הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
"אני כל היום מנקה. זה סיפור חיי". סיגל שחמון|צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
"שטיחי החבלים נודדים איתי כבר הרבה זמן"|צילום: שי אשכנזי

כשמדברים עם סיגל שחמון על הבית שלה בפרט ועל עיצוב פנים בכלל, אפשר לשים לב לשני דברים בולטים. הראשון - למגישת הטלוויזיה שהפכה למעצבת פנים (וכיום היא גם פרזנטורית של "החממה" - מתחם לעיצוב הבית) יש תשוקה אדירה למקצוע, והיא מדברת על עיצוב חללים עם חיוך בלתי פוסק. השני - אם מוניקה מ"חברים" הייתה אישה אמיתית, כנראה שהיא הייתה סיגל שחמון. "אני כל היום מנקה", היא אומרת. "זה סיפור חיי".

>> לכל הכתבות בערוץ living 

בתור מכורה לסדר וניקיון, שחמון ממליצה לנצל את ימי הקורונה המלחיצים ואת השהות הכפויה בבית בדיוק לזה. "זה זמן מעולה להתחיל לסדר", היא אומרת. "ברוב הבתים שאני מגיעה לעצב, אחד הדברים הבולטים לעין הוא שיש עומס. זה בדיוק הזמן לנפות חפצים להשאיר רק מה שרוצים. גם בלי קשר לעיצוב, אני חושבת שלכולנו יש יותר מדי דברים, אז פשוט תנברו ועל הדרך תעשו גם מעשים טובים ותעבירו למי שצריך. עוד דבר שאפשר לנסות הוא לשנות את צורת הסלון שלכם, להחליף בין הרהיטים ולא להתקבע על סדר מסוים. אם החלל שלכם יכול להשתנות - נסו לשנות אותו. אם אין לכם וילונות - זה בדיוק הזמן לתלות. וילונות תמיד עושים אווירה חמה ונעימה ושוברים את האור האגרסיבי של המדינה שלנו. למתקדמים אני ממליצה לצבוע את קירות הבית לקראת פסח, ולנסות להעז עם הצבעוניות, כי צבעים על הקיר במדינה שטופת שמש זה נפלא. תמיד אפשר לקנות דוגמה של צבע בכמות קטנה, לצבוע חלק קטן מהקיר ולהסתכל עליו במהלך היום, לראות איך הוא נראה באור המשתנה לפני שמתחייבים לקיר שלם".

 

הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
"ציירתי אותו ברגע מאוד לא פשוט בחיים", היא מספרת על הציור שתלוי מעל הספה|צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
הבית מעוצב בפריטים קלאסיים וגוונים ניטרליים|צילום: שי אשכנזי

הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי

"אני נודדת, זה לא בהכרח מבחירה אלא כי ככה החיים זרמו"

שחמון מתגוררת עם שני בניה (אלדד בן ה-15 ועידן בן ה-12 מנישואיה לאיש העסקים עופר אמיר. בני הזוג התגרשו כששחמון הייתה בהיריון עם בנם הצעיר) בבית שכור בכפר שמריהו בשכירות ("הלוואי שהוא היה שלי, מחר הייתי חותמת"). בבית, ששטחו 150 מ"ר, חמישה חדרים. הוא נבנה ב-1958 ובשנות ה-80 הוסיפו לו אגף, ושחמון לא הייתה צריכה לעשות בו שיפוץ יסודי. "יש תריסים עם חבל מהבנייה המקורית שעדיין עובדים!", היא אומרת. היא עשתה בבית שיפוץ קל, שכלל בין השאר את צביעת הרצפה בגון פודרה, לא הגוון האידיאלי עבור חולת ניקיון. "הצבע גרם לי להיות עבד בבית, כי רואים כל פירור", היא אומרת. "אבל זה בסדר כי אני גם ככה חייבת סדר וניקיון כל הזמן, אז אני כל הזמן מייצרת אותם".

