הדיירים: זוג הורים עם ארבעה ילדים בני 11-2. האם רופאה, האב בעל חברת סטרט-אפ.
הבית: הבית נבנה בהרחבה של מושב נס הרים שבהרי יהודה. 180 מ"ר בשתי קומות + קומת מרתף של כ-70 מ"ר. חלל ציבורי הכולל סלון, מטבח ופינת אוכל וחמישה חדרי שינה.
החזון: הדיירים הגיעו אלינו בשלב בניית השלד עם תכניות עבודה אדריכליות. מיד עם תחילת העבודה הבנו אנחנו וגם הדיירים כי תכנון הפנים אינו עונה לצרכיהם ונתבקשנו להציג חלופות לתכנון הפונקציות וחלוקת הפנים.
חלומם של הדיירים היה ישראלי למדי, לבנות בית בכפר עם החשודים המיידיים – אח עצים, גג חשוף, רצפת פרקט וכו', ועם זאת "לא כמו של כולם".
במהלך העבודה גילינו כי הדיירים אוהבים ומחוברים להרבה סגנונות עיצוביים, ואחד האתגרים שעמדו בפנינו היה למצוא את התמהיל הנכון בין כולם ולייצר בית אקלקטי והרמוני.
משך הבנייה: כ-15 חודשים מיום העלייה לקרקע.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
הספה שהפתיעה
הכניסה: שבילי הפיתוח מרוצפים בפלחי אבן בנימין מובילים אל דלת הכניסה הראשית בעלת מראה קלאסי בגוון תכלת מזוגגת בזכוכית סבתא. עם פתיחתה נכנסים לרחבת כניסה המהווה גם צומת דרכים בסכמת המעברים הכוללת של הבית. ממנה ניתן לעלות לחדרי השינה או לרדת שלוש מדרגות לחלל הציבורי הנשקף ממנה.
המטבח: עבר לא מעט גלגולים בתכנונו, ונבחר לבסוף להיות פתוח לחלל אך תחום בתוך עצמו בזכות תכנון המגדיר בדיוק איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר, וכך למעשה נפתח ונסגר ביחידות נגרות גבוהות כשביניהן על כל פאה ממוקם חלון שהותאם למידות המטבח הסופיות. כל השטח הנותר חופה בלוחות במראה בטון של אבן קיסר. כתולדה של המבניות נבחר באופן טבעי סגנון מודרני בעל חזיתות חלקות וידיות אינטגרליות. הפרופורציות אפשרו למקם אי רחב ידיים המכיל מקום ישיבה יומיומי לכל בני הבית וגם יחידות אחסון נוספות.
פינת האוכל: ממוקמת לצד המטבח ובדיוק ממול מבואת הכניסה. פתחנו חלון גדול שדרכו נשקף הירוק של יער האורנים הסמוך. החלל הכפול ומיקומה הבעייתי של פינת האוכל נטולת תקרה מלאה הביאו אותנו לתכנן גוף תאורה קצת אחר בעל זרוע מכופפת שעליה לופפו כבלי תאורה עם נורות פחם שמורכזו לשולחן ותרמו להגדרת החלל.
הסלון: מצדו השני של החלל מוקם הסלון המהווה מקום מפגש משפחתי וחברתי. כדי להגשים את חלומם של הדיירים ולשלב בחלל זה אח עצים, החלטנו לבנות קיר נישתי בחצי גובה היושב על בסיס אבן בזלת שחורה, שהיא למעשה המשך של המדרגה הראשונה בגרם היורד ממבואת הכניסה.
אי אפשר לדבר על הסלון בלי להזכיר את הספה שתופסת משקל רב במראה הסופי. ערב אחד קיבלנו תמונה של הסלון לווטסאפ. התברר שהדיירים הזדמנו לאיקאה ואיכשהו החליטו להפתיע אותנו עם ספת שזלונג שלא עולה בקנה אחד עם תכנית העמדת הריהוט שאליה כיוונו. קיבלנו את הספה כעובדה מוגמרת ומנקודה זו המשכנו את מלאכת הלבשת החלל. לא ניסינו להעלים את הספה, להפך, פרשנו לכבודה שטיח גאומטרי גדול, ובמקום שתי כורסאות שתוכננו בחרנו בכיסא נדנדה אחד שהוצב ממולה. על שטיח נוסף צר וארוך שנפרש באלכסון, שממשיך את התמה השזלונגית ויוצא לגמרי מגבולות המבנה הקלאסי, זרקנו פופי בד מרובעים. זו הייתה אנקדוטה מצחיקה בדרך שהובילה לתוצאה משוחררת ונינוחה שבסופה כולנו יצאנו מרוצים.
