הדיירים: זוג בשנות ה-30. היא עורכת דין המתמחה בדיני עבודה, הוא איש הייטק. לזוג שני בנים קטנים, האחד בן 3 והשני נולד בשבוע שבו סיימנו את השיפוץ.
הדירה: ממוקמת באחד האזורים הוותיקים של גבעתיים בבניין בן 45 שנה בקומה הראשונה מעל עמודים. גודלה הוא 102 מ"ר ובמקור הדירה כללה שלושה חדרי שינה, שתי מרפסות שירות קטנות, מטבח סגור וחדר רחצה. הדירה היתה שמורה, אך מתוכננת בצורה נוראית, ובטח ובטח לא מעוצבת על פי טעמם של הלקוחות.
עוד באתר לעיצוב הבית:
אהבה לצבע ואור
החזון: ללקוחות היתה פרוגרמה מאוד ברורה - שלושה חדרי שינה, מקומות אפסון ואחסון רבים, ספרייה גדולה שמשמשת את מאות הספרים שלהם, כניסה אינטימית לחדרים ובית שיוכל לתת ביטוי לטעמם האישי ולאהבתם לצבע ולאור. החזון שלי היה לעצב בית זורם שמרכזו יהיה קיר הספרייה ולאו דווקא קיר הטלוויזיה.
אילוצים: האילוץ הגדול ביותר בדירה היה המבנה הבעייתי שלה - מלבן ארוך ויחסית צר כאשר מצד אחד דלת הכניסה הממוקמת באמצע הקיר ובעצם מחלקת את הדירה לשני טורים, ובקצה השני ויטרינה גדולה מבנה זה מכתיב לי את חלוקת הדירה ומחייב אותי להשאירה פתוחה לכל אורכה על מנת שהמרפסת תוכל לשרת את כל הדירה ולא רק חלק ממנה.
משך השיפוץ: העבודה על בניית הפרוגרמה והתכנון לקחה בסביבות חודשיים וחצי. בגלל המבנה הבעייתי של הדירה הייתי חייבת לחשוב על פתרונות יצירתיים, ובחלק מההצעות גם לבנות הדמיות כדי לתת ללקוחות מושג כיצד ייראה החלל העתידי. השיפוץ עצמו ארך חודשיים נוספים. שינויים קטנים של הרגע האחרון, כמו הכנסת דלת דו כנפית מפירוקים והחלפת כל הדלתות בבית לדלתות מפירוקים, האריכו את זמן השיפוץ. מאחר שההתמחות שלי היא בעיקר דירות ישנות ושימוש רב בחומרי בנייה לא שגרתיים כמו ריהוט, דלתות, חלונות ואפילו כלים סניטריים מפירוקים, חשוב לי לעבוד עם אנשי מקצוע קבועים, ולכן למרות כל האתגרים שהשיפוץ הציב בפנינו, הצלחנו לעמוד בלוחות הזמנים.
עלות השיפוץ: 400 אלף שקל. המחיר כולל את החלפת כל התשתיות בבית, עבודת הקבלן והחומרים השחורים, כל הנגרות בבית, כל החלונות, כל פרטי הוינטג', שיפוצם והתקנתם, כל גופי התאורה, שחלקם יוצרו בהזמנה מיוחדת, כל הכלים הסניטריים, הריצופים והחיפויים, התקנת המיזוג וטיפול בהכנסת ובמיקום ארון החשמל בבית. וכמובן את עבודת התכנון,עיצוב, ליווי ופיקוח.
חלון משלו לכל אזור
התכנון החדש חילק את הדירה לשני צדדים עם הפרדה ברורה - צד אחד של הבית תוכנן להכיל את חדרי השינה והרחצה והצד השני הפך לחלל אחד פתוח שמכיל בתוכו פונקציות של מטבח, פינת אוכל, הכנה לפינת עבודה, אזור הסלון והמרפסת. למעט קיר אחד או שניים והעמודים, פורקו כל הקירות בבית, בעיקר משום שהפונקציות השונות, כמו מטבח וחדרי השינה, שינו את מקומם ויחד עם זאת נוספו פונקציות חדשות כמו חדר רחצה נוסף. מבחינת התכנון אני מאמינה שהצלחנו להגיע לתכנון המושלם ביותר המשלב בתוכו את תוואי הדירה הנוכחית יחד עם הפרוגרמה של הדיירים והעיצוב המיוחד של הבית. היה לי חשוב כי כל אזור יקבל חלון משלו, ולכן יש לנו חלון מטבח, חלון פינת אוכל ושני חלונות בסלון.
כשאני משפצת דירות ישנות, שני דברים מהווים את השינוי העיקרי: האחד הוא הורדת הבוידעם המסורתי, והשני ביטול המסדרונות וההולים של פעם. מה שאני אוהבת בדירה הזאת הוא שלמרות ביטול המסדרון באופן מוחלט, תוכננו שלושה חדרי שינה שכניסת כולם מוסתרת מהחלל הציבורי.
פלטה צבעונית
מבחינת העיצוב, מאחר שהלקוחות אוהבים ססגוניות, היינו צריכים להרכיב פלטת צבעים צבעונית מספיק לטעמם, שלא תימאס תוך זמן קצר, וגם אם בחרנו צבעים שונים עבור אזורים שונים בבית, עדיין הכל היה חייב לדבר זה עם זה.
הדבר היחיד שהתפשרנו עליו היה החלוקה הסמלית שרצינו ליצור באזור המרפסת על ידי ריצוף שונה. אני רציתי לחפות את כל האזור בדק, אך לבסוף ויתרנו על הרעיון עקב החשש שהדבר יגביל את גודל הסלון ולא יאפשר לו לגלוש לאזור המרפסת במידת הצורך.