מלבד עבודתה של שחמון כמעצבת פנים, גם מעברי הדירה הרבים שלה עצמה עוזרים לאתגר אותה מקצועית. בבית הנוכחי היא גרה כשנתיים וחצי, והיא מספרת שזה פרק הזמן הארוך ביותר שבו התגוררה במקום אחד. "אני נודדת", היא מסבירה. "זה לא בהכרח מבחירה אלא כי ככה החיים זרמו, אבל זה מאוד מפתח אותי בתור מעצבת פנים, כי בכל פעם אני צריכה להעביר את הדברים שלי למקום חדש, והם לא תמיד מתאימים לבית. אז לפעמים אני מרפדת מחדש, לפעמים אני צובעת. בכל פעם שאני עוברת דירה אני מבקשת תקופת חסד של שבועיים ואז אני צובעת את הבית, מעבירה בעצמי את רוב החפצים והבגדים, מסדרת, תולה את המדפים ואת הטלוויזיה, ואז ביום המעבר נשארים רק הרהיטים הגדולים. חשוב לי שביום הראשון שאני עוברת לבית חדש, הוא ייראה כאילו זה היום המאה שלי בו. ככה גם אין ארגזים בבית, כי אני לא מסוגלת לחיות עם ארגזים אפילו 24 שעות".

הבית של שחמון אכן מסודר למופת - ולא רק לרגל הצילומים, והוא מלא באישיות אבל מעוצב בפריטים קלאסיים וגוונים ניטרליים, חלק מהאני מאמין שלה כמעצבת. "גם בבית שלי וגם עם לקוחות, אני משתדלת שהדברים הגדולים, כמו ספה, וילונות או שטיחים, יהיו שקטים וניטרליים, כדי שלא יימאסו עם השנים. כך תמיד אפשר להלביש את השאר עם טקסטורות או פרינטים, להוסיף כריות וכדים ואת הדברים האלה לשנות מדי פעם. למשל, יש לי שטיחי חבלים שנודדים איתי כבר הרבה זמן, והם מתאימים לכל בית ולכל סיפור. הם מגדירים את החלל נהדר, לא גונבים את ההצגה ולא נמאס מהם כמו שקורה עם שטיחים עם פרינטים. אבל הבית שלי תמיד משתנה. בגלל שאני אדם משתנה, גם החלל שלי תמיד משתנה. הילדים שלי צוחקים שהם לא יודעים לאיזה בית הם יחזרו בסוף היום. לפעמים אלה דברים שתלויים על הקיר שאני מחליפה, לפעמים אני משנה מיקום של רהיטים. אני כל הזמן ביצירה אינסופית כי זה כיף, אבל גם כי אני חושבת שחשוב לרענן את החללים, זה מונע קיבעון", היא אומרת.

לשחמון יש גם שני ציורים שנודדים איתה שנים - דיוקנאות של נינה סימון וקלינט איסטווד שיצר האמן אילן אדר בטכניקה ייחודית של זכוכית שעליה נשפך דבק ומעליו צבע. בפינת האוכל תלוי ציור שהיא עצמה ציירה. ״זה קשקוש״, היא מצטנעת. "אבל ציירתי אותו ברגע מאוד לא פשוט בחיים שלי וכשציירתי אותו זה היה לאורך. רק כשתליתי אותו לרוחב הבנתי שהוא נראה כמו קובץ סאונד של צעקה". שחמון לא מפרטת על איזה רגע פרטי ולא פשוט מדובר, אבל בריאיון לגיליון החדש של "לאשה" היא סיפרה בכנות על הגירושים שעברה: "כשזוג מבין שזה נגמר, אין יותר מה לעשות. לא הבנתי באמת מה זה לגדל לבד שני ילדים קטנים בסטטוס של גרושה. רק הבנתי שככה אנחנו לא ממשיכים. זה קרה בכאב מאוד גדול. כשאלדד היה קטן והוא הלך לאבא שלו במסגרת הסדרי הראייה, הייתי יושבת על המיטה שלו ובוכה. הכל התפרק. היום כשאני מסתכלת לאחור, אני אומרת, וואו, עברתי מסלול לא קל, אבל הילדים היום גדולים ומדהימים ולא הייתי משנה דבר".

