הדיירים: זוג הורים פלוס שני ילדים, בן ובת בגילאי העשרה.
הבית: בית קרקע שגודלו 220 מ"ר, ממוקם באזור המרכז. הבית עבר שיפוץ לפני כמה שנים, והיה במצב טוב, אבל כשבני הבית גדלו, הוא לא התאים יותר לצרכיהם המשתנים.
החזון: בעלת הבית הגדירה בקווים כלליים את אורח החיים שלהם - הזוגי והמשפחתי. מניסיון חייהם בבית במשך שנים, הם תיארו את החלקים האהובים עליהם בו, את המגבלות ואת הדברים שהיו רוצים לשנות. בעלת הבית גם ידעה בדיוק איזו רצפה היא רוצה, איך ייראה המטבח ואלו רהיטים יהיו בחדר הרחצה. היה לה חלום ברור על ספרייה שתתחיל בקומת המרתף ותיבנה לאורך הקיר שבמעלה המדרגות.
לפני השיפוץ, ביקשה שאבוא להתרשם מבית של חברה: "כזה אני רוצה! ", הכריזה. הבנתי אותה, הבית של חברתה באמת היה מעורר השראה.
משך השיפוץ: השיפוץ ארך כחמישה חודשים, דיירי הבית כמעט ולא חרגו מהתקציב שהציבו עבור הפרויקט.
תיאור כללי של השיפוץ: האתגר הראשון והמרכזי היה תכנון מחדש של הגישה לקומת המרתף. קומה שהייתה חשוכה וסגורה, ולכן גם לא נעשה בה שימוש. המטרה הייתה להאיר אותה עד כמה שאפשר. הדבר בוצע באמצעות בחירה נכונה של מיקום גרם מדרגות. ברגע שמוקמו המדרגות והספרייה, המתווה של שאר הבית כבר היה ברור.
מטבח: החומרים מהם מורכב המטבח, מיוחדים ומקוריים. הרגשתי כמוציאה לאור של רצונות ואהבות של בעלי הבית. האישה ניצחה על העבודה ביד רמה כמפיקת על. למעשה, המשך גיבוש אופיו של הבית התארגן סביב חלום מספר שתיים שלה: הקדשת מחשבה לתכנון ועיצוב המטבח.
בעלת הבית אוהבת לבשל ולכן הוקדשה תשומת לב רבה לארגון הארונות, לעמדת הבישול ולמיקום המכשירים החשמליים.המטבח מעוצב בסגנון אקלקטי, עבודת נגרות מעץ מלא; האי צבוע בשחור, ארונות המטבח עשויים מעץ אלון מבוקע טבעי והמשטח עשוי אבן בזלת. המזווה מפרופילים בלגיים עם זכוכיות וינטג' ורשת לולים. האי משמש גם כשולחן אוכל כשמסביבו שמונה מקומות ישיבה. כלוב תרנגולות שהוסב למנורה ונרכש על ידי בעלי הבית בתאילנד, משלים את האווירה.
אחת השאיפות בבית הייתה שהתאורה תהיה מיוחדת. בעלת הבית נמשכה לגופי תאורה של חברות עם שמות גבוהים, אבל ממש לא הסכימה ליפול למלכודת המותגים. אחד מגופי התאורה שביקשה לשלב הוא מסל. לכן, כשבני הזוג נסעו לטיול במזרח, הצעתי לה לחפש סל קש והיא הגדילה לעשות ומצאה סלסילות דייג מבמבוק, אותן הפכה לגופי תאורה מקסימים.