מאחר שדלת הכניסה לבית ממורכזת באחת הצלעות של המלבן, הרי לנכנס לדירה נחשפת הדירה כולה לכל אורכה באופן מיידי ללא קירות מתחילתה ועד סופה. על מנת לשבור את האורך הזה השתמשנו בשני אלמנטים: הדירה כולה רוצפה באריח פורצלן בגודל של 60 על 120 סנטימטר, שייושם לרוחב הדירה בצורת חומה. הגודל והיישום הצליחו לרבע מעט את הדירה. אלמנט נוסף היה חלוקת הדירה על ידי שימוש בסוג ריצוף שונה באזור המטבח (עם גלישה לכניסות לחדרים), המחלק את החלל לשני ריבועים במקום מלבן אחד ארוך. ליישום זה בחרנו בסדרה החדשה של המעצבת הספרדייה פטרישה אורקולה Azulej for Mutina.
ספת רטרו ומנורה מברלין
המטבח: ממוקם בכניסה לדירה והוא בנוי בצורת חי"ת, כאשר צלע אחת כולה ארונות גבוהים, הצלע השנייה היא משטח עבודה ארוך, והצלע השלישית היא דלפק המשמש גם לעבודה וגם לישיבה. המטבח צבוע בצבע שנבחר לאחר מבחנים רבים, המשטח הוא משטח קיסר אפור מגורען שנותן תחושת בטון, ולדלפק עצמו בחרנו משטח אלון מבוקע.
פינת האוכל: ממוקמת בצמוד למטבח, ויחד עם דלפק המטבח יוצרת את ההפרדה בין אזור האוכל לסלון.
הסלון: בהמשך הצלע הימנית של הדירה ממוקמים הסלון והוויטרינה הגדולה שלמרגלותיה נבנה ספסל ארוך המשמש לישיבה ואחסון. גם פה השתמשנו באלון לחיפוי הספסל. לאורך כל קיר החזית הימנית ממוקמים חלונות שבעבודת התכנון והביצוע השווינו את גודלם והמרחקים ביניהם מאחר שבמצב הראשוני כל חלון היה בגודל אחר. הסלון כולל בעיקר ריהוט שנאסף במשך השנים על ידי בני הזוג, כמו ספת רטרו גדולה ושולחן עגול מצופה בפורניר "עין הציפור" למול גוף תאורה כתום שנרכש בשוק הפשפשים בברלין. שאר גופי התאורה בחלל נרכשו ב"תומס תאורה" בהוד השרון לצד גופים שהוזמנו מ"גדעון קלאס" בדרום תל אביב.
אך ללא ספק כוכב החלל היא הספרייה באורך של כמעט ארבעה מטרים, שסביבה בנויה כל הדירה. קיר הספרייה עצמו נצבע בצבע שמן צהוב של נירלט, גם כדי לתת מעט ברק וגם על מנת שהקיר לא יינזק מהכנסת והוצאת הספרים. הספרייה עצמה תוכננה בקפדנות לתת מראה ארעי של המדפים, שהם מדפי סנדוויץ' מחופים בפורמייקה חומה בעלי קנטים חשופים. 
חדרי השינה: כל חדרי השינה חופו בפרקט אלון תלת שכבתי במראה טבעי. חדר הילדים הראשי שאליו סופחה מרפסת שירות. חדר שינה שני משמש כרגע כחדר אורחים ועבודה; חדר ההורים שאליו סופחה מרפסת השירות השנייה והפכה לחדר רחצה שמכיל מקלחת רחבה, אסלה וכיור המונח על גבי שידת וינטג'.
חדר הרחצה: חדר הרחצה הראשי מתפקד גם כחדר שירות וגם כשירותי אורחים זכה לדלת מרשימה כפולה שדופן אחת שלה - נייחת ומקובעת ומתפקדת כקיר הדלת - היא דלת ישנה מפירוקים.
זוג שמוכן לקחת סיכונים
דבר המעצב: ברוב המקרים כשאני מתחילה לעבוד על פרויקט אני מצליחה לזהות מההתחלה את אופי העבודה, את טעמם של הלקוחות, את הפתיחות שלהם לקבל דברים חדשים. כשרק הכרתי את הלקוחות חשבתי שהשיפוץ הולך להיות עוד שיפוץ שגרתי של דירה תל אביבית טיפוסית. לשמחתי גילתי זוג פתוח, אוהב צבעים מוכן לקחת סיכונים עיצוביים, ויותר מכל - סומך עלי כמעצבת. לא תמיד הטעם שלי ושל הלקוחות תואם וזה בסדר - במקרים כאלו אני מתגמשת ומתאימה עצמי ללקוחות. בפרויקט הזה שמחתי לגלות שהלקוחות מוכנים לקבל ואפילו להתאהב גם בטעם שלי ולגלות שאנחנו חולקים הרבה אהבות עיצוביות.
פריט אהוב: הדלת הדו כנפית ששופצה בהתאמה מלאה לבית בשילוב המדהים עם האריחים היפהפיים של פטרישה אורקולה מהווים את הקונספט של הבית וגם את ה"אני מאמין" המקצועי שלי: "שילוב של ישן מול חדש כששניהם זוכים לכבוד שווה ומאזנים אחד את השני ליצירת סגנון נונשלנטי".
עיצוב פנים: מרב שדה
"סימני עיצוב" - הבלוג של מרב שדה ב-living
במדור הקודם: בית שממס את הלב במושבה יקנעם
לכל המדורים של "בשיפוץ"