הבית: הבית נבנה בשטח רחב ידיים באחד המושבים של עמק יזרעאל.
חוויית קדושה בחיי החולין
החזון: ההתחלה היא תהליך גילוי. השלב שבו אנשים מגלים אותי ואני אותם, הפגישות הראשונות מלוות באינטימיות הנפלאה של החשיפה. אחר כך מגיע השלב שבו הם מגלים את עצמם ומבינים מה הם באמת צריכים, רוצים, אוהבים, חולמים. ברגעים אלו אני אוהבת את החזון, את איך שהבית שלהם מתחיל לרוץ לי בראש. מתמסרת ליצירה, לחללים שקמים, לצללים שנופלים, לחלונות שנפתחים – לבית שנולד. חוויית קדושה אמיתית בחיי החולין.
הדיאלוג שממנו נוצר הבית הוא עבודה בתלת ממד: סקיצות, פרטים, אווירה, מחשבות ורגעי חיים. בהמשך מגיע שלב התוכניות המפורטות. זה קסם אמיתי שבו אני שוקעת בהנאה לאיך ייגע ורד הבר המטפס באבן, איך יחבוק מעקה הברזל החלוד את עמוד העץ המחוספס, איך יפגוש ריצוף החוץ המחורר והישן את אבן הפנים החלקה והנקייה. איך הדולב הענק יציל את פינת האוכל בארוחת צהרים של שבת קיצית. איך יזרקו הקוקיות הצבעוניות לתוך קערת הכסף שמצאנו בחיטוט האחרון בשוק הפשפשים. איך יאיר גוף התאורה את הסלון באור רך וחם אחרי שחבורת הזאטוטים תירדם, ואיך הם יחזרו מבית הספר בריצה אל שולחן האוכל העגול המשפחתי. פרטים קטנים ומדויקים. אני אוהבת לחיות את שלב הסקיצות שבו מתגלות פינות בבית עוד לפני שהונחה אפילו אבן אחת. ועם זאת אוהבת את הטרקטור הראשון שעולה על השטח, את רעש הפועלים, אבק, בלגן, התרגשות של בריאה.
החוץ נוכח ומשמעותי בכל חללי הבית, וחללי החוץ הם בית לכל דבר – הכל מתוכנן יחד. את הצמחים אני מדמיינת בעיקר על פי תחושות. אוהבת את פינת הוורדים המריחים כי הכיף הכי גדול זה פרחים אמיתיים מהגינה, ואת גינת צמחי התבלין שתהיה קרובה קרובה למטבח, ממש ליד הדלת, שלא יהיו תירוצים לא להכניס למטבח קצת טעמים וניחוחות של אדמה. אוהבת ששותלים שתילים, לא עצים גדולים ששורשיהם התארכו אל מקור מים אחר – שתילים רכים שגדלים ויוצרים נוף חדש – שייך. בשלבי תכנון מתקדמים אני משתפת מתכננת גינות ויחד עם הסקיצות שטחי החוץ קורמים אף הם עור וגידים.
בית נכון הוא מקום שזורמות בו אנרגיות שיש בהן כוח. לפעמים אני מזדהה מדי עם הלקוחות שלי, הופכת את הפרויקט לשלי לגמרי – אבל זה כנראה סוד הקסם לטוב ולרע.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- חזר מאירופה אחרי 20 שנה לבית ילדותו
- שבע חנויות העיצוב החדשות בארץ שכדאי להכיר
- מצטלבים: הטרנד שכובש את עולם העיצוב
בית וחוץ שהם אחד
הריאד: תכנון הבית נשען על מתווה של עמודי כורכר המלווה את הבית מאזור הכניסה פנימה ושוב החוצה לאזור החצר האחורית. הבית מסוגר יחסית לרחוב אך מוצף באור שמגיע מהחלונות הרבים שפונים לחצר הפנימית – הריאד (מושג מהאדריכלות המרוקאית המתאר חצר פנימית שסביבה בנויים חלקי הבית השונים). בריאד שתלנו עץ תפוזים והמוני צמחי תבלין, שמלבד אור נעים ומסונן מבשמים בניחוחותיהם את כל הבית. החיים בחלל הריאד, שהוא חוץ אבל בית לכל דבר, הם חוויה מיוחדת המתאפשרת בגלל מיקרו אקלים נוח במיוחד ששורר בו גם בקיץ וגם בחורף. בתהליך התכנון ביצענו הדמיות צל על פי קואורדינטות מיקום הבית ועונות השנה כדי להבטיח את שעות הצל שבהן ניתן לשהות בו לעומת שעות השמש שיספיקו לצמחים בשביל לגדול.