סלון: כל שטחי הבית רוצפו באבן חלילה, מלבד חדרי השינה שכוסו פרקט, צבע הקירות: לבן ללא פיגמנט (צבע בסיס). הכורסאות בסלון נקנו בטולמנ'ס, כורסאות הקש מאיקאה ואת השטיח קנתה בעלת הבית במרוקו. השולחן שהיה בחוץ – נכנס פנימה והשתלב יופי. הספסל שמוקם מתחת לטלוויזיה, שימש בעברו כספסל בית ספר, והוא אותר בשוק הפשפשים ועבר שידרוג על ידי בעלת הבית. מנורת הצד נקנתה ב"לופט" בהרצליה והמנורה התלויה (שמכונית גם "הסמרטוט") היא פרי עבודתו של מעצב גופי התאורה, אינגו מאורר, ונרכשה בקסטיאל. את התמונה הגדולה שבסלון יצר רועי חמד, ארכיטקט ואמן מוכשר.
הספרייה: עשויה מקורות פלדה – נבנתה כיחידה אחת בגובה כפול של שתי קומות (נישאת לגובה של 4.6 מטר), והיא מכניסה צבע ואווירה לחלל באמצעות אוספים של ספרי אמנות.
חדר שינה הורים: חדר השינה מינימליסטי ולבן, מרוצף בפרקט עץ לבן שנכנס גם למקלחת. החדר והמקלחת בנויים כיחידה אחת כשבמקום דלתות, הותקנו תריסי עץ במראה מיושן, שנרכשו בשוק הפשפשים.
חדרי רחצה: חדרי הרחצה בבית עוצבו באותו הסגנון, כשהריצוף והמקלחונים מחופים בטדלקט (בטון מוחלק) - גם הרצפה וגם המקלחונים.
חדר הילדה: הדיירת הצעירה ידעה בדיוק מה היא רוצה: חדר על טהרת הצבע הלבן. בשל אהבתה הרבה לכלבים, ביקשה לשלבם בעיצוב החלל. וכך שני כיסאות שנקנו בשוק הפשפשים רופדו בבדי גובלן ברקמת ציורי כלבים וחתולים. מספר גלויות מניו יורק, מוסגרו ונתלו על הקיר.
חדר הילד: חי בשנות ה-2000 אבל מחובר לשנות ה-70 ומעריץ את הביטלס. אי לכך ובהתאם נבחר לו לחדר שטיח בצבעי היוניון ג'ק (דגל אנגליה), תמונות של הביטלס מעטרות את הקיר. סלון משותף הוגדר בין שני חדרי הילדים הממוקמים בקומת המרתף: בסלון, ספות נוחות, קולנוע ביתי ופסנתר.
דבר המעצבת: אחרי שהבנתי מה היו הצרכים והדרישות של בעלי הבית, בסינכרון עם הנתונים בשטח-אור ומיקום החצר, אפשר היה להתחיל להניח את הקווים הראשונים. התכנית הייתה פשוטה ונקייה, כמו שאני אוהבת: ללא מסדרונות, תנועה פשוטה וברורה בין הפונקציות. אני מאמינה שכאשר כל דבר נמצא במקומו, המרחב נעשה גדול יותר. האוויר זורם ואור טבעי מציף את החללים החשוכים.
לאורך כל הדרך, חשובה לי מאוד המעורבות הלקוח בתכנון ובבחירות. לא כל הלקוחות בעלי ביטחון וידע מה הם רוצים, כמו במקרה הזה. שבו, עבודת הלימוד ארוכה יותר. רק אחרי שאני לומדת להכיר את מי שעומד לגור בבית, קל לי להפנות אותו לכיוון וסגנון שנראים לי מתאימים.
במקרה של בעלת הבית הזה, אחרי שהנחתי את קווי היסוד, היה לי חשוב לשמוע את קולה. רק אחרי ששמעתי את מה שהיה לה להגיד, הבעתי את דעתי, שהייתה מעין תרגום מעשי לכל הסיפור. אני רואה את בתפקידי כערך מוסף, מבחינה מקצועית. התרומה הגדולה שלי לפרויקט בדרך כלל היא מיצוי הפוטנציאל המרחבי של הדירה או הבית.
אדריכלות ועיצוב פנים: ענת גיא
במדור הקודם: מבית האח לבית הסגול: הצצה לדירה של קרין בן גלים
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו