הדירה: הדירה ממוקמת בשכונת נווה צדק. גודל הדירה: 75 מ"ר, והיא מכילה שלושה חדרים בבניין חדש. הפרויקט אמנם נחשב חדש אך מצב הדירה בעת מסירת המפתח היה לא מזהיר. בחדרים התגלעו קירות עקומים, בעיות אינסטלציה רבות וחדרי רחצה לא מזמינים. במקלחת ההורים השיפועים לא יושמו בצורה יעילה, ובעת המקלחת המים גלשו והציפו את חדר הרחצה כולו.
החזון: חזון הדיירים היה לגרום לדירה שנבנתה כדירה מודרנית, לקבל אופי אותנטי ולהשתלב במיקום בו היא נמצאת – נווה צדק, השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. מכיוון שהושקע בדירה החדשה לא מעט זמן וכסף במהלך ארבע שנים בזמן בניית הפרויקט החדש, הוחלט לבצע שינוי ויזואלי משמעותי ללא שבירת קירות. הוחלט ראשית על הריסה ובנייה מחדש של שני חדרי הרחצה.
משך השיפוץ: חמישה שבועות.
עלות השיפוץ: 190 אלף שקלים, כולל הריסה ובנייה של שני חדרי רחצה, ריצוף חדש, שינויי נקודות חשמל ואינסטלציה, הום סטיילינג לכל הדירה (ריהוט, גופי תאורה, שטיחים וילונות ואקססוריז, ייעוד מחודש של חדר הממ”ד כחדר ארונות על ידי נגרות אומן).
תיאור כללי של השיפוץ: מלבד ההום סטיילינג ברחבי הדירה, התמקד השיפוץ בהחלפת שני חדרי הרחצה: הריסת ריצוף, חיפויי קיר, ארונות כיור, קרניזים שמוקמו לטובת תאורה נסתרת מעל כיור רחצה, מראות, דלתות זכוכית של המקלחון והזזת נקודות ניקוז ונקודות ביקורת שהיו מונחות סתם ככה באמצע חדרי הרחצה ללא הסתרה כזו או אחרת. אחרי ההרס, בא החידוש. על הרצפה הונחו אריחי בטון חדשים, בחללים הרטובים נמרח בטון מוחלק במקום קרמיקה. שאר קירות חדרי הרחצה נעטפו בטיח אקרילי והוחלפה זכוכית המקלחון.
במקום ארונות הכיור הישנים הונחו שידות שעברו טיפול ושיפוץ לשימושם הסופי כארונות כיור בחדר רטוב ועליהם הונחו כיורי בטון בייצור מיוחד. בנוסף כל קירות הבית שויפו עד לרמת ההחלקה הגבוהה ביותר כדי להיפטר מעקמומיות וגלים. כל אביזרי החשמל הסטנדרטיים בבית (שקעים, מתגים וכו') הוחלפו באביזרי חשמל חדשים בצבע אפור ושחור.
ספריית צינורות אינסטלציה בסלון
הכניסה: דלת פלדלת ברזל וזכוכית עם פיתוחי ברזל הותקנה בכניסה לבית. בצד הקיר הונחה שידת מגירות מעץ אלון מלא, לפיצ'יפקעס וקופסאות אחסון. משמאל לכניסה נגלה החלל הציבורי של הבית: הסלון, המטבח וחדר האוכל, במרכזו נפרש שטיח בדוגמת כתמי פרה בשחור לבן.
הסלון: חלל המגורים יועד על ידי הקבלן לשמש כחדר טלוויזיה. הוא היה מואר מהתקרה, ועל אחד מקירות הסלון, היו שקעים מרובים לצרכי בידור ביתי. מכיוון שדיירי הבית ויתרו על חדר הטלוויזיה, מיקומי השקעים השתנו על פי צרכיהם. במקום טלוויזיה יצקנו בטון על הקיר, בתבנית בנייה חשופה על ידי קורות עץ, היציקה נעשתה לאורך כדי להגביה את התקרה הסטנדרטית של דירות קבלן חדשות, שהיא נמוכה.
על קיר הבטון נבנתה ספריית צינורות אינסטלציה מברזל, עליה הונחו ספרים ולופפה תאורת הסלון. במקום יציאת מיזוג האוויר הסטנדרטית מהפלסטיק הלבן, התקנו משרביה אותנטית מברזל, ממנה תנשב רוח מזרח-תיכונית. ספת עור חומה בדוגמה אנכית מתמזגת עם תבנית הקיר, ושולחנות המגשים ניתנים להזזה בקלות אם הילדים בוחרים לשחק ולהתרוצץ במרחב. כורסת עור הכהה עם מושב בעל פיתוחים אתניים ומראה עומדת מוסיפים טאץ' פריזאי בוהמייני לחלל.
פינת האוכל: שולחן אוכל מעץ בהיר שנקנה בשוק הפשפשים ביפו. החלונות מוסגרו בווילונות רומיים רכים ובשל אילוצי תקציב, הוחלט לא לשנות את המטבח מהקבלן.