הכניסה: הכניסה לבית רוצפה באבן כורכר מפירוק וכולנו המתנו לחורף הראשון כדי שהירוקת תתפוס את מקומה באבן ותעניק לה את המראה העמוק והמיוחד כל כך. עמודי האבן הם עמודי בטון שיצקו אנשי השלד עם שלד המבנה וחופו מאוחר יותר באבן כורכר מפולחת בעבודה אטית ומדויקת. גם ספי החלון העליונים והתחתונים בוצעו מאבן כורכר גושנית בפרט מיוחד של איטום וחלוקה לגוש אבן פנימי וגוש אבן חיצוני על מנת למנוע כניסת רטיבות.
דלתות הבית הפונות לחזיתות חוץ תוכננו כדלת דו כנפית מעץ אלון ובשילוב זכוכית כפולה עם פאזה היקפית. בתוך הדלתות נשתלו מנגנוני סגירה מיוחדים, וכך נוצר מצב שבכל מקום "רואים דרך". כאשר נכנסים נגלה ציר מבט נפלא מאזור הכניסה דרך הריאד ושוב החוצה עד לבריכה, תחושה של בית וחוץ שהם אחד.
קומת הכניסה: בקומה זו ממוקמים החללים הציבוריים של הבית. באמצע המטבח עומד שולחן עגול וגדול שנרכש בארצות הברית כאשר הבית היה בשלבי בנייה התחלתיים. השולחן מקיים את ייעודו והוא הלב של הבית. בית תוסס שבו הילדים רצים, אוכלים, מכינים שעורי בית, מביאים חברים – חיים. חלק גדול מהריהוט בבית תוכנן ועוצב על יד האדריכלית במיוחד עבור הצרכים של בעלי הבית. התובנה היא שהתכנון הוא על מנת לחיות בבית, ליהנות ממנו ולא רק להציג אותו ולהשתעבד לו, טבועה בתהליך היצירה שלי.
החומרים: משמעות ודגש גדול נתנו בבית לכל נושא הברזל. החלונות עשויים פרופיל בלגי, את מעקות הפנים והחוץ תכננתי לפי מעקה ישן שליקטתי בשוק הפשפשים. אני מאמינה גדולה בחומרים טבעיים ובשילוב הנכון שלהם, והבית אכן מחבר בין אבני כורכר, ריצוף אבן משויפת וחלקלקה, אבן חוץ מחוספסת ומאפירה, חלונות ברזל מפרופיל בלגי, מעקות ברזל, פרקט אלון מיושן ועוד.
התאורה: עוד בשלבי התכנון הראשוניים אני שמה דגש גדול מאוד על נושא התאורה. כאשר סקיצה יוצאת וחלל חדש נהגה, תמיד יהיה שם גוף התאורה שידגיש ויחזק. אני מאוהבת בתחום התאורה, ביכולת להחיות חללים בעזרת גון האור הנכון, הגובה, והחומר. גופי התאורה בבית לוקטו מכל העולם וחלקם עוצבו על ידי במיוחד לבית הזה. גופי תאורה רבים, בייחוד אלו המתאימים לחוץ, נקנו ב-RESTORATION HARDWARE בעיקר בגלל האיכות הגבוהה והעמידות של החומר לתנאי מזג האוויר.
