הדירה: קומה ראשונה בבניין בן שלוש קומות במרכז תל אביב. שטחה של הדירה 125 מ"ר, יש בה ארבעה חדרים ומרפסת גדולה, הבניין בן 80 שנה (1935). בניין ישן מאוד. הדירה לפני השיפוץ היתה במצב רע מאוד, הרצפה שקעה, הברזלים מהתקרה נחשפו מלאי קורוזיה, החלונות התפרקו והיתה רטיבות בכל מקום.
החזון: הדיירים חיפשו דירה עם תקרות גבוהות, עם מרפסת וריצוף של פעם. הם ביקשו לייצר דירה מוארת, פתוחה, עם קשר בין החללים. לשמור על הריצוף הקיים בבית ולייצר מרפסת ישיבה שבה מבלים חלק נכבד מהיום. מבנה הדירה צר וארוך מאוד וזה היה אתגר תכנוני. הדירה הקיימת היתה בנויה ממערך חדרים זה אחר זה ללא מסדרון, לכל חדר נכנסים מהחדר הקודם. המרפסת היתה סגורה בתריסי אסבסט והדירה כולה היתה אפלולית. הדרישות היו לייצר אזור ציבורי – סלון, מרפסת ומטבח סמוך אליהם אך לא פתוח אל הסלון ולא בחלל משותף. מצד שני לא מטבח סגור בדלת המנותק משאר הבית. נוסף לכך, שני חדרי שינה וסטודיו לעבודת הדיירת.
משך השיפוץ: תהליך התכנון ערך כארבעה חודשים, ואחריו תהליך השיפוץ כשלושה חודשים וחצי. הנושא שהיה מהותי מבחינת לוחות הזמנים הוא חיזוק המבנה הקיים מבפנים ומניעת שקיעות עתידיות הן של הקומה מעל והן של הרצפה בדירה. מבנה הדירה הישן היה כזה שהריסת קירות פנים שאינם קונסטרוקטיביים יצרה בעיה של עומסים ושקיעות, ולכן הוכנס לפרויקט קונסטרוקטור שנתן פתרונות. הושקעה עבודה רבה עם קורות ועמודי ברזל.
עלות השיפוץ: כ-700 אלף שקל, כולל עבודות הקבלן, כל התשתיות, עבודות הקונסטרוקציה, כלים סניטריים, ריצופים וחיפויים לחדר הרחצה, פירוק והרכבה מחדש של הריצוף הקיים, רענון של המרצפות. מטבח, עבודות אלומניום, עבודות נגרות, ריהוט, מכשירי חשמל ועבודת האדריכלית.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- על זמנית: וילה תל אביבית קלאסית
- בלי לקום מהמיטה: 14 חנויות ישראליות מקוונות
- מלון הבוטיק הטברייני שמקים את העבר לתחייהJ
שקט בסלון ובמטבח
אין אזור אחד בבית שנשאר כפי שהיה בתוכניתו המקורית. כל קירות הפנים נהרסו, המרצפות פורקו ויצקנו רצפת בטון חדשה למניעת שקיעות הריצוף. החלונות והדלתות פורקו, חלקם עברו תהליך שחזור והוחזרו למיקומם החדש בבית. חלקם הוחלפו בחדשים.
תכנון הדירה שונה לחלוטין ביחס לתוכנית המקורית. בתכנון המקורי מבואת הכניסה היתה אפלולי וחשוכה ולא התאפשר להבין ממנה את המשך הבית. המטבח וחדרי הרחצה היו סמוכים למבואת הכניסה, ואחריה שורה של חדרים בזה אחר זה.
בתכנון החדש יצרתי מסדרון, כך שכבר ממבואת הכניסה לבית ניתן לראות את המרפסת הירוקה והסלון הסמוך אליה. הסלון והמטבח הוזזו לקצה הבית בחלקו האחורי השקט יותר. חדרי השינה במרכז הבית, וביניהם חדר הרחצה והשירותים. בקצה הבית מצדו השני - הצד הגובל ברחוב - ממוקם הסטודיו של הדיירת.
