מעצבת הפנים דנה ברוזה (danka design) היא חיפאית מלידה, שמעדיפה שיפוצים על פני בנייה מחדש. במשך עשר שנים חיה עם משפחתה, הכוללת ארבעה, בדירה ששיפצה בשכונת שמבור בעיר, עד שהגיעה הקורונה ועימתה אותם עם הצורך במרחב. "אהבנו את הדירה, שהייתה מקסימה, אבל גדלנו והיה חסר לנו מקום, מקלחת משלנו, משרד ופרטיות. אני עובדת מהבית, הילדים הזדקקו למקום שקט בשביל הזום ורצינו גינה", היא מספרת. בבניין קרוב הם מצאו דירה הכוללת שתי קומות ושטחה 155 מ"ר, והחליטו לקנות.
הבניין שבו נמצאת הדירה נבנה בסוף שנות ה-70 באופן מדורג, ושש הדירות בו ממוקמות משני הצדדים של גרם המדרגות במרכז. כך לדירות אין קירות משותפים והדיירים נהנים מתחושת פרטיות. בדירה שקנו, קומת הכניסה מוקפת במרפסת רחבה, ובקומה העליונה מרפסת נוספת שיוצאת מיחידת ההורים. גם גובה התקרה בקומת הכניסה – 3.20 מטרים - היווה מוקד משיכה, משום שבעלי הבית רגישים לנושא במיוחד. "אנחנו לא אוהבים את התקרות הנמוכות שאופייניות לבנייה החדשה. כשהתקרה גבוהה, יש תחושה של מבנה רחב ידיים ועשיר", אומרת ברוזה.
>> במדור הקודם: זה מה שהזוג בנה במקום הבית של סבתא בבנימינה
דלת הכניסה לא הוחלפה, ומבחוץ היא נראית ככל הדלתות, אבל מבפנים מצוירת עליה בעבודת יד דמותה של האלה ניקה. ברוזה קילפה מהדלת את הציפוי, שפשפה וצבעה בצבע יסוד, ועליו ציירה האמנית ולריה גנצמן את הדימוי שבחרה בעלת הבית. סביב הדלת מורכב קרניז מעץ אלון הנראה כמסגרת לתמונה ולידו תלוי שלט של רחוב שמואל ברוזה, מחווה לסבא רבא של בן זוגה של המעצבת. משמאל לדלת נמצא גרם המדרגות הפנימי, שחופה במדרכי עץ ובאבן (על הרום). למוטות המקוריים הוסף מאחז יד מאלון ללא גימור לכה. ברוזה מסבירה שהיא אוהבת חומרים שרואים עליהם את פגעי הזמן. "אני נמשכת לחומרים טבעיים ולא מעובדים", הי אומרת.
בקומת הכניסה יש שני מפלסים – המטבח, פינת האוכל והמשרד הביתי נמצאים במפלס העליון, והסלון - שממנו יש יציאה ישירה לגינה - במפלס הנמוך. המטבח בנוי משני קווים מקבילים, שכוללים ארונות נמוכים מעץ אלון מושחר, וקיר ניצב של ארונות גבוהים צבועים בתנור בגוון בהיר ללא ברק. ליד המטבח ניצב שולחן אוכל מלבני מעץ ומעליו תלויה נברשת שברוזה רכשה במכירת עזבון.
בסלון ניצבת שידת עץ המיועדת לתקליטים. היא נקנתה עוד לבית הקודם, כשבעלי הבית הגשימו חלום, מכרו אוסף דיסקים גדול והמירו אותו בתקליטי ויניל ובפטפון לפני חמש שנים. על הקירות תלויות ארבע מנורות שהכינה במיוחד אמנית הקרמיקה רונית ים, שיצרה יחד עם ברוזה בסיס המזכיר צווארון חולצה.
לגינה ההיקפית יש יציאה ישירה מהמטבח ויציאה נוספת מהסלון. לעצים שגדלו בה הוסיפה ברוזה אדנית מגודרת עם צמחים חדשים. הקרקע מחופה בחלקה בדק, וחלקה הצמוד לסלון מרוצף באבן זהה לאבן שמחפה את רום המדרגות. יש בו ספסל שנבנה במקור כקורה תומכת של הבניין והוא מוגן באמצעות המעקה המקורי.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
הקומה העליונה, שגובה התקרה בה הוא 280 סנטימטרים, נהרסה וחולקה מחדש, על פי הפתחים הקיימים שהכתיבו את חלוקת החדרים. שני חדרים חוברו ליצירת יחידת ההורים, ויש ממנה דלת למרפסת הצופה אל החורש. לצדי המיטה הותקנו שידות צד מרחפות מעץ אלון עם משטח אבן. גם לפינת האיפור – הקבועה בתוך ארון הקיר – יש משטח אבן. בארון תכננה ברוזה פסי הפרדה שיוצרים מראה וינטג'י. "כשהפרופורציות נכונות פסי הפרדה מעניקים לרהיט סטייל של פעם, זו תשומת לב שמאפיינת את עבודות הנגרות בעבר", היא אומרת. "לכן אני משתמשת היום בקרניזים, למשל, שמהווים מבחינתי את הפרשנות העכשווית לפסי הפרדה".