הבריכה: אזור הבריכה תוכנן כך שהוא במפלס מעט נמוך יותר מהבית. כך יצרתי מצב שהבריכה, שהיא בריכת גלישה, נראית מתוך הבית, אבל הילדים הקטנים לא יכולים לגשת אליה בלי לעבור שער. בטיחות הילדים נשמר מבלי לפגוע בעוצמת המים על ידי גדר או כיסוי פלסטיק. הבריכה צופתה בפסיפס זכוכית של חברת BISAZZA האיטלקית על פי מיקס צבעים מיוחד שהרכבתי בגוונים ירוקים סגולים ואפורים, כן כן, בלי כחולים בכלל, ורובה ירוקה. ניסיונות רבים נעשו עד שהגעתי לשילוב הנכון שמדמה פלג מים טבעי שבו משתקפים העצים והטבע.
מה הייתי עושה אחרת: כאשר אני חוזרת לבית אחרי שכבר גרים בו אני תמיד מסתכלת וחושבת שיכולתי את הקו זה להזיז או הגוון ההוא לעשות קצת יותר עמוק, זה תהליך בלתי נשלט של ניסיון לדייק בבחירות, אבל בשביל זה יש את הבית הבא.
אווירה, תחושות ורגשות
דבר המעצבת: אני בעסקי הפיכת חלומות למציאות, מזמינה את הלקוחות שלי, שהם שותפי ליצירה, לצאת איתי למסע של גדילה, של גילוי עולם שיש בו קסמים: חולמים, עובדים, יוצרים ומגשימים. זה 15 שנים אני אדריכלית ובעלת סטודיו שבו אני פועלת על פי קצב הלב באדריכלות ועיצוב פנים. אדריכלות שהיא הוט-קוטור ייחודית מיוחדת ותפורה למידותיהם המדויקות של בעלי הבית.
רוב השיח שממנו ארוג הבית נעשה על ידי סקיצות, פרטים, אווירה, מחשבות, תקציב ורגעי חיים. האדריכלות שלי היא הזמנה אישית וכנה לחוות את החומר, את החללים, את הטבע החודר. פרופורציות טובות ובית מחבק. אדריכלות טוטאלית שרואה קודם כל את האדם המשתמש, נעימה, נוחה, אסתטית, ומתאימה לאותו אחד, אותה משפחה, אותם אנשים. האדריכלות שלי היא דרך חיים, זו לא בחירה ובטח לא פרנסה – זו תשוקה.
פריט אהוב בבית: עוד בשלבי הסקיצות היה לי ברור שצריך להיות בבית הזה תנור גדול ומשמעותי מאבן, כזה שמכנס אליו פינה/חלל. בסטודיו נערמו תמונות תנורי אבן מתקופות ומקומות שונים. כאשר השרטוטים הושלמו והועברו לביצוע התחילו להתגנב אלי מילים: הוא גבוה מדי, רחב מדי... סוכם שהתנור ייבנה כלגו, כל אבן לחוד, ויורכב עבורנו במיוחד בבית המלאכה לפני שייארז, יישלח ויותקן בבית הלקוח. אחר כבוד זומנו אל בית הבריאה של פרטי האבן, אל היכל היצירה של חברת מירו רומנו, ראינו אבן מונחת על אבן ואת היצירה נגלית, אז כבר לא היו יותר שאלות.
לאחר שעבודות הבינוי הושלמו והאבן עטפה והסתירה את מנגנון הבערה המתוחכם הוספתי מעל שתי מראות גדולות עטופות מסגרת ברזל, שיובאו מארצות הברית, ולפניהן הוצב אוסף כלי הזכוכית המרשים של בעלת הבית.
טיפ: בניית בית זו חוויה מלאת עוצמה – בעיני זו בריאה אמיתית. טקסטורות חומרים וצבעים הם לא מריחת חומר על משטח, צריך להרגיש אותם, לדרוש את קיומם ולכאוב את מחסורם. בית זה אווירה, תחושות ורגשות, בית חייב להתמקד בחלל ולא במעטפת. אל תהיו שבויים בדוגמה של אחרים. תעזו לחשוב ולהרגיש ולרצות. צאו לשחק בתוך המרחב של האפשרי ואל תאפשרו למישהו לשלול מכם את הזכות לשלמות כפי שאתם מרגישים אותה.
במדור הקודם: איך מעצבים דירה שיקית ולא עמוסה?
לכל הכתבות במדור בשיפוץ