הדיירים: אני – אורלי מור, מעצבת פנים והום סטייליסטית, בן זוגי, הבעלים של חברת במות, ושלושת ילדינו - בת 15, בן 12 ובת 8.
בית: בית שנבנה בחלקו האחורי של משק ההורים, במושב צור משה שבשרון, משקיף לשדה תותים ולשמורת יער אילנות. הבית, ששטחו 172 מ"ר, כולל 5 חדרים. את הבית תכנן רון שינקין, ואני עשיתי את עיצוב הפנים.
החזון: רצינו בית קרקע, קרוב לאדמה, לגינה ולבוסתן עצי הפרי שהמשפחה גידלה במשך 40 שנה. חלמנו על בית עם קוים פשוטים, חללים פתוחים ושהטבע ייכנס פנימה. היו אילוצים של זכויות בנייה ומיקום הבית, והתהליך כלל העתקה של עץ פקאן בן 40 שנה ושלושה עצי הדר. בכניסה לבית יש שני עצי מנגו ענקיים שהיה לנו מאוד חשוב לשמור עליהם. רון שינקין תכנן את הבית סביבם, והבנאים עמוד במשימה הקשה. בעלי ואני ניהלנו את הבנייה בעצמנו, ללא קבלן ראשי ומפקח בנייה, והתמודדנו גם עם הצורך למצוא עובדים מחליפים בתקופת הקורונה.
משך התהליך: הוצאת אישורי הבנייה נמשכה שנתיים, ורק תשעה חודשים מקידוח היסודות ועד הכניסה לבית.
עלות: 1.7 מיליון שקל, כולל תכנון, תשתיות, עיצוב, אדריכל, פיתוח, חומרים וריהוט חלקי.
בפגישה הראשונה שלנו עם רון הוא שרבט את מבנה הבית על מפית, ואני התאהבתי בצורה הפשוטה והפתוחה, שמזכירה את האות דל"ת. בצלע אחת נמצא החלל הציבורי שגובהו 6 מטרים (בעתיד אפשר יהיה לבנות גלריה), ובו מטבח גדול וסלון. בצלע הניצבת נמצאים ארבעה חדרי שינה ושני חדרי אמבטיה. מכיוון שבעלי מתעסק בברזל היה לנו חשוב שהחומר יהיה מוטיב מרכזי בבית, ולכן השתמשנו בפרופילים דאבל טי, שחוצים את הבית מקצה לקצה ומחזיקים גם את הפרגולות החיצוניות.
דלת הכניסה נפתחת לחלל הציבורי, התחום בקיר זכוכית מחולק בפרופיל בלגי שחור ודרכו נשקפים השדות. משמאל לדלת נמצא מטבח בצבע כחול עמוק בשילוב של עץ אלון ורשת ברזל. ליד המטבח ניצב שולחן המורכב מפלטת עץ גושני ורגלי ברזל, שנבנה בבית המלאכה המשפחתי, וסביבו שישה כיסאות פלסטיק (פיק אפ). מימין לדלת הכניסה נמצא הסלון התחום בספה ארוכה. הספה פונה לספרייה, המפרידה בין החלל הציבורי למסדרון חדרי השינה, שתוכננה ועוצבה בקפידה ונבנתה בבית המלאכה שלנו מעץ ליבנה עם פורמייקה שחורה, כולל מקומות ייעודיים לכלי הנגינה של בעלי. הסלון מרוהט בשולחן עגול מעץ אלון ושולחן מתכת לבן, ועל הרצפה פרוש שטיח קילים עבודת יד. על הקירות תלויים צילומים של סו בורנל (Soo Burnell) ושל אלומה משולמי, ובתוך הספרייה תלויה מסכה של צחי נבו. מנורות תקרה עם אהילי קש גדולים נקנו בטירת הכרמל. מחוץ לחלל הציבורי יש חצר מחופה בפרגולה גדולה שיוצרה בבית המלאכה שלנו.
>> במדור הקודם: מינוס השופוני: בית מטריף וחם בהרי ירושלים
חדר ההורים תחום בקיר זכוכית המוביל למרפסת מרחפת – שגם היא מחופה בפרגולה שייצרנו. המיטה ניצבת במרכז החדר ופונה אל הנוף הפתוח. בחדר נבנה ארון קיר ארוך וגבוה בצבע ירקרק עם נישה ובה ספסל ומראה גדולה. לחדרי הילדים תכננתי מיטות עם תאים לאחסון, ובעלי בנה אותן מעץ ליבנה. את שולחנות הלימודים בנה איציק קאלו - חבר טוב הבונה רהיטים מעץ וברזל, ולהם נוספו כיסאות פלסטיק בגוונים אפורים (Simply Wood). הקירות בחדרים בחלקם התחתון בצבעים שונים, ובכל חדר נתלו תמונות מתאימות - בחדר של הבת הגדולה תמונות גלישה, בחדר של הבת הצעירה גלויות שמוסגרו במסגרת עץ אלון, ובחדר של הבן איורים מהספר "פו הדוב" שקניתי לפני שלוש שנים בשוק פורטובלו ומוסגרו במסגרת אלומיניום שחורה. בחדר הרחצה של הילדים הרצפה מחופה באריחים עם דוגמת עלים ופרחים, והקירות באריחים לבנים (10X10 ס"מ). את שידות הכיור בשני חדרי הרחצה עיצבתי מעץ וברזל, והן נבנו בסטודיו Nooshka.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
פריט אהוב: הספרייה בסלון – היא פונקציונלית וגם משמשת להצגת חפצי אמנות ולאחסון כלי נגינה ומשחקים.
דבר המעצבת: בתוך תקופת הקורונה תכננו ובנינו את הבית תוך תשעה חודשים. מכיוון שהיינו שנינו בחל"ת, היינו כל יום היינו בשטח עם בעלי המקצוע, וגם הילדים באו כל יום להשקות את הבטון בשלבי השלד. זו חוויה מדהימה ועוצמתית לתכנן, לבנות ולעצב את הבית שלי, ומכיוון ששנינו אנשים של יצירה ועשייה, היה כיף לעשות את זה ביחד.
טיפ: לקחת מפקח בנייה – אנחנו בנינו ללא מפקח וקבלן ראשי, והיו הרבה פרטים שהיה לנו קשה לעקוב אחריהם.
עיצוב פנים: אורלי מור
תכנון: רון שינקין
רשימת מכולת
מטבח: נגריית זוקרו
שולחן סלון עגול – 2,800 שקל, Bring It Home, תל אביב
מסכה – 1,200 שקל, צחי נבו Umasqu
מנורות מעל שולחן האוכל – 800 שקל לאחת, Trend Light, אזור התעשייה חדרה
שידות כיור – 5,000 שקל לאחת, סטודיו Nooshka, קיבוץ געש
שטיח סלון – 1,800 שקל, Ubject, אזור התעשייה פולג
כיסאות נדנדה מעץ ומקרמה בעבודת יד – 1,500 לאחד, תלוי באמיר, חדרה