המטבח היה סוגיה שלמה מבחינה תכנונית. הדיירים אוהבים לבשל ולא אוהבים שהמטבח פתוח ורואים את כל הבלגן בחלל הציבורי, אך גם לא רצו מטבח סגור בדלת המנותק משאר הבית ומאריך את המסדרון. תכנון אזור המטבח עבר חלופות רבות עד שנבחרה החלופה הסופית בה יש פתח כניסה רחב ידיים מהמסדרון ומהסלון. הקיר הגובל עם הסלון נבנה בגובה 210 מ', כך שיש אינטראקציה של אור וקול בין הסלון למטבח אך לא מבט לבלגן.
מבואות קטנות שוברות את המסדרון
הבית מאוד צר וארוך. רצינו ליצור מסדרון ארוך כך שכבר מהכניסה נקבל את האור והאוויר המגיעים מהמרפסת. הכניסה לבית היא מבואה קטנה שממנה נכנסים לסטודיו ולחדר שינה של הבת. במבואה יש אזור התארגנות עם מתלים וספסל ישיבה. מהמבואה ניתן לראות את כל המשך הבית עד קצה הוויטרינה והמרפסת הירוקה. מסדרון כזה ארוך בדירה צרה יכול להוות מכשול תכנוני. לכן יצרתי במהלך המסדרון שלוש הפסקות - מבואות קטנות השוברות את אורכו ומייצרות פינות ומבואות כניסה רחבות לחדרים. המבואה הראשונה היא הכניסה לסטודיו ולחדר השינה של הבת. מבואה זו היא גם מבואת הכניסה לבית.
מבואה שנייה היא אזור הכניסה לחדר הרחצה, השירותים וחדר השינה של בני הזוג. מבואה שלישית היא למעשה התרחבות המסדרון לפני הכניסה לסלון ומכילה את הפתיחה למטבח.
הסטודיו: סטודיו העבודה ממוקם בקצה הבית בצד הרחוב. הוא תוכנן לפי דרישות הדיירת וכולל בתוכו שולחן עבודה הנבנה לפי תכנון מברזל ויכול לשנות את גובהו כך שישמש גם כשולחן ישיבה וגם כמשטח עבודה בעמידה. השולחן בנוי על גלגלים ויכול לעבור ממיקומו מתחת לחלון למרכז החדר. נבנתה גלריית עץ שבה הדיירת מאחסנת את חומרי הגלם לדגמי התפאורות והתלבושות. כמו כן ממוקמת בו ספה ישנה ששוחזרה ורופדה מחדש המייצרת פינת ישיבה יחד עם מזוודת חומרים כשולחן.
חדר השינה של הבת: ממוקם בחלקו במקום שבו שכן המטבח בדירה המקורית ובו היה חלון צר וארוך בנוי עץ השימש לאחסון תפוחי אדמה ובצל. בזכות צורתו של הפתח המקורי יצרתי חלון צר וארוך שממנו יוצא ספסל ישיבה לנישה הסמוכה ונראה כמו מרפסת קטנה. פינה זו משמשת את הבת לנגינה, אירוח חברים וישיבה לצד החלון לקריאת ספר.
חדר הרחצה: אחד החלומות של בעלי הבית היה יצירת חדר רחצה מפנק עם אמבטיה גדולה ומרווחת. תכנון חדר הרחצה עבר גם הוא חלופות רבות של מיקום כל האלמנטים (אמבטיה במרכז, שירותים, ארון כיור וארון שירות הכולל את מכונת הכביסה והמייבש) עד שנבחרה החלופה המנצחת. לאמבטיה נוסף אלמנט של מתלה וילון אליפטי המוסיף תיאטרליות, כיאה לבעלת בית כזו. ארון הכיור תוכנן ונבנה בעץ עם משטח לבן והכיור כחלק ממנו, וארון השירות נבנה עם דלתות תריס משוחזרות. ריצוף חדר הרחצה הנבחר היה בגוון צהוב המתאים לריצוף הקיים בבית כולו. הקירות חופו באריחים לבנים סטייל בריקים עם רובה כהה להדגשת האפקט.
