ימים מלאי התרגשות עוברים על מעצבת האופנה והאמנית ענת חפץ. בסטודיו הקטן שלה, השוכן בדירת סוכנות משנות ה-50 בסביון, היא מתחילה בהכנות לקראת השתתפותה בביאנלה 2024 בוונציה, אחת מתערוכות האמנות העכשווית החשובות בעולם. חפץ תציג במסגרת התערוכה את מוטות הבמבוק הדקורטיביים שלה, אותם היא הפכה לחומר גלם ליצירות אמנות מקוריות.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> עף ברשת: הדבר הראשון שעשתה האורחת כשנכנסה לחדר המלון
>> הרצליה: הדירה המעלפת של בעלת המותג המצליח
נציגי התערוכה, שמאורגנת על ידי European Cultural Center, ביקשו מחפץ לא רק להציג את התוצר הסופי אלא להוביל את הקהל בכל שלבי היצירה שלה - החל מהחריטה והציור על הבמבוק ועד לעיצוב קולקציית הבגדים, האביזרים והכלים שתוכננו בהשראתם. זהו אירוע חסר תקדים כמעט, שבו מוצגים בביאנלה גם בגדים וכלים שימושיים. "המעבר מאמנות של ציור על במבוק לאופנה מאוד ברור לי, וזה מה שעניין אותם", אומרת חפץ, "עכשיו אני שוברת את הראש איך אני מציגה את התהליך בלי להפוך את התצוגה לחנות בגדים. יש לי כמה כיוונים, ואני אקח לי מברשת ואתחיל לחשוב על זה".
את מוטות הבמבוק גילתה חפץ בזמן שהותה בפיליפינים, בשנים 2020-2015. המוטות המאורכים הזכירו לה גלילי קרטון במפעל טקסטיל אחרי שהבד הוסר מהם; היא החליטה להלביש אותם מחדש, לגלף אותם ולצייר עליהם בצבעי אקריליק בקשת הגוונים שחור ולבן, והפכה אותם להשראה ולסטרטאפ אישי. "הבמבוקים בפיליפינים הם עבים, בשרניים ומושלמים, ובפיליפינים בלבד התגלו למעלה מ-5,000 שימושים לצמח הבמבוק, אף אחד מהם לא היה קשור לעולמות העיצוב והאמנות. כשקניתי אותם לא הבינו איך החומר הבסיסי שמשמש בין היתר לבניית בתים וגדרות יכול להיות אמנותי. באחת הכתבות המקומיות כתבו עליי: 'היה צריך להיות זר כדי לגלות את יופיים של הבמבוקים'".
לקוחות שהם מעצבי על ומותגי אופנה בינלאומיים
היא בת 67 עוד מעט, "וגאה בזה, כי יש אנשים שלא הגיעו לגיל הזה", מרצה בכירה בשנקר, עוסקת בעיצוב וייצור אופנה במשך שנים רבות ובין לקוחותיה מעצבי על בינלאומיים כמו קלווין קליין, טומי הילפיגר והוגו בוס, ומותגי אופנה כמו מרקס אנד ספנסר, פריימרק, צ׳אמפיון, טופ שופ ואחרים. עבודות הבמבוק הראשונות שלה הוצגו לראשונה במוזיאון Ayala בבירה מנילה, בתערוכה Bamboo Road Tel Aviv-Manila. בזמן סגרי הקורונה, כשהייתה בארץ ולא יכלה לחזור לפיליפינים, היא שלחה את הציורים שלה לאיטליה להדפסה על בד משי, כדי ליצור מהם גלביות וצעיפים. התוצאה הלהיבה אותה ומכאן התפתחה קולקציה אישית בשם Kawayan (במבוק בטאגאלוג, השפה העיקרית במנילה), שמשדרת איכות ויוקרה. הקולקציה כוללת בגדים, כובעים, תכשיטים, קרמיקה, נרות ועוד, ונמכרת בסטודיו של חפץ ובאון ליין.
במרחק רבע שעה הליכה מהסטודיו של חפץ נמצא ביתה בן 22 השנים, שהוא ההוכחה לכך שאפשר לעצב בית באופן על זמני, בלי קלישאות. החומרים הטבעיים, הרהיטים שבחרה והצבעוניות השקטה עומדים כולם במבחן הזמן, נראים כאילו נקנו בסיבוב קניות אחרון. אוספים מכל קצוות העולם מפוזרים בחן בין פינת האוכל הרשמית לסלון הייצוגי, והבמבוקים שלה משתלבים בכל פינה אפשרית, פעם על סטנד, פעם נשענים על קיר. "אני אוהבת לנסוע ומכל מקום להביא משהו לבית".
