בני הזוג, הייטקיסט ורוקחת העובדת בחברת תרופות, רכשו בית שנבנה לפני כ-20 שנה במושב צופית בשרון, בתכנונה של מלי מנדל. החלוקה הפנימית והסגנון לא התאימו להם, והם החליטו לעשות שיפוץ יסודי ופנו למעצבת הפנים יוני פרידמן. הבית כולל קומת קרקע ששטחה 135 מ"ר ומרתף ששטחו 45 מ"ר. הוא בנוי בצורת חי"ת סביב חצר פנימית, מוקף בגינה ומשקיף לעבר שדות חקלאיים.
במקור כל אחת משלוש צלעות הבית הייתה מחולקת לחדרים, אבל בעלי הבית החדשים לא נזקקו לחדרים רבים כל כך, ורצו לפתוח את החלל ולמקסם את האור החודר מהמפתחים הגדולים. בהתאם לכך חולק החלל מחדש: באגף המרכזי – שבו הכניסה לבית – פורקו החלוקות והנישות ונוצר חלל אחד המשמש כפינת אוכל. באגף המערבי אוחדו החדרים לחלל אחד פתוח שבו סלון ומטבח. באגף המזרחי החלל חולק ליחידה הכוללת חדר שינה, חדר ארונות וחדר רחצה, וכן חדר עבודה.
במקור היו בבית מפתחי חלונות ודלתות עם פרופיל בלגי בהיר. "הפרופילים היו במצב טוב ונתנו מראה ייחודי לבית, אבל מכיוון שלדיירים החדשים היה חשוב בידוד תרמי ואקוסטי ובגלל שהעיצוב החדש נוטה יותר למודרני חמים מאשר לכפרי, הוחלט להחליף אותם במפתחי אלומיניום ללא חלוקות ביניים", מסבירה פרידמן. אתגר הנוסף הציבה מדרגת הבטון שעליה ניצבת חזית הבית והיא חודרת פנימה, כך שנוצרה בסלון ובחדר השינה מדרגה דומיננטית אך לא פונקציונלית. "לאחר שהבנו שביטול המדרגה מחייב שינוי קונסטרוקטיבי ויצירת תמיכה לכל חזית הבית, החלטנו להשאיר את המבנה הקיים אך להפוך את המדרגה לאלמנט שימושי ואסתטי. חיפינו אותה לכל אורכה בלוחות עץ וייצרנו ספסל שנמשך מהסלון לחדר השינה", היא אומרת.
במסגרת השיפוץ הוחלפו תשתיות החשמל והסניטציה, בנוסף, וקירות הבית נצבעו בלבן שבור. גם הגינה טופלה, כולל פירוק מרפסת סגורה בגן לטובת רחבה חיצונית מרוצפת הפונה מערבה ומאפשרת ליהנות מהשקיעה ומהבריזה. במרתף, שבו יש ממ"ד ואזור כביסה, בוצעו שינויים מינימליים. השיפוץ נמשך כשנה ועלה כ-1.2 מיליון שקל, כולל תכנון, שיפוץ בפועל, רכישת חומרי גמר, נגרות, ריהוט וגינון.
דלת הכניסה לבית נפתחת לחלל מואר ופתוח התחום בדלת זכוכית רחבה הפונה אל חצר פנימית. ליד הדלת הותקן ארון מעילים. "בארון יש ארבע דלתות, אבל בשביל הקומפוזיציה יצרנו בו חמש ידיות אינטגרליות באורכים שונים ובמקומות שונים", מסבירה פרידמן. בחלל ניצב שולחן עץ בהיר מוקף כיסאות אדומים, ומעליו תלויות שתי מנורות עם אהילים עגולים ורחבים מפשתן אפרפר. ליד הקיר ניצבת קונסולה דקיקה מעץ אגוז עם משטח שיש שחור ועליה אגרטל מזכוכית ענברית, ומעליה תלויה תמונה של האמן Baptiste Leonne שרכשה בגלריית Lemon Frame. מצדי התמונה תלויות מנורות "לינסטרה" מינימליסטיות של אסף ויינברום.
משמאל נמצא האגף המערבי ובו מטבח המורכב משני קווים מקבילים: קיר ארונות גבוהים כחולים ובמרכזו נישה מחופה עץ אגוז כהה עם משטח שיש לבן מגויד. לארונות יש ידיות טאץ' ורק בחזיתות המקרר האינטגרלי שובצו ידיות בגון פליז. במקביל ניצב האי הארון (יותר מ-3.5 מטרים) ובו משטח עבודה וכיור עם ברז פליז. גם דופן האי הפונה לסלון מחופה בעץ אגוז.
מהסלון יש דלתות המובילות אל החצר הפנימית או אל הגינה המערבית, והוא תחום בקיר נוסף ובו שלושה חלונות מוארכים. הוא מרוהט בספה אפורה עם כריות פשתן בוורוד תכלת ולבן, שולחן קפה מסיבי מעץ אלון שהיה בבעלות הדיירים, ושידת טלוויזיה שנבנתה בהתאם לשולחן מעץ אלון בקווים ישרים. על הרצפה פרוש שטיח עם דוגמה גיאומטרית בגוני אפור.
בין פינת האוכל למטבח נמצאים שירותי האורחים ובהם קיר המחופה באריחים כחולים. שאר הקירות והרצפה מחופים באריחי גרניט פורצלן, ואריחים אלה גם נחתכו לחיפוי מסגרת החלון. הברזים, הסיפון והמנורות עשויים פליז.
מימין לדלת הכניסה לבית, באגף המזרחי, חופתה הרצפה בפרקט בדוגמת פישבון. בחדר השינה ניצבת מיטת עץ שהועברה מהבית הקודם של בני הזוג, ושטיח יוצר הפרדה בין סוגי העץ השונים. מעבר למיטה נמצא חדר ארונות ובו ארונות לבנים עם ידיות אינטגרליות, וחדר הרחצה הצמוד הרצפה והקירות חופו באריחים אפורים.
תכנון ועיצוב: יוני פרידמן
תכנון הבית במקור: מלי מנדל
קבלן: שיקו בראון
נגרות: נגריית בן האומן
