היום שבו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על סגר הקורונה הראשון היה משמעותי עבור תושבי המדינה, ובמיוחד עבור בני זוג שחיים עם שלושת ילדיהם ביישוב קטן במרכז הארץ - באותו הבוקר מכרו השניים את ביתם הפרטי וחתמו על עסקה לרכישת מגרש שגודלו 385 מ"ר, בשכונה חדשה ביישוב במרכז הארץ. התכנון והעיצוב של הבית בן 3 הקומות, המתפרש על פני 300 מ"ר, הופקדו בידיו של הנדסאי האדריכלות ליאור רויטר, והושפעו ממאפייניה הייחודיים של התקופה שהגיעה לאחר אותו יום גורלי.
>> בין פריז לדאלית אל-כרמל: המקום החדש והמסקרן בכרמל
>> בלב היער: הפרויקט המשגע של האדריכל הישראלי
בית קובייה עם חזית סגורה לרחוב
במהלך ימי הסגר גיבשו בעלי הבית רשימת דגשים לתכנון, שנבעו מסגנון החיים החדש. הם התייחסו לבית כאל מקום מפלט, והבינו שגם כאשר תחזור השגרה הוא ישמש אותם כבסיס להטענת האנרגיות. הבית שבו גרו באותו זמן היה קטן עבורם ובעל חצר צנועה, והם ביקשו שבביתם החדש תהיה חצר דומיננטית שתיתן מענה לשימושים מגוונים. כשרויטר נזכר בתהליך הוא מציין שלוש בקשות שהשפיעו על התכנון שלו - רצונם של הבעלים בחזית סגורה, כמעט אטומה, כלפי הרחוב; שילוב של בריכה בחצר; ותקרה מבטון חשוף בקומת הקרקע. "בעלי הבית ביקשו שהחזית לא תסגיר את פנים הבית, הם רצו שהוא יהיה שונה ממה שניתן לדמיין בהתבסס על החזית ושהפער ייצור חוויה כשנכנסים", מספר רויטר.
החזית לרחוב אכן סגורה, משובץ בה חלון אחד בקומה הראשונה, ומתאר הבית מזכיר קובייה. שער הברזל נפתח לשביל רחב, מרוצף באבן בזלת טבעית בהנחת פישבון, ומעוטר בעצים וצמחים מטפסים. הוא מחבר בין השער לבין החצר האחורית והמהלך בו יוצר אצל המבקרים סקרנות - תחילתו בחזית אטומה וסופו בחצר פתוחה, ירוקה ורחבת ידיים שבמרכזה הבריכה. "האהבה הראשונה שלי היא עיצוב פנים ולכן, גם כשאני עוסק באדריכלות אני מתחיל בפנים, בפונקציות", מסביר רויטר. כדי ליצור מגוון של נקודות מבט ולחזק את הקשר כלפי החוץ, הוא דמיין תסריטים שונים של שימוש בקומת הקרקע והקדיש תשומת לב רבה לתכנון המפתחים. דלת הכניסה השחורה עשויה ברזל וחוצה את שטח הקומה, נפתחת לחלל בו שולט מראה על טהרת הבטון הודות לתקרה החשופה. את הרצפה מחפים אריחי גרניט אפורים במראה של אבן. הדופן הדרומית היא ויטרינה גדולה שמאירה את המרחב ומחברת בין פנים לחוץ.
מול הדלת ניצב גרם מדרגות מברזל שתוכנן כמרכז הבית, "לא רצינו להצניע או להעלים אותו, מבחינתי הוא מתפקד כפריט אמנות", מציין רויטר. המדרכים מרחפים ומודגשים בעזרת פס ברזל דק שמלווה כל אחד מהם ומשמש גם כאלמנט בטיחותי. משמאל סלון ומטבח - חלל שבעלי הבית רצו שיהיה משותף. כיוון שהם חובבי בישול ואפייה ומבלים חלק ניכר מזמנם במטבח, הם ביקשו שהוא לא יהיה רחוק או מנותק מהסלון שבו הילדים מבלים זמן רב, ושיתוכנן באופן שיאפשר לכולם להיות חלק מההתרחשות. כדי להגביר את תחושת הביחד תכנן רויטר את המטבח באופן המאפשר למשתמשים להיות עם הפנים אל הסלון. הוא שילב במטבח שלושה אלמנטים מרכזיים: מקרר רחב, שני תנורים (אחד לאפייה ואחד לבישול) ומקרר יינות. "בעלי הבית סיפרו שבבית הקודם היה מטבח גדול במיוחד, עם שלושה צירים, והתפקוד בו לא היה להם נוח. הם הרגישו שהם רצים מצד לצד והדגישו את רצונם במטבח פונקציונלי ונוח לשימוש", הוא מספר. מול קיר באורך 5 מטרים שעליו מורכבים ארונות גבוהים, ניצב אי גדול שאורכו 3.5 מטרים עם משטח מגרניט כולל כיור מובנה וכיריים מחולקות - רביעיית מבערים בשיטת אינדוקציה ושני מבערים על בסיס גז. הרווח שתכנן רויטר בין השניים מאפשר שימוש בו זמנית בסירים רחבי ידיים.
