רקיע כללי נמוך המשתלב בנוף.
מתחם ללא גדר שמשתלב בשכונה: בית הספר חורב, בתל אביב
בית ספר חורב לחינוך מיוחד, שנפתח בתחילת השנה, תוכנן בשיתוף שני משרדי אדריכלים: משרד מורן פלמוני ומשרד יפתח וקס. זהו בית ספר אזורי לתושבי גוש דן והוא עבר למשכן חדש לאחר שבית הספר הקודם התיישן ויועד להריסה. שטחו המתחם, הסמוך לשכונת הארגזים בדרום תל אביב, הוא כ-8,500 מ"ר והוא כולל את בית הספר לחינוך מיוחד, בית ספר יסודי שייפתח השנה, אשכול גנים ואולם ספורט. בפרויקט תוכננה שדרה להולכי רגל שתאפשר לתושבי השכונה להשתמש בחללי החוץ והפנים של המתחם גם לאחר שעות הפעילות.
בחורב נעשה שימוש בגגות המבנים ובחצרות המונמכות לטובת הגדלת והעשרת חללי החוץ. החצר הנמוכה במפלס התחתון מיועדת לתלמידי השכבות הנמוכות, והחצר העליונה, על הגג, לשכבות העליונות. לצדן יש חצר מרכזית בקומת הכניסה. בין החצרות אין גדרות או שערים: "הגענו למסקנה שהילדים מבקשים באופן טבעי לבלות עם בני גילם, ואין צורך בהגבלות", אומר האדריכל יפתח וקס. מבנה בית הספר תוכנן על דופן הרחוב, ללא גדר, באופן שהופך אותו לחלק אינטגרלי מהמרחב הציבורי. החזיתות מאפשרות מבט מבית הספר אל החוץ, ללא פגיעה בפרטיות התלמידים. בית הספר זכה בפרס רוקח לאדריכלות בשנת 2019. 
החצרות הפנימיות משמשות ככיתות חוץ: בית הספר רחל המשוררת, כפר סבא
מבנה בית הספר היסודי בכפר סבא הוא חלק מקרית חינוך שכוללת גם אולם ספורט וגני ילדים (בשנה הבאה תיפתח בצמוד אליו חטיבת ביניים), ותוכננה להיות מזמינה ונעימה תוך יצירת חללי חוץ רחבים ומוגדרים. בית הספר זכה באות העיצוב לשנת 2017 בקטגוריית מבני חינוך.
בלב המבנה הוטמעו שתי חצרות פנימיות רחבות ואינטימיות המשמשות ככיתות לימוד חוץ; הן כוללות אזורי ישיבה מוצלים ועצי צפצפה. מלבד חצרות אלה תוכננו חללים מוצלים נוספים, שקופים למסדרון מואר ורחב. אלו כיתות שבהן לומדים אמנות וטבע בלי לצאת אל מחוץ לתחומי בית הספר. בעשורים הקרובים, עם הצפי לגידול באוכלוסייה, החצרות יאפשרו התרחבות ללא פגיעה בחזות בית הספר.
המבנה מחופה ברובו באבן לבנה ובלוחות HPL בגון עץ עמוק. הניגוד בין החומרים ואופן סידור החלונות משווים למבנה מראה צעיר. החלונות ה"צרפתיים" האקראיים לכאורה הם שקועים ומזוותים, מה שמוסיף למבנה דינמיות ועומק. בית הספר תוכנן על ידי אדריכל ערן זילברמן ממשרד רגבים.
שלולית חורף, פרפרים וערוגות על הגג: בית הספר רקפות, קריית ביאליק
בית הספר היסודי רקפות תוכנן תוך מחשבה על צמצום הפגיעה בסביבה. המבנה מאורגן לאורך שדרה מרכזית מוצללת המחופה בפרגולה בהיקף של כ-500 מ"ר, שמהווה את ה"לב הפועם" של בית הספר. לאורך השדרה נטועים עצים המשלימים את ההצללה ומחזקים את הקונספט של זיקה בין האלמנטים הבנויים והטבע. המבנה נחלק לשני אגפים שנמצאים משני צדי הציר הראשי ומחוברים באמצעות שני גשרים. הקשר בין חללי הפנים והחוץ נוצר באמצעות החצרות, הפטיו והגג הירוק שמעל קומת הכניסה. הפתחים הגדולים מחדירים אור טבעי לכיתות ולחללים המשותפים.
בחצר בית הספר תוכננו פינות ייעודיות ללימודי טבע. כחלק מהמגמה נוצרה "שלולית חורף", שוחזרה צמחייה מקומית המושכת אליה פרפרים ועל גג הירוק מוקמו ערוגות לגידול ירקות ככלי חינוכי. בחצר הוקצה גם שטח מקורה לחניית אופניים, ולמען הרוכבים נבנו מקלחות המשולבות במבנה המנהלה. המתכננת היא האדריכלית תגית כלימור ממשרד קנפו כלימור אדריכלים, שזכתה באות העיצוב לשנת 2016 על תכנון בית הספר. 