הבית תוכנן אז על ידי האדריכל עודד גבולי ועוצב על יד חפץ בתהליך מתמשך, שבו היא מוסיפה פריט ועוד פריט. איתה בבית מתגוררים אחד משלושת ילדיה ובן זוגה שמוליק, שמחלק את זמנו בין הארץ ובין קפריסין. "הקונספט של הבית הוא טברנה בקפריסין שנחשפנו אליה לפני שנים, במבנה של חי"ת חד קומתי ובאמצע פטיו בו שתול עץ זית". צלע אחת כוללת את המטבח, חדר הטלוויזיה ופינת האוכל, וצלע שנייה את חדרי השינה, הסלון והיציאה לפטיו. שטח הבית 260 מ"ר ועל המגרש בן ה-1.3 דונם קיימת גם יחידה נפרדת בת 70 מ"ר למשרד ולבן של חפץ. "רציתי שהבית ישדר תחושה של ריזורט רגוע במזרח", היא מספרת על העיצוב. "כולו מאוד בהיר, בגווני אוף ווייט וצבעים חמים של עץ בהיר, בדיוק הפוך מהבגדים השחורים שלי. שחור ולבן הם שני הצבעים שאני הכי אוהבת, לא בגלל שאני רואה את החיים בשחור ולבן, אלא משום שכל חיי אני מתעסקת בצבע ובהדפסים. כשזה מגיע אליי לפנים הבית ולבגדים, אני נותנת לעיניים לנוח. ובואו לא נשכח שיש כל כך הרבה גוונים לשחור וללבן".
על הרצפה אבן טרוורטין מחוררת וכך גם קירות חדר הרחצה. בסלון רהיטי במבוק של קסטיאל, מהימים שחפץ עוד לא ידעה שתעסוק בבמבוק. צילום של ספרייה מפויחת מתכתב עם אהבתה הגדולה לספרים וספריות - כמו זו שמצויה בסלון והגישה אליה נעשית עם סולם. בספריה ספרים ואנציקלופדיות מתקופת נערותה, מהם היא מתקשה להיפרד. הריפוד הלבן והכריות מקוריות, ומתחת לספות שטיח חבל, גם הוא נקנה לפני כעשרים שנה. על הקירות הדפס נערה על קנבס שנקנה אצל קסטיאל בזמנו, ועלי נחושת דקורטיביים גדולים משמשים כתאורה לשעות הלילה. לפטיו יוצאים מהסלון דרך ויטרינות עם פרופיל אלומיניום. "זהו מקום הישיבה המרכזי של בני הבית, שם אנחנו רבים, צועקים, מתחבקים, מציקים ואוכלים". הפטיו פונה לגינה ולבריכה, וגם רהיטי הקש שלו הם מימי הבנייה. על הספות מפוזרות כריות משי עם הדפסים שחפץ יצרה, והשולחן המרכזי עשוי אבן על רגל ברזל, יצירה של אמיר אשכנזי מלפני 30 שנה. "אם משהו יפה, הוא יפה, למה צריך להחליף כל הזמן?", היא ספק שואלת ספק עונה.
בחדר המשפחה ספרייה ענקית ולבנה עם ספרים, אלבומי תמונות משפחתיות וכלים. היא נולדה לאחר ביקור במסעדה בשנחאי, סין, שהאוכל בה הוגש בכלי אוכל שיצר בעל המסעדה עם אמנים סיניים מקומיים. חפץ התאהבה בכלים, רכשה עוד ועוד והחליטה לבנות להם ספריית תצוגה מעץ צבוע בתנור בלבן. בחלל זה מבלים רבות הנכדים שמגיעים לביקור (ובאופן פלא לא שוברים כלום).
ועכשיו הגיע הזמן להתחדש
גם המטבח עוצב מיום הקמת הבית לפני כשני עשורים, והוא עשוי עץ במראה טבעי ומעליו משטח אבן קיסר. על הקירות מדפי עץ לדקורציה, כאילו תוכננו לפי הטרנד האחרון בתחום המטבחים, ואת השעון הביאה כבר אז מטורקיה. השולחן המרכזי בנוי מפלטת עץ ורגלי ברזל וסביבו כיסאות סקאי חום שמתאימים לישיבה של ילדים, ובצד תנור נירוסטה. בין המטבח לחדר משפחה מצויה פינת האוכל עם כיסאות שקופים בעיצובו של פיליפ סטארק, "שמחזיקים מעמד נהדר", והם סובבים שולחן עץ גולמי. על הקירות ציור בזפת ותמונה מודפסת של אומנית הנייר כרמל אילן. חדר הרחצה של חפץ כולל את כל הפינוקים – מקלחת, אמבטיה, שירותים וכיור שמונח על שידת עץ, ממש כמו בטרנד עכשווי נוסף. "החוכמה בבית ובאופנה היא לא לנהות אחרי טרנדים זמניים. אם אתה קונה משהו ממש טוב ועל זמני, תוכל להשתמש בו וללבוש אותו אינספור. גם הבגדים שיצרתי נכונים לעוד 10 ו-20 שנה. יש בהם קלאסיות על זמנית ולא משעממת".
בימים אלה קורמת עור וגידים תוכנית לבית החדש שהיא מתכוונת לבנות בשטח הסטודיו שלה, במבנה זהה להיום, המחולק לשניים, רק עם שני מטבחים ורצפת בטון "כדי לחוות שינוי. אני אוהבת לבנות, זה נעים לי", היא אומרת על התהליך מלא הרעיונות והסקיצות שלה, שמלווה על ידי האדריכלית רמה דותן. יש למה לחכות.