חדר ההורים: בחדר השינה הבהיר והקטן של אמא ואבא, מפריחים נשיקה צרפתית באוויר. צמחייה גבוהה לצד מתלה בגדים שהוא למעשה קרש מעובד שנח על הקיר. למרגלות המיטה ספסל על גלגלים שמשמש לאחסון, וגם מאפשר לשבת עליו (לצורך נעילת נעליים למשל). התאורה עדינה ומאוורר תקרה מעץ כהה משפר את זרימת האוויר. שרפרפים מברזל משמשים כשידות ניידות לצד המיטה, מכיוון שמבנה החדר לא איפשר התקנת שידות סטנדרטיות רחבות.
משמאל לכניסה לחדר ממוקמת מקלחת ההורים. על הרצפה אריחי בטון צבעוניים, עם עיטורים אתניים חרוטים, דוש מוקף בבטון מוחלק. כיור בטון, תאורה רומנטית, וזרם מים חמים חזק למתקלחים - מי צריך יותר?
חדר הילדים: שתי מיטות מוצעות היטב, מנורות שום מאירות בעדינות, ובארון הטורקיז מסודרים בקפידה בגדי ילדים מעומלנים ומגוהצים. זה חדר לילדים בוגרים, שנמנע מהצבעוניות המגדרית, וערימות הצעצועים הטיפוסיות. אלו מאוחסנות היטב ויוצאות לאוויר בשעת פעולה.
חדר רחצה: בחדר הרחצה הנוסף בחלל הכללי, אריחי בטון מצויירים וצבעוניים – ירוק עם בז', ארון כיור חדש-ישן משוק הפשפשים, עליו הונח כיור בטון. מכונת כביסה שהיתה חשופה, נסגרה בנישה משלה עם דלת משרביה. אמבטיית אמייל רגילה מוקפת בבטון מוחלק.
דבר המעצב: זה היה הפרויקט מהנה ממספר סיבות. ראשית, פתיחות הדיירים, שהגיעו עם ראש אירופי, טוב טעם, ואפס חשדנות. החל מהפגישה הראשונה, בחנות רהיטים שאליה נכנסו כדי לאבזר את ביתם החדש, שם הכרנו, והתאהבנו, דרך חתימת החוזה והיכרות שלוותה באינספור כוסות קפה ויין. הם סמכו עלי בכל שלב.
לפני תחילת השיפוץ ארגנו שבוע של לו"ז עמוס, ובו רכשנו יחד חומרים, רהיטים, ואקססוריז. בזמן השיפוץ הם לא היו בארץ, ולא פיקחו פיזית על ההתקדמות, או על מצב הפרויקט, ולכן כל האחריות על זרימת התהליך, הגימור והמטלות הוטלה עלי. הם עודכנו בכל שלב, כל עבודת איש מקצוע וכל רכישה מוצלחת, ובשיחות סקייפ, מייל, ווטסאפ וידאנו שהכל מתקדם לשביעות רצונם. זה נגמר כשהם באו ארצה לראות את הדירה, אהבו מאוד את התוצאה והזמינו אותי לערב יין וגבינות בפינת האוכל הדנדשה שלהם. “זאת דירה למגזין עיצוב", הם אמרו לי, “הגענו להוטל שבזי".
טיפים: מעצבים ותיקים, כבודם במקומם מונח. אבל יש לתת הזדמנות גם למעצבים צעירים מלאים ברעיונות מתקדמים, אותם הם שואבים ממקורות מגוונים וחדשניים, וצורות מחשבה מקוריות ורעננות. וטיפ שני: אל תשתמשו בצבע שנראה כמו בטון מוחלק. עדיף ללכת על הדבר האמיתי. החיקויים לא נראים טוב, הם מתקלפים, והם בסופו של דבר חיקויים.
פריט אהוב: הפריט האהוב עליי בבית הוא ללא ספק קיר הבטון בסלון וספריית צינורות הברזל העשויה מצינורות אינסטלציה שנבנתה לפי תכנון, נצבעה בשחור ועליה מלופפת תאורת הסלון.
רשימת מכולת: ספת עור אמיליה בעיצוב רטרו עדכני בשילוב רגלי נירוסטה, ביתילי, 18,450 שקלים; שולחן אוכל מעץ מחנות "UMA" בשוק הפשפשים, 7,000 שקלים; ארון כיור של חדר הרחצה של ההורים, 2,600 שקלים, DESIREE; מאוורר תקרה, 2,700 שקלים, אלקטרוסטאר; שולחן צד ג'קסון מנירוסטה שמוצב בסלון, 1,500 שקלים, ID DESIGN; ספריית צינורות ברזל, 3,500 שקל, ייצור עצמי.
עיצוב פנים: מור דגן
צילום: קובי פלשמן, עריכת תמונות: דנה מינס
תאורה: אודי אלנברג
במדור הקודם: גר בשינקין: סטיילינג נועז לדירת הרווק
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית שעבר שיפוץ ואתם רוצים להציג אותו במדור? כתבו לנו