על גג הקניון: בית הספר גבעון, השוק הסיטונאי בתל אביב
בית ספר יסודי ובו 18 כיתות הממוקם בלב תל אביב, על גג קניון גינדי TLV. גבעון נבנה בהתאם לתפיסה פדגוגית מתקדמת - חללי לימוד גמישים, מרחבים המותאמים ללמידה רב תחומית וכיתות שקופות, פתוחות ועשירות בצבעים. לצד מרחבי הלימודים תוכננו אזורי מנוחה, מלתחות ופינות עבודה שקטות. החצר על גג הקניון משמשת לפעילות תלמידים ושהייה בהפסקות. משרד אליקים אדריכלים תכנן את המתחם כך שינצל באופן מיטבי את השטח לרווחת הקהילה, מעבר לשעות הפעילות של בית הספר, בהתאם לתפיסה שעירוב שימושים במבנה מצמצם את הצורך בהקצאות קרקע ובבנייה מיותרת של מבני קהילה נוספים.
כיתות שקופות וצבעוניות: בית הספר מנשה אלישר, ירושלים
מאז שנת 2016 פועלת בירושלים תוכנית לשיפוץ מקיף של בתי הספר בהתאם לתפיסה פדגוגית חדשנית. המעצב רמי חביב, בעל סטודיו לעיצוב מרחבי למידה, אחראי למהפך שעברו בתי הספר מנשה אלישר, זיו ויאנוש קורצ'ק. בחופש הגדול הנוכחי הוא היה מעורב בשיפוץ של עוד שמונה בתי ספר בעיר. בבית הספר היסודי מנשה אלישר עוצבו מחדש הכיתות והמסדרונות כך שיתאימו בין השאר ללמידה בקבוצות. הריהוט במרחבים השונים – הכיסאות, השולחנות ואפילו הלוחות - הוא מודולרי, ניתן להזזה ממקום למקום על גלגלים וחלקו גם מתקפל. כך אפשר לשנות את צורת הישיבה והלמידה או לפנות שטח לפעילות אחרת במרחב.
למורה אין שולחן, הוא יושב עם התלמידים ועובד איתם ביחד. הילדים מצדם יכולים להחליט אם לשבת על כיסא רגיל, פוף או בכלל על רצפת הפרקט, לחלוץ נעליים ולהרגיש בבית. הקירות של כל הכיתות עשויים זכוכית. השקיפות מאפשרת שיתוף פעולה בין מורים במהלך השיעורים והזכוכית עצמה הופכת לכלי עבודה שניתן לפתור עליו תרגילי חשבון, למשל. הצבעוניות שנבחרה היא רכה ופסטלית, בעלת אפקט נעים ורגוע. גם גופי התאורה השקועים בתקרה הם צבעוניים.
אווירת טבע, ללא מבחנים וציונים: בית הספר ולדורף, הרדוף
בית הספר, שנוסד בשנת 1989, הוא בית הספר האנתרופוסופי הראשון בישראל. ולדורף שוכן בקיבוץ הרדוף, בקהילה שנוסדה גם היא על בסיס השקפת העולם האנתרופוסופית, והוא מקיים את הגישה הזו בתמיכת משרד החינוך. כיום לומדים בו כ-550 תלמידים, מכיתה א' ועד י"ב. את בית הספר תכננו האדריכלים דרור צור וגדי אלמוג, שהתאימו את המבנה לאופי הייחודי של המוסד - יצירתיות בכל תחומי הלימוד, בדגש על עבודת כפיים, מלאכת יד ואמנות.
במרכזה של התפיסה החינוכית האנתרופוסופית נמצא העיקרון ההתפתחותי: תהליך למידה נעשה בהתאם לגיל, לאופי ולצרכים של הילדים. אין ציונים או מבחנים ותהליכי ההערכה מתמקדים בתלמיד עצמו, ללא השוואה לאחרים. המרחב הפיזי של בית הספר נתפס כחלק מהגישה הזו, לכן נעשה מאמץ ליצור סביבה אמנותית ואסתטית: לכל כיתה יש צורה וצבע משלה בהתאם לגיל הילדים (צבע אדמדם בכיתה א' שמשתנה עם השנים לכתום, צהוב, ירוק וכחול). גם הצורה משתנה, מחללים מעט מעגליים בכיתות הנמוכות לצורות מלבניות בכיתות ז'-ח'. שימוש בחומרים טבעיים ורכים יוצר אווירה של חום ורכות והמרחב כולו עטוף צמחייה, בהתאם לתפיסה שסביבה ירוקה תורמת לבריאות התלמידים ולהישגיהם.
חדשני וירוק: בית הספר כרמי יוסף, היישוב הקהילתי כרמי יוסף
בית הספר בכרמי יוסף ממנה עם נבחרת בתי הספר החדשניים של משרד החינוך ויאוכלס רק בעוד כשנה, בספטמבר 2020. כרמי יוסף הוא בית ספר יסודי שתוכנן תוך התחשבות בשיקולים אקלימיים ואנרגטיים ונבנה כקופסה שקופה וסגורה שבה מרחבי למידה, התרועעות ומנוחה משתלבים זה בזה. את בית הספר תכננו האדריכלים דוד נופר וניר לוי ממשרד נופר אדריכלים. המבנה כולו נתון במעטפת אחת שנחלקת לשלושה אגפים נפרדים מעל קומת הכניסה, ואילו מרחב קומת הכניסה מאפשר התכנסויות של תלמידים. באגפים נבנו לצד מרחבי הלמידה גם אודיטוריום, ספרייה ושלוש מעבדות. המבנה "סגור" אקלימית ופתוח לתאורת יום בקירות מסך שקופים, שמביאים את הנוף והטבע לתוך בית הספר.