שעת קריאה במפלס העליון
האווריריות וקשר העין בין כל חלקי הבית מושגים על ידי המפלסיות והחללים הכפולים. כך ניתן לצפות מהחלל הציבורי למפלסי חדרי השינה והספרייה שבמפלס העליון, ולהפך. גרמי המדרגות משיקולי תקציב נבחרו להיבנות על רמפות בטון ולא קונסטרוקציה קלה, ולכן בחרנו בחומרי גמר יותר גולמיים כמו אבן בזלת שחורה ומעקה רשת ברזל המקנים תחושה קלילה יותר.
הספרייה: ספרים תופסים מקום נכבד בחייהם של בני המשפחה ואהבתם הגדולה לקריאה הביאה אותנו להחלטה שיש להעצים את חשיבותה של הספרייה. עשינו זאת על ידי חיפוי כל הקיר בלוחות OSB שמהם בנויים גם המדפים עצמם. בזכות מיקומה ונוכחותה היא לוקחת חלק בלתי נפרד בהרמוניה החומרית של שאר חללי הבית.
חדר השינה: ביחידת ההורים, הודות לריבוי הפתחים הצופים ליער שובה לב, טבעי היה לבחור במראה פשוט, נקי, רך ובעל פלטת צבעים בהירה. הרצפה חופתה פרקט. לצד המיטה תיכננו פינת קריאה קטנה המשלבת מדפי ספרים וספסל ישיבה המשמש גם לאחסון מצעים וכלי מיטה.
חדר רחצה הורים: חיפינו באריחים בגוון אפור כהה כמעט שחור, ששולבו עם כלים סניטריים לבנים והרבה עץ בקווים נקיים ובסגנון מודרני. כל אלה ביחד ולחוד ענו על בקשת הדיירים - ליצור להם מפלט של שלווה.
חדרי הילדים: גם בחדרי הילדים נבחר פרקט וצבע קיר בהיר וניטרלי שלא בהכרח מזוהה עם חדרי ילדים. הרהיטים כמו הארון הצהוב והאקססוריז שנבחרו כמו המתלים השטיחים התמונות ופסלי החיות הם שמקנים את הצבעוניות ואת ההקשר לעולם הילדים.
חדר רחצה ילדים: כך גם חדר הרחצה הכללי הסמוך לחדרי הילדים אינו מקושט במוטיבים ילדותיים, להפך. הרצפה בפסיפס קלאסי שחור-לבן, הקירות חופו בבריקים לבנים ורהיט ישן הוסב לארון כיור. עם הצמחייה ושלטי התמצאות הלקוחים ממרחבים ציבוריים, יצרנו חלל קליל וכיפי שמדלג על פרמטר הגיל וישרת את ילדי הבית גם בבגרותם.
דבר המעצב: כמו בכל פרויקט, גם בפרויקט זה הדרך הייתה ארוכה ומלמדת רצופת הפתעות ואתגרים שצצו תוך כדי ביצוע. נהנינו מהפרויקט הזה בצורה יוצאת דופן בשל מיקומו הייחודי, אופי הדיירים ושילוב הסגנונות ששמרו על גירוי ודחף להמשיך וליצור לאורך כל התקופה הרבה מעבר לתכניות, וכמובן מהתוצאה הסופית של בית אקלקטי, חווייתי ומעורר השראה.
טיפ: ארון גדול הממוקם בחלל הציבורי של הבית יאפשר לאחסן ו"להחביא" את כל הבלגן השוטף והיומיומי. בבית הזה ניתן לראות מול המטבח ארון בגוון ירוק המשמש אחסון לדלי מגב ומטאטא, חומרי ניקוי, ניירת ומכתבים, מדפסת ומכשיר פקס, חומרי יצירה של הילדים וכו'. בגב ארון זה ישנו ארון נוסף המשמש כארון מעילים ותיקי בית ספר.
פריט אהוב: שטיח חבל עגול בעבודת יד במבואת הכניסה (מ"השטיח האדום"). בחרנו בו בהמשך לגוף התאורה התלוי מעליו, וזאת כדי להגדיר את מבואת הכניסה הבעייתית, שהיא כאמור צומת מעברים מכל כיווניה אך גם החלל הראשון שמקבל את פני הנכנס בשערי הבית. את החוויה הצורנית של כל זה חווים בכל עלייה וירידה מהמפלס העליון.
אחד לאחד מעצבים פנים - אלעד ישכר וטלי פורת סטרר
במדור הקודם: 3 קומות שחוברו להן יחדיו
לכל הכתבות במדור בשיפוץ