>> לאכול, לעבוד, לשהות: מלון בוטיק חדש ומטריף בת"א
>> לא מהז'ורנל: האם שיתפה איך נראה בית אמיתי עם ילדים
לפני תשע שנים קגן ואשתו מיכל קנו על הנייר דירת גן בחלקת אדמה בשכונה חדשה ושוממה בראש העין, וחלמו על בית קטן כדי להקים בו משפחה. הם ביצעו שדרוגי קבלן וטיפלו מעט בחלק מהחללים, וכך התגוררו בדירה שאליה הצטרפו ברבות הזמן סיני, 8, ותבור, 4, ויחד איתם צ'יקו הכלב וסינדרלה החתולה. "אספנו שקל לשקל ועם פוש מסבתא של מיכל הצלחנו לקנות דירת גן שהיא הממלכה של התא המשפחתי שלנו", מספר קגן. "אחרי שהצלחנו להתאזן, רצינו להגדיל את הבית, להוסיף בריכה ותוך כדי שיפוץ שילשנו את המטרה הראשונית".
הוא עצמאי מגיל 18, יש לו חמישה מועדוני קפוארה בבעלותו ו-30 נוספים בפריסה ארצית. מיכל מורה לחינוך גופני בבית ספר תיכון. כשביקשו לשפץ הם חשבו שיסתדרו לבד, אבל באיזשהו שלב ישבו יחד בגינה, תפסו את הראש ואמרו זה לזה "לאן נכנסנו". מניסיונו עם המעצבת לשדרוגי הקבלן וחדרי הרחצה שכבר מנצחת על עיצוב עסקיו, שמרית קאופמן, הם ידעו בדיוק למי להעביר את המושכות. בני הזוג ביקשו מקאופמן להוסיף חדר עבודה ובריכה ולטפל בגינון, אבל דבר הוביל לדבר וכך הוחלף הריצוף, חודשו המדרגות ותוכננה מחדש יחידת ההורים. "כשלביא פנה אליי הוספנו בקומת הכניסה חדר עבודה, אליו נכנסים דרך קיר נגרות בסלון, והבאנו אדריכל נוף כדי לטפל בגינה ולהוסיף בריכה", אומרת קאופמן, שבנתה פרוגרמה ראשונית לחדר העבודה והבריכה והביאה בחשבון את הבקשה לאחסון פרקטי כדי שהבית יהיה מסודר ונקי. "תוך כדי עבודה הבנו שהריצוף הסטנדרטי לא מתאים לסגנון המודרני שהכנסנו, והחלטנו להחליף אותו לגוון אפור זהה לגרניט פורצלן דמוי בטון בחוץ, כדי שיתחבר וייצור מראה המשכי. ההחלפה הדגישה את גרם המדרגות שהיה מאבן צהבהבה ומעקה זכוכית, והחלפנו למדרגות עץ ומעקה שחור".
לדירה שתי קומות: קומת כניסה עם חדר עבודה, סלון, מטבח ופינת אוכל, וקומה עליונה עם מאסטר הורים, חדרי שינה לילדות ואמבטיה כללית. בסלון היו טלוויזיה ומזנון. מאחר שהוחלט להסתיר את הכניסה לחדר העבודה ולהיפטר מהמזגן העילי, נוצרה חזית נגרות אחידה שבה מזגן נסתר ואחסון רב לפינת האוכל והסלון. מתחת לקמין נישה סגורה בזכוכית עם חלוקי נחל. הריהוט בסלון נשאר כשהיה עם ספת רביצה גדולה, פופים וכורסאות לישיבה משוחררת. "יש בו המון חיים, והבית כולו מגרש משחקים גדול", אומרת קאופמן. גם בחדר העבודה יש מקום לאביזרי קפוארה, כלי נגינה ובובות מרצ'נדייז של קוגומלו. החדר המקורי היה בקומת חדרי השינה, וכשהבנות גדלו הן פוצלו בין החדרים וחדר העבודה עבר למטה. הנגרות הלבנה בחדר שוברת את מראה הכוורת, מייצרת עניין בפני עצמה ונותנת במה לפריטי נוי, כשפלטת השולחן יוצאת מתוך הנגרות. המטבח נשאר כשהיה ורק נוקה מאביזרים ואלמנטים מהקירות כדי לשוות לו מראה מינימליסטי יותר. על הקיר הראשי חיפוי טפט דמוי בטון, והאי תוכנן אז כדי לשבור את צורת המטבח הסטנדרטי כשהוא פרי סטנדינג ופונה לסלון ולגינה. בקצהו ארונות גבוהים עם מזווה, מקרר ותנורים. החלון הצדדי נעטף בעץ בשיפוץ הנוכחי כדי להוסיף לחלל נגיעה חמימה. גם פינת האוכל נותרה כשהייתה, עם שולחן עץ וכיסאות בד עם פרזול שחור, ורק הוחלפה התאורה לגוף של אסף ויינברום. מתחת למדרגות מיועד האחסון שתוכנן כבר אז לנעליים, מעילים, משחקים וכלי נגינה. "הבנו שצריך להתאים הכול לשפת הנגרות עם עץ טבעי וגוונים בהירים ושחורים ולחזור על זה בכל האלמנטים. בגלל שעבדנו בלי לוחות זמנים מוגדרים אלא בתהליך מאוד חי, כמו אצל קוגומלו, מבריכה לשיפוץ כללי, הבריכה הייתה מוכנה בחורף והקמין הגיע בתחילת הקיץ", קאופמן נזכרת בחיוך. "לביא ומיכל הם אנשים חמים ולבביים והוא כמו על הבמה, תזזיתי, שטותניק וכיפי. אי אפשר להחזיק אותו שנייה, הוא מקבל החלטות במהירות האור, מה שהופך את כל התהליך איתו למעניין. רוב העבודה נעשתה על ידי עצמאית עם כרטיס האשראי שלו, וניתנה לי יד חופשית גם מול בעלי המקצוע. הם אמרו להם 'שמרית מחליטה'. לקוחות חלום".
