קבוצת הווטסאפ של 26 הדיירים בבניין בשכונת הכרמל הצרפתי בחיפה רחשה בשבוע שעבר ולא בשל ענייני תחזוקה או סכסוכי שכנים. על הפרק עמדה יוזמתה של השכנה חנאן בחוס, מורה בבית ספר נזירות נצרת-חיפה. "חברים וחברות, אנו קבוצה של חברות שמתארגנות למחאה שקטה", כתבה בקבוצה, "הכנו לוגו 'חיים ביחד' שמעוניינות לתת לילדים לצבוע ולצייר עליו ואז לתלות או לחלק ליד דלתות בתי השכונה, כל אחת באזורה. אם מתאים לכם להשתתף, הדפיסו את הלוגו וציירו או תנו לילדים לצבוע / לצייר עליו. הצטרפו למחאה מקרבת לבבות!".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> התחזתה למיליארדרית במנהטן וזה מה שהיא עשתה
>> רעננה: המטבח החום עבר מהפך היסטרי ב-2,200 שקל
השכנים בשבע הקומות אהבו, אחת השכנות הציעה לתלות את הלוגו על דלת הבניין, ובעלה של בחוס הציע להגדיל אותו ולתלות בחוץ. היא הזמינה עוד 100 מדבקות לחלוקה, ובשישי האחרון כבר עסקו כמה שכנים, יהודים וערבים, בתלייה של השלט על גדר הבניין.
בחוס מספרת שבבניין שוררים יחסי שכנות יפים. לפני שנתיים הזמינה את כולם בערב הסילבסטר להרמת כוסית ובופה, ובערב חג המולד חילקה לילדי הבניין שקיות ממתקים. "כולם קיבלו את ההזמנה בשמחה רבה כי השכנות פה טובה. אנחנו לא נכנסים לשיחות עומק על הדעות שלנו ושומרים על כבוד הדדי. מי שצריך עזרה, מושיטים לו יד ועוזרים", היא אומרת. "אני מאמינה באדם, לא אכפת לי אם האדם מולי נוצרי, דרוזי, מוסלמי או יהודי. אני נושמת וחיה את האהבה לזולת ואין לי דרך אחרת. אני לא אוהבת גזענות בשום מקום, אני בעד לחיות ביחד ומאמינה בדו קיום עד הסוף. לא חווינו אף פעם כאב כמו זה שנוצר עכשיו בחיפה. בשני הצדדים נפגעים אנשים חפים מפשע, שמשחקים בהם ובלבבות שלהם. ערבים ויהודים צריכים לצאת לרחובות ולעודד את הדו קיום, אחרת לא נגיע לשלום".
הבניין הוקם לפני חמש שנים, ואפשר לראות ממנו את נמל חיפה. שכונת המגורים השקטה נמצאת באזור "מרתק, מרהיב ביופי האדריכלי, הנופי, האנושי וההיסטורי", אומרת אדריכלית השימור נועה שק, המתגוררת בשכונת רמת התשבי הצמודה. "לכל אחד יש עמדה פוליטית וזכותו להביע אותה, אבל יש הבדל בין הבעת דעה לא אלימה לבין פרעות. אף אחד כאן לא מחפש מדון".
"השכנות נהדרת, אומרת אחת השכנות היהודיות, שביקשה לא להזדהות בשמה: "גרים כאן אנשים נהדרים שמכבדים זה את זה עם ערבות הדדית נפלאה. כילידת חיפה לפעמים אני אומרת לעצמי שמצאתי לי שכנים יותר טובים מכל מקום אחר". חשוב לה לשמור על מקום מגורים שפוי, היא מוסיפה: "אנחנו רקמה אנושית אחת, כולנו בעלי מקצועות חופשיים, נאורים, ללא קיצוניות. החיים שלנו רגילים לגמרי, כל אחד וחלקת האלוהים הקטנה שלו".
עורך דין חנא ג'רייס, אשתו לינה ושלושת ילדיהם גרים בבניין כבר שלוש שנים. "אנחנו כמו משפחה אחת, לא מרגישים את ההבדל בין היהודים לערבים", אומר ג'רייס. לפני שהגיעו לבניין, ביררו מי השכנים והתלהבו. "גרים כאן דרוזים, מוסלמים, נוצרים, יהודים מאשכנז, רוסים, כולם משכילים, ביניהם פרופסורים, רופאים, עורכי דין. נוח לנו שהבניין מעורב. זה מסמל את החיים המשותפים, ואני רוצה להתערבב. זו אחת הסיבות שבאתי לכאן מלכתחילה", הוא אומר.
