הדיירים: זוג ושלושה ילדים בני 9, 8 ו-4. האם אדריכלית ומעצבת פנים.
הבית: חלק מבית דו משפחתי באזור השרון, שגודלו כ-200 מ"ר בנוי על מגרש של 350 מ"ר. בבית שלושה מפלסים, מרתף, קומת קרקע וקומת חדרים. קומת הקרקע הינה קומת האירוח, סלון, פינת אוכל, מטבח ופינת משפחה. קומת החדרים מכילה ארבעה חדרי שינה ושני חדרי רחצה.
החזון: את שני חלקי הבית תכננתי בעצמי, ולמען הסדר הטוב ולשלמות היצירה (על מנת שלא יבוא אדריכל אחר ויקלקל לי את החזית שתכננתי) גררתי את הוריו של בעלי שנענו לבקשתו והצטרפו לפרויקט, והם למעשה גרים בדו שלנו. מחזית הבית ניתן לראות שלמעשה הפרויקט כולו תוכנן כקומפוזיציה, להבדיל מהרבה דו משפחתיים שהם למעשה רפליקה (השתקפות) של הבית השני. במקרה הזה כל בית תוכנן על פי דרישות המתגורר, תוך חשיבה שהחזיתות יראו קומפוזיציה משלימה.
משך הבנייה: שנה ושלושה חודשים.
תיאור כללי: הכי קשה בעולם למעצב/אדריכל, לטעמי, זה לתכנן את הבית שלו. יש לו "לקוח" שמכיר הכל, רוצה הכל ומאוהב בכל סגנון אותו הוא מתכנן. אי לכך, לאחר כמה לילות ללא שינה, הבנתי שלמעשה הסגנון המודרני חם ישרת אותי הכי טוב. שילבתי הרבה חומרים בסיסיים, כגון בטון חשוף, המופיע בצורתו הגולמית גם ברצפה וגם ביציקת המדרגות. אבן, ובמקרה שלי, אבן בריקים, המשווקת על ידי קרן סטון, והיא למעשה כחוט מקשר לאורך כל הבית. היא עוטפת גושים אשר לטעמי, גם מרככים את הלובן ואת הקווים הנקיים של הגושיות המודרנית, ונכנסים לתוך החלל הפנימי, שם נותנים ממד של עומק וטקסטורה, ולמעשה, על ידי הוספת הבריקים אין צורך בהרבה אבזורים, כי למעשה, הקיר כבר ממלא את החלל.
עיצוב מודרני חם
הבית למעשה נבנה כקובייה אשר משרתת את האופן ספייס בצורה הטובה ביותר, וכך למרות שהמגרש לא גדול, כ-350 מ"ר, ישנה תחושה של חלל גדול ואף חצר גדולה מאוד.
הסלון: הסלון מאובזר כולו ומרוהט מ"סיאם" בהרצליה. אני אוהבת לעבוד איתם, כי יותר מלבחור ריהוט, הם עזר כנגדי בכל הקשור לעיצוב הבתים אותם אני מתכננת. הריהוט מינימליסטי ונקי, שוב תוך שילוב של חומרים ראשוניים, כמו עץ לא מעובד, נירוסטה, אלמנט אחד שאחראי לחימום האווירה הוא השטיח - ולמרות סגנונו האתני, צורתו שמורכבת טלאים מעניקה תחושה של מודרניות.
גולת הכותרת בחלל היא ללא ספק, כורסת הדרגונט האדומה, שמבחינתי היא גם פריט האמנות בבית. זריקה של צבע ועניין גם יחד. מדובר בפריט ריהוט גדול, אבל אוורירי. שתי מנורות עומדות ליד הכורסה, עשויות ברזל (כמו שלוש הוויטרינות ודלת הכניסה). אני אוהבת אמנות תלת ממדית והיא באה לידי ביטוי בעבודת האמנות של הפרצופים המפוסלים מברזל, שתלויים ליד דלת הכניסה.
שילובה של הגינה בפנים הבית, הייתה מכרעת לצורך הרגשת החלל כולו. אני אוהבת את הנגיעות הירוקות האלו ברחבי הבית. החלונות הענקיים והחושפים, מעניקים הרגשה כאילו אנחנו יושבים בחוץ. הסלון למעשה גם הוא אינו גדול, אך מכיוון שמבואת הכניסה נתפסת כחלק ממנו, הוא נראה הרבה יותר מרווח.
