הדיירים: אני מעצבת פנים עצמאית ובעלת המשרד עיצוב פנים – לורן רייק, ומותג התכשיטים laulau jewelry.
הדירה: הדירה שוכנת בלב תל אביב, בבניין לשימור אשר עבר שיפוץ מחמיר. גודל הדירה 80 מ"ר, 3 חדרים: סלון, ממ"ד וחדר שינה
החזון: רציתי לייצר בית שמשקף את עולמי: מלא באמנות, יופי, פריטים שונים שנאספו משווקים ברחבי העולם, אמנות וריהוט שאני יצרתי ותכננתי. תחושת נעימות וביתיות. בית שמקרין קריאטיביות, דגש על ארט. מדובר בדירה מוכנה שלא דרשה שיפוץ, מה שאתגר אותי בלשלב בצורה הרמונית את הפריטים והריהוט שלי בתוך החלל הנוכח. יש אתגר אחר בעיצוב חלל ללא שינוי במבנה - מגבלות מסוימות שמייצרות יצירתיות שמתחשבת בקיים וממלאות את הפוטניצאל המלא שלה.
משך השיפוץ: הדירה עברה עיצוב, ולא שיפוץ, כלומר לא נעשה שינוי במבנה. מדובר בתהליך שלוקח בדרך כלל שלושה שבועות ובאופן אורגני סודרה על פי צורך ואסתטיקה. היה אתגר מעניין למלא את הפוטנציאל של החלל על ידי סידור והוספה של הפריטים בספייס הקיים.
עלות השיפוץ: מדובר בפריטים רבים שנאספו לאורך השנים שהגעתי איתם לדירה, היה לי חשוב לשלב את מרביתם בצורה הומוגנית ולהשלים בפריטים נוספים על פי מידת הצורך. הגינה האורבנית עלתה כ-2,000 שקלים, הספרייה עם פרטי הפליז והסולם - עלתה 12,000 שקל, והיא ניתנת לפירוק לרובריקות מודולריות שאוכל לקחת לבית הבא שלי בבוא הזמן.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
אינסוף דרכים לבטא אמנות
הדירה שופצה לפני שנכנסתי אליה והאתגר היה לשלב את הפריטים שהבאתי שיחמיאו וישלימו את מראה את הדירה. בכל חלל קיים הפוטנציאל לשדרוג, לשפץ את הרהיטים והפריטים ולהתאימם לחלל החדש. אהבתי אלמנטים רבים שהיו בדירה – חלונות הברזל השחורים בסלון בעלי המפתחים הגדולים או חלונות העץ המקסימים בחדר השינה, ההולמים את אופי הבניין. היה לי חשוב שכל פינה בבית תהיה מעניינת, שיהיו בה פריטים מעניינים וצבעוניות נעימה לעין.
כלל האמנות נעשה על ידי - ספרים מחנויות יד שנייה שפירקתי וציירתי מעליהם, חצאית משבט בווייטנאם שמסגרתי על ידי שתי חתיכות זכוכית ומסגרתי בעץ אלון מלא. ישנה עבודה של אורי ליפשיץ וצילומים של רון קדמי - שני אמנים ישראלים שאני מעריכה מאוד בשל האסתטיקה והשפה הייחודיות שלהם. על הקירות תלויות גם צלחות של פורנסטי – עניין אותי האופן שבו פניה של לינה קוואליירי, בעלות האופי הסוריאליסטי, חוזרות בכל פעם, כאילו אין סוף לביטויים שניתן להראות אותה.
המרפסת: משקיפה על שני בניינים שמייצגים עבורי את תל אביב, האחד ישן שלא עבר שינוי והשני בניין לשימור ששופץ בקפידה. השקעתי בצמחייה ובריהוט המרפסת כך שיהיה נעים לשהות בה ולצפות בנוף האורבני.
הסלון: עיצבתי את ספת הקטיפה הירוקה, אחד מהצבעים האהובים עלי שבאים לידי ביטוי גם בעיצוב קולקצייות התכשיטים שלי (אבן האמרלד). מעל הספה טייק על הרעיון של גב מיטה. הוא עשוי מבד קטיפה עם פנינים קטנות במרכז, מאותם בדים שבחרתי לווילונות לחדר זה, והוא שוטף את הקיר ומרכך את החלל שנעטף בבד לבן. הספרייה עשויה מעץ צבוע בתנור בגוון לבן עם פריטי פליז המגיעים מעולם הצורפות (הקבלה לזהב ורוד, חומר שאני מרבה להשתמש בו בקולקציית תכשיטים). היא תוכננה להכיל את הפסנתר, את ספרי הקריאה, האמנות והבישול, את חפצי הנוי והעציצים ואת מוצרי האודיו - עומק המדפים נקבע על פי מידות הפטיפון המקורי משנות ה-70.
המטבח: במטבח הלכתי על קו פשוט. הטוויסט שלי בחלל היה הוספה של גוף תאורה שעיצבתי, העשוי מבקבוקי יין ופרספקט חלבי עם פרטי פליז - הההשראה הייתה מתקופת הארדקו האהובה עלי (שגם היא מתבטאה בהשראה בקולקציית תכשיטים שלי). התאורן המוכשר יובל צור ייצר לי אותו.
חדר שינה: כרית קטיפה ארוכה עם טבעות מעוינים עוצבה לפי מידות המיטה.
הממ"ד: משמש כחדר ארונות וחדר אורחים על פי הצורך. עוצב בפשטות מינימלית גם בצבע וגם בפריטים. לקח לי זמן למצוא ספה נפתחת לטעמי שהיא גם נוחה.
דבר המעצב: עבור מעצב זה נפלא לעצב מרחב לעצמו מכיוון שאני מקבלת ביטוי לחזון שלי. היה לי חשוב לייצר מרחב שמשקף את המעצבת שאני היום: מעצבת עם יותר צבע מבעבר ואקלקטיקה שמלווה אותי מתחילת דרכי. שילוב זה מייצר עניין רב יותר וישנם פריטים רבים שמזכירים לי זכורונות ורגעים..
טיפ: אמנות היא מרכיב אלמנטרי בכל בית. היא מכניסה עניין, אסתטיקה, אמירה ויופי, ונותנת ביטוי לעולם הפנימי של הדיירים. אפשר לתת לה ביטוי ברגישות עיצובית - אילו פריטים למקם והיכן, כך שייצרו אימפקט משמעותי ויגדירו את החלל.
פריט אהוב: פינת האוכל. היה חשוב לי לייצר פינת אירוח שבה נאספים ויושבים יחד לארוחות. השולחן הוא שולחן וינטג' מודולרי שצבעתי המתרחב על פי כמות הסועדים. הענף שמעליו מגיע מגנן שאני עובדת איתו שנים רבות. קישטתי אותו באלמנטים זהובים מטיול בקמבודיה וליפפתי בחוטים צבעוניים. עבודה שעוד מתמשכת.
במדור הקודם: וינטג' מעודכן לשעות נעימות של יחד