לפני שלושה חודשים פרצה שריפה בדירת המשפחה וכילתה את רוב תכולתה. בני המשפחה הצליחו להימלט בזמן וללא פגע, ושכנה יהודייה אירחה את הילדים עד שמכבי האש סיימו את עבודתם. "השכנים קיבלו את הילדים מאוד יפה והרגיעו אותם. זה לא מובן מאליו ובשבילי זה היה משהו מיוחד", מספר ג'רייס.
גם לאחר השריפה הם לא חשבו לעזוב את הדירה. במשך חודש וחצי התגוררו בבית מלון ושיפצו את הדירה בכוחות עצמם: צבעו, החליפו מנורות, תלו וילונות חדשים, חידשו את החדרים והאמבטיה. "כיף לי פה. מרקם היחסים בינינו למופת וככה זה צריך להיות. כשהשכנים הציעו לתלות את השלט, הייתי הראשון שתמך. אם הייתה איזושהי רגישות לאחד השכנים, זה לא בא לידי ביטוי. בכל אופן, אף אחד לא התנגד. אנחנו חיים פה ביחד וצריכים למצוא את הדרך המשותפת לחיות כאן ולכבד אחד את השני. אף אחד לא בחר להיוולד נוצרי, מוסלמי או יהודי, לאיזו חברה ואיך יתחנך. אבל יש לכל אחד את השכל הישר לחשוב איך להתנהג מול האדם שמולו. הבסיס הוא האדם וצלם האנוש שאלוהים ברא", הוא מוסיף.
"הגענו משכונה אחרת וכמו כל מי שרוכש דירה, ביקשנו לדעת מי עוד רכש דירה בבניין. היה חשוב לנו לדעת מי הם, אם הם אנשים טובים ומתורבתים, אבל לא התעניינו במוצא שלהם או אם הם יהודים או ערבים", מספרת שכנה נוספת, יהודייה. לדבריה שוררים בבניין יחסי שכנות מעולים, ובחגי הדתות השונות השכנים מאחלים זה לזה חג שמח. "כשמישהו נתקל בבעיה בבניין או בדירה, אם מישהו נתקע במעלית - עוזרים אחד לשני, שומרים על הבית כשמישהו לא נמצא, כמו שכנים רגילים".
"בין התושבים בבניין שלנו שוררת שכנות טובה, הרבה אמפתיה הדדית וחילופי ברכות בחגים של שלוש הדתות ולרגל הצלחות של הבנים והבנות", מוסיף רפיק חאג', ערבי מוסלמי, ד"ר למינהל ציבורי שעוסק בהייטק וגר בבניין. "אני יכול להעיד על הבנה, סובלנות ואורך רוח של כל השכנים כאחד - ערבים ויהודים. אנחנו תומכים בדו קיום, חפצי שלום וקרבה בין העמים ומגנים כל פגיעה בחפים מפשע וברכוש. נקודה", הוא אומר.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
"בעיניי כל בני האדם שווים, אין כל הבדל ביניהם. לכן חיים ביחד הם דבר שאין לגביו שאלה", אומרת גם שפרה גורדון, גם היא דיירת בבניין. "כדי שיתאפשרו חיים ביחד, צריך להאמין בשוויון הערך. לכל אחד יש אותו הערך, למרות השוני, וצריך שיהיה כבוד הדדי שנובע מההכרה בכך. זה יאפשר שיתוף פעולה לקידום צורכי קהילה".
חנה לירון ובעלה עברו לבניין מהדירה שבה גידלו את ילדיהם. "שדרגנו לדירה גדולה יותר שהתאימה לנו, כדי שנוכל לארח את הילדים והנכדים", אומרת לירון, שמספרת שהיא בגיל של המדינה. היא מעידה על עזרה הדדית ורוח טובה בין השכנים. "אם מישהו דופק בדלת וזקוק לעזרה, משתדלים לעזור. כשהייתה נזילה מהגג, כל השכנות יצאו ועזרו בניקיון ובטיפול".
"אני מאמינה שהכול יחזור לקדמותו עם השקט והאיזון שאנחנו רגילים להם", מסכמת אחת השכנות. כולנו נורמטיבים, זה מה שכולנו רוצים ואנחנו תמיד מחפשים את נקודת האור".