חדר השירותים: מבחינה עיצובית דומה לחדר הרחצה. אחד הדברים המייחדים אותו הוא הדלת הישנה ששוחזרה והותקנה בו.
חדר השינה: בחדר זה תוכנן ארון קיר גדול לכל גובה הקיר. חלון העץ המקורי פורק, שופץ וחזר למקומו.
רהיטים שעוברים מדור לדור
המטבח: הדיירים רצו מטבח לא סטנדרטי. בדירה כזו לא סטנדרטית, מתבקש מטבח קצת אחר. ההחלטה התכנונית לייצר מטבח שאינו פתוח לסלון ועומד מבחינה עיצובית בפני עצמו איפשרה לנו להשתמש במשחק של צבעים המתחבר עם הריצוף הקיים. תוכנן קיר ארונות גבוהים ובתוכו נישה פתוחה למכשירים בשימוש יומיומי כגון תמי 4. בגלל התקרה הגבוהה בדירה נותר חלל גדול יחסית מעל ארונות המטבח הגבוהים. חלל זה נסגר בדלתות עץ לאחסון נוסף ונצבע בגון הקיר על מנת להשאיר למטבח סיומת שקטה. נוסף לארונות הגבוהים תוכנן משטח בצורת ר' המכיל את הכיריים, הכיור ואזורי העבודה.
הסלון: הסלון תוכנן כיחידה אחת יחד עם המרפסת, ביניהם מפרידה ויטרינת עץ גדולה עם דלתות בשני הצדדים וחלונות פתיחה במרכז. הוויטרינה עצמה היתה אלמנט עיצובי מוביל וחשוב בתכנון החלל כולו. הסלון ופינת האוכל רוהטו ברהיטים של הדיירת שעוברים במשפחה כמה דורות. הרהיטים שופצו ורופדו ועברו למשכנם החדש.
המרפסת: במרפסת ממוקמת ארונית צהובה שהיתה במקור ארון ייבוש הכלים במטבח בדירה הזו. הארונית פורקה בתחילת ההריסות, נצבעה מחדש, הוחלפו הידיות ונוספו הרגליים, והיא קיבלה שימוש חדש. גם שולחן הישיבה במרפסת היה קיים בדירה ועבר שיפוץ.
לפתוח את הראש
דבר האדריכלית: הבית הזה היה חוויה מיוחדת עבורי. הוא שונה מפרויקטים קודמים שעשיתי והכיל בתוכו אתגרים רבים כגון התמודדות עם דירה צרה וארוכה כל כך, שימור של ריצוף קיים, תכנון קונסטרוקטיבי מאסיבי, שימוש בריהוט קיים ליצירת משהו חדש ומרענן. נהניתי מאוד מהעבודה המשותפת עם בעלי הבית. היתה תחושה של דיאלוג מתמשך לגבי הרצונות שלהם וניסיון שלי לשלב הכל יחד ליצירה אחת.
טיפ: תמיד לנסות לפתוח את הדמיון ולראות מעבר לקיים. הרבה פעמים בתים במצב רע ותכנון מיושן שאינו תואם לצרכים של היום יוצרים קיבעון אצל הדיירים או אפילו החלטה לא לרכוש בגלל חוסר פוטנציאל. אני מאמינה שבכל בית קיים פוטנציאל לייצר מה שרוצים שהוא יהיה, רק צריך לפתוח את הראש, למחוק מוסכמות קיימות ולהתחיל לייצר תוכניות חדשות.
פריט אהוב: ויטרינת העץ בחלל המשותף. היא יוצרת את החיבור בין הפנים לחוץ בסלון ובמרפסת, מכניסה את הירוק והאור לבית ומגדירה שפה עיצובית לבית כולו.