פינת המשפחה: פינת המשפחה היא אינטימית וטיפה יותר סגורה ומורחקת מהחלל הפתוח (ממוקמת מאחורי המטבח משמאל למדרגות ותחומה בקירות), מה שמאפשר חיים קצת יותר "מבולגנים", עם משחקים של ילדים, כרבוליות ועוד כל מיני אביזרים לצפייה מהנה בטלוויזיה. קיר מצופה עץ משרה אווירה חמה באופן אוטומטי ולכן גם כאן לא היה צורך גדול באבזורים, כי העץ משרה תחושה שחלל כבר מולבש.
המטבח ופינת האוכל: המטבח חשוף ונבנה בתפיסה של מטבח פרללי (מקביל), כולל פינת האוכל רחבה, אשר משמשת גם בה כפינה להכנת שעורים, לאינטראקציה של פנים מול פנים. שני גופי התאורה הדומיננטיים שנתלו מעל פינת האוכל עוצבו בהשראת הים והנירוסטה המבריקה שלהם משתלבת נהדר עם שולחן העץ הלא מעובד. ככלל, כשהחלל נקי וגוף התאורה דומיננטי, הוא הופך למעין תכשיט בבית.
שירותי האורחים: השירותים מלאים בצבעוניות ובגימיקים. זו הפינה שתמיד אנשים אוהבים להשתגע בה ואני בחרתי משהו מאוד נטרלי, כדי שאוכל לקשקש אותו בצבעוניות באבזור ולכשימאס לי, תמיד אוכל לשנות את האבזור ולקחת את החלל למקום אחר. את התמונה הכנתי עם הילדים מגזרי נייר על קנבס. על המדף יצרתי מנורה שהיא בעצם חלק אינטגרלי מהקיר (יציקת פיברגלאס, שנצבעה עם הקיר).
החדר הותאם לאופי הילד
חדרי הילדים: בקומת החדרים ישנם שלושה חדרי ילדים ואמבטיה אחת מרכזית. כל חדר קיבל למעשה את האופי של הילד שגר בו, למרות שהריהוט גם הוא נטרלי ורק האבזור הוא שעושה את העניין.
הילדה היא מאוד ססגונית באופיה, לכן צירפתי בחדר את הנישה ובה ספסל בנוי ועליו כריות צבעוניות ויש לה הרבה מדפים עליהם היא יכולה לפרוס את כל החפצים שלה. המראה נקנתה באיקאה וצבעתי אותה בספריי צבע. ובכל זאת, החדר נצבע בצבעים רגועים מונוכרומטיים והוא מעוצב כך שיוכל לגדול עם הילדה. אני מאמינה גדולה במונוכרומטיות. לטעמי השקט הזה, נותן רוגע וגם מהטעם הפרקטי, שמחר אפשר להחליף אביזר והחלל מקבל תחושה שונה.
בחדר של הילד, שאפיו שקט יותר, הוספתי גוף תאורה דומיננטי שמשתלב עם המראה הנקי ויצר אקלקטיות. המיטות בחדרים, כמו גם המטבח, חדרי הארונות ורוב האמבטיות, נעשו בנגרות פרטית (נגריית דורי).
חדר ההורים: גם חדר השינה של ההורים, כשאר הבית, בנוי כאופן ספייס. ישנה מחיצה המפרידה בין החלל הכללי של החדר לבין פינת הארונות והאמבטיה, שגם היא כחלק אינטגרלי מהחלל כולו. המחיצה נצבעה בגוון אפור חם בשונה מכל הלבן של החדר, גם כדי להדגישה ולהלבישה. מצד האמבטיה ישנו ארון צף ומינימליסטי, אך משולב בעץ המתכתב עם הפרקט שמופיע בכל הקומה וכן במדרגות.
החצר: אני מאוד אוהבת חצר נקייה אבל עם זאת להרגיש את הגינון. לכן הלכתי על דק – שמתחבר יותר לגינה מריצוף והצמחייה מסביב היא טבעית, ירוקת עד ואינה דורשת טיפול.
טיפ: מבחינתי, הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת לאנשים הוא: תאורה עושה אווירה. בתאורת הבית שלי עזר לי רבות טל חזן מ"לייט אין", שמלווה ומייעץ גם בהתאמות ובפרטים הכי קטנים.
אדריכלות ועיצוב: נירית פרנקל, נ.ש. פרנקל אדריכלות ועיצוב פנים.
במדור הקודם: ממלכת הילדים: איך מעצבים חדר לשלושה
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו