הדירה: דופלקס במבנה ישן בן כ-100 שנה, שעבר הסבה לבניין דירות. הדופלקס משתרע על פני 2 קומות ושטחו 150 מ"ר. לאור העובדה שהבניין בירושלים ובהתאם לחוקי הבנייה של העיר, השינויים בשיפוץ היו חייבים להיות פנימיים.
החזון: בני הזוג ביקשו בנוסף לסוויטת מאסטר לעצמם עוד שתי סוויטות לילדים, שישמשו גם כחדרי אירוח. הכיוון העיצובי שרצו הוא טבעי וחמים עם גוונים זורמים ונעימים. בנוסף, נדרש לתכנן את הבית בהתאמה למשפחה שומרת מסורת – מטבח כשר וחדרי שינה עם אפשרות הפרדה. כאמור, החלונות והקונטור החיצוני לא שונו אבל בחלוקה הפנימית בוטלו חדרים ופינות עבודה, שונו מיקומים של חדרי רחצה ובוטלו מחיצות לא נחוצות.
משך השיפוץ: התהליך ארך כשנה וחצי.
אבן טבעית במטבח, קיר בריקים בסלון
הכניסה לדירה מתבצעת דרך דלת עץ משולבת זכוכית, מה שמאפשר הצצה פנימה כבר בשלב הלובי. בפנים בולטים מיד הגונים החמים והחומים למיניהם ובחלל האירוח תקרה משופעת עם קורות עץ וביניהן חיפוי בגבס. את האווירה בחלל משלימים קיר בריקים, ספה פשתנית ורצפת רזינה. ביקשנו לשמור על חלל יחסית ניטרלי, ואת הטון בחלל סיפקנו דרך הריהוט והטקסטיל. ספרייה משופעת ודומיננטית בלבן מאחסנת ספרי תורה ואמנות, מחיצות עץ מחלקות אותה לתאים בחלקה העליון וחלקה התחתון אטום לצורך אחסון, כל זה מייצר מראה אוורירי. פינת עבודה עם שולחן עשוי מאבן טרוונטין משתלבת עם החומרים והצבעוניות של החלל הציבורי. ברקע אפשר לראות הרבה פריטי אמנות יהודית, וברחבי הבית מורגשת האהבה של בני הזוג לאמנות באופן כללי, לרוב כזו שנרכשה מאמנים ישראלים. אבן הטרוונטין חוזרת גם כקונסולה בדרך למטבח ולפינת האוכל. לפני שמגיעים למטבח עוברים דרך פינת האוכל, שתוכננה באמצעות שתי פלטות אלון שחוברו לשולחן מלבני וסביבו כסאות עץ אלון בשילוב פשתן. אותם חומרים חוזרים על עצמם גם עם גופי התאורה התלויים מעל השולחן, וגם בחלל זה התקרה משופעת.
המטבח הוא לב הפעילות המשפחתית. כיאה למטבח כשר האלמנטים בו כפולים, כלומר שני תנורים, כיריים, כיורים וכו'. הייתה דרישה מבני הזוג למשטח אבן או עץ בוצ'ר לצורך אפייה. לאי המטבח המלבני יש 4 כסאות לישיבה משפחתית אינטימית, עשויים מפלדה מוחלדת בשילוב עור. האי עצמו והמנדף שמעליו עשויים נירוסטה, מספקים קריצה תעשייתית לחלל. לעומתם, היחידה הגבוהה מעץ ובעלת אופי כפרי. קיר בריקים ממשיך גם כאן, עם קריצה לנעשה בסלון. מהמטבח ופינת האוכל, וגם מהסלון, יש יציאה למרפסת.
סוויטת ההורים הרבה יותר לבנה במראה ובאופי מאשר החלל הציבורי. חדר השינה שלה חף מקישוטיות יתר וכולל את הפונקציות הנדרשות בלבד עם ארון קיר דומיננטי לאורכו. גב המיטה מעץ מחורץ בקצב שאינו אחיד ויוצר אלמנט מעניין. חדר הרחצה הקטן בסוויטה היה מאתגר בגלל גודלו: היה רק קיר אחד לכיור והוא כולל חלון, כך שהמראה למעשה תוכננה על מסילה ואינה מפריעה לפתיחת החלון. הקיר בחיפוי רזינה והרצפה מצוירת. הסוויטה השנייה היא של הבת, עם חלוקה למיטות נפרדות. טפט פרחוני על קיר המיטות נותן אופי שונה לחלל, יותר צעיר וחי. בטקסטיל שולבה צבעוניות ורודה וקלילה והיתר מעוצב בגווני לבן. חדר הרחצה של הסוויטה בחיפוי רזינה לחלק מהקיר. בקומה התחתונה סוויטה נוספת - הסוויטה של הבן. גם כאן המיטות ניתנות להפרדה, גב המיטות עשוי עץ, ובקיר מולן טפט מעניין. חדר הרחצה עוצב על טהרת האפורים.
דבר המעצבות: זה היה תהליך שנעשה בשלט רחוק, הלקוחות מתגוררים בחו"ל ונתנו לנו יד חופשית. המיקום של הדירה בירושלים, עם אווירה וסביבה שאין דומים לה, בהחלט השפיע ונתן השראה ליצירה עצמה ולכל הקשור לבחירת חומרים, צבעוניות וסגנון עיצובי, שלקח אותנו למקום שונה.
פריט אהוב: פינת העבודה. המיקום שלה בסלון היה דרך מעניינת לפתור ולייצר נפח שאפשר לעבוד בו. כיוון שהיום כולנו עובדים עם לפטופ יכולנו ליצור פתרון הרמוני שמשתלב נפלא בחלל הציבורי, בלי להעמיס עליו.
תכנון ועיצוב פנים: שרה ונירית פרנקל אדריכלות ועיצוב פנים
קבלן ביצוע: ערן בראשי
ריהוט אקססוריז: לילו הום