סלון אינטימי ועוטף
הסלון בעל מידות אינטימיות, 5.40 על 5.50 מטר שלא כוללים את שטח המטבח. "רציתי שהוא יהיה מזמין, נעים ושימושי. כשיושבים בו לא מרגישים שהחלל גדול ומאיים וגם אם נמצאים לבד בבית הוא עוטף", מספר רויטר ומסביר את התפיסה האסתטית שלו לגבי קנה מידה: "כנסיות נבנו במטרה לגמד את האדם ולהעצים את האל. כשאני מתכנן חלל אני מבקש שהוא יהיה נעים ושישתמשו בו. מניסיוני מרחבים מאוד גדולים וייצוגיים מזמינים פחות. גם בבית הזה הבחירה בקנה מידה אינטימי מוכיחה את עצמה, רוב היום הילדים מתכנסים בסלון ולא ספונים בחדרים. הם קוראים או צופים בטלוויזיה וגם מארחים חברים". פינת האוכל ממוקמת מימין לכניסה. רויטר: "רציתי לתת לה מקום מכובד בקומה. כל מה שקורה סביבה משמעותי - ההתכנסות, השיח וכמובן האוכל". הפינה תוכננה בתוך חלל נפרד, תחום ומוגדר, והיא מוארת באמצעות חלון רחב ידיים, הנמשך מרצפה עד תקרה ופונה לשביל הכניסה אל הבית. השולחן העגול מאפשר ישיבה נטולת היררכיה, ויכולים להיות סביבו 8 כסאות. ספרייה מברזל נשענת על גבי הקיר הפונה לחזית, מערכת המיזוג מורכבת מאחורי דלתות סגורות שלה ודלת פנימית מתפקדת כפתח שירות. רויטר ביקש להימנע מהרכבת ידיות ולכן תכנן את הדלתות ללא צירים חיצוניים והן נפתחות בעזרת דחיפה. הקיר שעליו נשענת הספרייה מחופה בטפט המשמש רקע למדפים הפתוחים, עליהם מסודרים פריטים המשקפים את חיבתם של בעלי הבית לאמנות ועיצוב.
חצר באווירת ריזורט, נופש וחופש
לקומת המגורים, הכוללת יחידת הורים ושלושה חדרי ילדים, בחר המעצב פלטת חומרים שונה מזו של קומת הקרקע. קירות חדר ההורים מחופים טפט עוטף, והוא ממוקם בחזית הדרומית של הקומה ומשקיף על הבריכה. החדר כולל אזור שינה, שנמצא במרכז, מימין לו ויטרינה גדולה הנמשכת מרצפה עד תקרה ומשמאל גומחה בה מוצבת כורסא נוחה לקריאה. את חדר הארונות וחדר הרחצה תכנן רויטר בחלל משותף המעוצב על טהרת השחור. הרצפה והקירות מחופים באריחים שחורים עם נימים לבנים, וילון רפפות שחור מסתיר את הוויטרינה ודלתות הארונות והמקלחון עשויים מזכוכית שחורה. מעל ארון רחצה מרחף, המורכב על גבי הקיר הפנימי, תלויה מראה מלבנית. על המשטח מונח כיור נירוסטה וקוביית עץ פתוחה בצדו, מהווה אתנחתא דקורטיבית. אסלה ואמבטיה בהעמדה חופשית מותקנות בהמשך הקיר. במרכז החדר ניצב מקלחון רחב ידיים, המפריד בין אזור הרחצה לבין אזור האחסון שבו שני ארונות בגדים. הבן הבכור, שחדרו בחזית הצפונית של הקומה, בחר לקיר טפט פסים בצבעי כחול-לבן, שהשפיע על עיצוב הפנים של החדר; וילון גלילה אפור מסתיר את החלון הגדול. שני החדרים הנוספים פונים למרפסות צרות בחזית המזרחית של הבית, אחד מהם מעוצב בצבעי שחור-לבן וצהוב, והשני בהשראת ג'ונגל, לבקשתו של הדייר.
החצר תוכננה כך שמראה הבריכה ישתקף אל תוך הבית. אגף האירוח החיצוני כולל בריכה ומיטות שיזוף, מטבח, והסמוך לחלל המגורים סלון ופינת אוכל. במטבח החיצוני מורכבים כיור, גריל, כירה וטבון, הוא הורחק מהסלון לחזית המזרחית, כדי למנוע מריחות בישול לחדור פנימה, וכולל בר מזמין לישיבה שפונה אל הבריכה ואל מרחב האירוח, ומאפשר שיח בין מי שטורח לבין האורחים. רויטר תכנן גם את הצמחייה, "רציתי ליצור אווירה של ריזורט, אתר נופש וחופש, שיהווה לדיירים מפלט ביתי".
תכנון ועיצוב: ליאור רויטר
ריהוט: ארט גלריה לריהוט
