אדריכל דוד קוהן מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיהם (12, 9 ו-5) במושב סלעית בבית שתכנן בעצמו. הבית, ששטחו 240 מ"ר, הוא כולל שתי קומות והבנייה נמשכה שנה וחודשיים. המגרש שעליו עומד הבית, ששטחו 700 מ"ר, משקיף לנוף הרי השומרון ועד לתל אביב והים, ולכן אין פלא שהנוף היה גורם מרכזי בתכנון.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
לא מתפשרת: הדירה של שירי מימון בניו יורק
זה כנראה הבית הכי צבעוני שראינו
"רצינו להכניס את הנוף לתוך הבית, להיות בפנים ולהרגיש בחוץ", אומר קוהן. בהתאם לכך התקבלו ההחלטות בנוגע להעמדת הבית במגרש, חומרי הבנייה והפשטות הצורנית. "השאיפה האדריכלית לסימביוזה בין הבית לנוף הביאה לפרישת הבית לאורך ציר מזרח-מערב, ציר שמאפשר פתיחת חזית שקופה מההרים עד הים. כך נוצרת תחושה של הגעה למצפה, שמבקשת רגע של שלווה פנימית והתבוננות על טבע מרשים", מסביר קוהן.
החומרים שבהם השתמש קוהן נראים גם מחוץ לבית וגם בתוכו: ברזל, עץ ולבנים. "הם יוצרים דיאלוג מתמשך בין פנים הבית לחוץ, דיאלוג שמחוזק באמצעות הריהוט שתוכנן ונבנה על ידי המשפחה, גם הוא מעץ ופלדה. מרכיבים אלו הם מוטיב חוזר הן כחומר גלם קונסטרוקטיבי והן כפריט עיצובי", הוא אומר. החזית הפשוטה של הבית משמשת רקע לצמחי הגינה. לדברי קוהן, "בחרנו צמחייה צעירה שתצמח ביחד עם המשפחה". החצר מחולקת לגינות קטנות חצי פנימיות היוצרות מעין חלל מתווך לריכוך הקשר של פנים הבית עם הרחוב.
תכנון ועיצוב: אדריכל דוד קוהן
סטיילינג: מאיה לבנת הרוש
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
במבואה של הבית אין ריהוט והחלל חושף את הנוף ההררי במלוא עוצמתו. לאורך חלל המגורים יש חזית מזגגת הממסגרת את הנוף ומזמינה אותו פנימה בו זמנית. "חלל המגורים מתפקד בשני צירים ניצבים זה לזה", מתאר קוהן. "אחד של החזית השקופה, והשני של אלמנט בטון ועץ. אלמנט זה מטשטש את הגבולות בין פנים לחוץ תוך שהוא משמש כפרגולה בחלקו החיצוני וכמסגור למטבח מבפנים". חלקה החיצוני של הפרגולה מושך את העין לעבר ריבוע הממסגר את הנוף ומאפשר זוויות התבוננות שונות.