במדור הקודם: ת"א: קנה דירה להשקעה ועשה בה שיפוץ משגע

לכל הכתבות במדור בשיפוץ 

הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
"אני לא מפחדת מצבעוניות, אבל אני חושבת שחלל צבעוני צריך להיות כדי לעבוד"|צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
תמונה של קלינט איסטווד שיצר האמן אילן אדר בטכניקה ייחודית של זכוכית שעליה נשפך דבק ומעליו צבע|צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
 

תקופה קשה נוספת שעברה עליה הייתה בזמן הזוגיות עם יוסי צוברי, ששמועות טענו ששחמון פירקה את נישואיו. "אני יכולה להגיד רק דבר אחד: יוסי ואני מעולם לא ניהלנו שום רומן במסגרת נישואיו", היא סיפרה בראיון למגזין "לאשה". "נפגשנו כמה חודשים אחרי שעזב את הבית ולימים זאת הייתה אהבה גדולה. שנינו יודעים את האמת. ישנתי ואני ישנה טוב בלילה. החלטנו לא להצטדק או להסביר מה קרה כי יש פה הרבה כאב של המון אנשים מסביב, וצריך היה להניח לדברים מפאת כבודם. אנשים לא ידעו את האמת, אבל הרשו לעצמם לכתוב תגובות כאילו הם יודעים הכל. עברתי תקופה לא פשוטה של הכפשות ושיפוטיות כלפיי והיום אני זהירה ולא שופטת איש, כי למטבע תמיד יש שני צדדים. אנשים שואלים אם היה שווה לעבור את השיפוטיות והביקורת שעברתי מבחינה ציבורית בשביל האהבה הזו. זו שאלה טובה, כי שילמתי מחיר מאוד כבד. כמי שמתבוננת על החיים שלה ושואלת שאלות לאורך כל הדרך, אני אומרת היום בלב שלם שזה היה שיעור לא פשוט, אך הוא היה שווה את זה". בימים אלה היא רווקה, ולגמרי מסופקת מהסטטוס.

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

בסלון של שחמון תלויים שישה ראשי סוסים בטקסטורה שמדמה סריגה, והיא מספרת שתמיד שואלים אותה מי האמן. הנה הסוד: "הם מגולף אנד קו. במקום לקנות אחד קניתי שישה, כי לדברים שחוזרים על עצמם תמיד יש יותר כוח. זו לא אמנות, אבל זה נראה כמו. מה שעובד עובד, זה לא משנה כמה זה עולה".

הילדים מעורבים בעיצוב הבית?

"כן, אני כמעט תמיד שואלת אותם ומתייעצת איתם, כי בסך הכל יש להם טעם טוב. הם מתחברים לטעם שלי ואוהבים את האווירה שאני מייצרת, אבל לא תמיד. לפני חודש הבאתי הדומים חדשים, והבן הקטן שלי אמר לי ׳לא, זה לא עובד. מה שיש לנו יותר יפה׳. אז החזרתי אותם לחנות. חשבתי שהוא צודק ושימח אותי שיש לו את העין הזאת. בחדרים שלהם כמובן שאני שמה מה שהם אוהבים, אבל גם שם חשוב לי שיהיה עולם כללי וקלאסי שיחזיק שנים. אף פעם לא היו להם מצעים עם הדפסים של דמויות, למשל. באופן כללי אני אדם די מונוכרומטי. אני לא מפחדת מצבעוניות, אבל אני חושבת שחלל צבעוני צריך להיות כל כך מדויק כדי לעבוד".

יש פריט בבית שאת גאה בו במיוחד?

"מתחת לטלוויזיה, במקום שידה, יש לי פשוט חתיכת עץ. הייתי לפני כמה שנים בחנות של מוצרי עץ והחתיכה הזאת פשוט עמדה בתור עמוד ענק בגינה, לא למכירה. אמרתי למוכר שאני רוצה חתיכה מזה והוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח. היא עלתה לי בערך 350 שקל והיא מאוד כבדה. המובילים תמיד מקללים אותי, אבל יש לי אותה שנים. אני מתה עליה".

הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
"לילדים יש טעם טוב. הם מתחברים לטעם שלי ואוהבים את האווירה שאני מייצרת"|צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
הבית של סיגל שחמון, ג (צילום: שי אשכנזי)
צילום: שי אשכנזי
_OBJ_OBJ_OBJ_OBJ