קגן רצה משרד עם נוף לבריכה ועיצוב נקי, "כמו הכוורת בחדר העבודה שלי וכמו קיר הנגרות העצום בסלון שמלא מקומות אחסון ולא רואים כלום כשנכנסים הביתה". כל הצעצועים, שהיו פעם בכל פינה בבית, מוצנעים היום בפנים. בלילה התאורה מובילה במבט מהסלון ועד הגינה. "המיזוג מוצנע בארון, הפרקט בקומה השנייה הוחלף ובסוויטת ההורים יש יציאה למרפסת וחדר ארונות כמו במלונות הכי מדהימים שיש. עם תאורה, שתי דלתות לי וכל השאר לאשתי", הוא מתאר. "הבריכה בקו אפס ובגלל שהיא מחוממת, אפשר להיכנס אליה גם בחורף. יש גם בית עץ חדש עם מגלשה לבנות, פרגולה, גינון חדש ומטבח חוץ עם טאבון, ברביקיו ומקומות אחסון".
הבריכה היא המקום האהוב עליו אישית, ממנה הוא עובד שעה ביום כשהוא טובל במים, הטלפון ביד והפרגולה מצלה מעל. כשהמשפחה יחד, הסלון הוא המקום שלהם, בו הם מכייפים בחופש הגדול ונהנים מפינוק עם "מסך טלוויזיה ענקיסטי", כמו שהוא קורא לו. חוץ מזה, הם אוהבים לבלות בבריכה ובגינה, שם הם אוכלים ארוחות בוקר בשבת על שולחן גדול, והבנות אוהבות להגיע למשרד שלו, להוציא משחקים שמאוחסנים שם ולשחק. לפני השיפוץ הייתה בגינה מדשאה בלבד. "הילדות היו קטנות ובריכה לא באה בחשבון", הוא מסביר. "זה היה הפחד הכי גדול שלי. את הבריכה מקיף מעקה פרספקס שקוף שנשלף כשרוצים והוא חוזר אוטומטית. יש לנו גבולות ברורים מאוד שלא נכנסים לשטח הבריכה בלי ההורים גם אם עף כדור, וכשיש חברים ומשפחה נכנסים רק עם אמא ואבא. כשהיינו בתאילנד נחת על הראש של הקטנה אבוב ולמרות שהיא הייתה עם מצופים, היא בלעה מים. זה עניין של שניות ושם קלטנו כמה שזה מסוכן". עכשיו יצרו להן אזור משחקייה, ומאחר שהם מארחים הרבה, נוספו מטבח החוץ כאמור והפרגולה הלבנה מאלומיניום. "כל אלה מתחברים לחזית הסלון יחד עם צמחייה שנותנת תחושה של תאילנד וג'ונגל, מראה פחות מפונפן ויותר טבעי ופראי. בריצוף דמוי הבטון ובצבעים השקטים והרגועים הגינון הוא מעטפת שמעניקה פרטיות והפרדה מהשכנים", אומרת קאופמן.
בעיני קגן, מאסטר ההורים הוא החלל הכי מושקע עם מקלחת עצומה, אופן ספייס ויציאה למרפסת, ומחובר אליו חדר ארונות מושקע וחדר מגבות ומצעים. מלכתחילה תוכנן חדר השינה בממ"ד וסופחה אליו אמבטיה כללית. הפעם הוחלף הריצוף לפרקט למינציה, וחדר הארונות החדש תוכנן עם דלתות זכוכית. תוך כדי תנועה הוחלפו במקלחת אריחי הזכוכית המיושנים לגרניט פורצלן דמוי בטון, ונבחר פרזול שחור. קגן: "יש מלא בלת"מים בשיפוץ – החלטות, תשלומים, הוצאות, ומה שחשבת בהתחלה הוא אף פעם לא מה שאתה מסיים איתו. אנחנו סיימנו עם הוצאות פי 2 או אפילו 3 וזמן תכנון של חודשיים הפך ל-4 חודשים בהם גרנו אצל ההורים. צריך לשים לב לפרטים הכי קטנים, ואם אפשר להתאמץ קצת, כדאי לקחת מנהל עבודה ומעצבת פנים, כי זה מקצוע בפני עצמו ולא משהו שעושים על הדרך".
היית עושה את זה שוב?
"בחיים לא! יודעת מה, נדבר בעוד עשור".
עיצוב פנים וסטיילינג: שמרית קאופמן SK DESIGNERS
אדריכלות נוף: אסי קריק
גננות: גינון ואליה
