בית בעוטף עזה הילה בראוור - 2 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בבוקר ה-7 באוקטובר, עוד בטרם פרצו השידורים בטלוויזיה עם הידיעות על מסע הרציחות של החמאס, הבינה מעצבת הפנים הילה בראוור, 32, שעליה להתפנות מביתה מכיוון שאין בו מרחב מוגן. 
"קיבוץ דורות הוא בין הבודדים בעוטף שנחשב פחות מטווח. מי שמתגורר בשכונות החדשות מחויב לבנייה עם ממ"ד, אבל בבתים ישנים כמו שלי אין ממ"ד, ובאזעקה אני צריכה לרוץ למיגונית תוך 30-20 שניות", מתארת בראוור. בראוור שעברה לפני כשנה לגור בקיבוץ דורות שבעוטף עזה, הסמוך לעיר שדרות, התבשרה על הזוועות דרך קבוצות הווטסאפ והבקשות לעזרה שהגיעו מחברי הקיבוץ הסמוכים. "הבנתי מהר מאוד מה קורה", היא מספרת. התחלתי לארגן תיק עם כל מה שעלה בדעתי ואת תולי החתול כדי להתפנות מהאזור. "ההנחיה הייתה להישאר בבתים, אבל הבנתי שמה שקורה גדול ממה שמתואר בטלוויזיה והחלטתי לארוז תיק ולצאת".

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> חפרו מחילה מתחת לבית שישמש כמקלט

בימים אלו היא בדירה של חברים ברמת גן. בדיעבד התברר שהמחבלים לא נכנסו לקיבוץ שלה, במזל. "אני בסדר, אבל מרכז החיים שלנו, כל החברים והמשפחה, הוא באזור הקיבוצים", היא מסבירה, "אני מחוף אשקלון ולמדתי בשער הנגב, כך שלצערי אני מכירה הרבה אנשים שנפגעו. זאת קהילה קטנה, מכירים את כולם"

בני הזוג בראוור הגיעו לקיבוץ ביולי בשנה שעברה, מדירה שכורה ברמת גן. הם שמעו על משפחה מהקיבוץ שיוצאת לטייל בחו"ל למשך שנה, וביקשו להתנסות בחיים הקהילתיים, לפני שיחליטו אם יקנו דירה בקיבוץ או בתל אביב. עם סיום התקופה, ולפני שהמשפחה חזרה לביתה, הם בדקו אפשרויות בקיבוץ וכל מה שמצאו הן דירות קרקע ישנות שהיו במצב גרוע משזכרו מלפני עשור, כשהם עוד גרו בסביבה. "פנינו למזכירות הקיבוץ והוצע לנו לגור בבית חמש שנים בתמורה להשקעה מצידנו". 

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 1 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 5 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור - 3 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור - 4 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 20 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 6 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

לשפץ בית בשכירות זה לא טריוויאלי

הבית הוא נכס ישן בבעלות הקיבוץ, בית דו משפחתי שגודלו כ-60 מ"ר והוא כולל 3 חדרים. הוא בן למעלה מ-40 שנה (נבנה ב-1980) ולא עבר שיפוץ אלא תיקונים נקודתיים במידת הצורך, כששימש כתחנת מעבר למשפחות ששוכרות דירה בזמן בניית ביתם בשכונה החדשה. הילה: "חיפשנו לעבור לבית בכפר, משהו שירגיש ביתי ונעים ויקל על המעבר מהמרכז. מאחר שהמשפחה של בן זוגי מהקיבוץ, יש לנו זכויות בנייה. התאים לנו לערוך את השינוי המשמעותי בשגרת היום יום בצורה שקולה, כשאנחנו עדיין רק זוג, ולבחון את האופציה בצורה ניטרלית לפני שאנחנו מחליטים להשתקע ולבנות כאן בית". הם ביקשו להפוך את הבית לכזה שישרת את צורכיהם, למקסם את מקומות האחסון שיפצו על הגודל ולאפשר להם ליהנות גם מהתקופה בה הם מתגוררים בשכירות. מאחר שחשבו גם על אופציה של יותר מחמש שנים, הקדישו לשיפוץ כ-450 אלף שקלים, שכללו את עבודות השיפוץ והעיצוב והחלפת תשתיות מלאה של חשמל, תקשורת, תאורה ואינסטלציה, חלוקה מחדש של הנכס, חדר רחצה ומטבח ששופצו מהיסוד והכנסת ארון חשמל לתוך הבית. השיפוץ ארך כחודש וחצי במתכונת מתוגברת של עבודת צוות מסביב לשעון ושיתוף פעולה מלא מצד הספקים, שהסכימו להגיע מאזור המרכז במיוחד עבור בראוור.

 

"גם ככה התכוונו לבחון מגורים בקיבוץ. הדירות החדשות בהן התגוררנו במרכז היו יקרות יותר, ריקות לחלוטין, ללא גינה, ללא תשתיות ונגרות וגם בהן נדרשה השקעה נוספת. לעומת זאת, בקיבוץ עברנו לבית פרטי מוקף בירוק, בית ישן ששופץ וקיבל מהפך של ממש עם מעטפת נגרות ברמה גבוהה מאוד, שמתאים לנו כמו כפפה ליד. חלק מההשקעה עבור הריהוט, התאורה, האקססוריז יוכלו לשמש אותנו גם בהמשך, כשנעבור לבית אחר. העובדה שבחרנו לשפץ בית בשכירות היא החלטה מאוד לא טריוויאלית, שהרבה אנשים הרימו עליה גבה, אבל לנו היא התבררה כמוצלחת כי לקחנו נכס ישן, שלא מניב לבעלים שלו ובעל שכירות נמוכה. WIN WIN לנו ולבעל הנכס". 

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 9 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 10 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור - 8 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור - 17 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 18 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

חשבתם אי פעם על תרחיש מסויט כמו זה שהתרחש?

"בחיים לא. אנשים שגרים שם לא חיים בפחד. זו הזיה. גם בבארי ובכפר עזה ילדים הסתובבו חופשי, ואנחנו עוד קיבוץ שלא חוטף הרבה. אף אחד בחיים לא חשב על תרחיש כזה, ואם היה חושב, לא היה גר שם. הם הרגישו הכי בטוחים שיש. מחבלים? איך יכול להיות אם מקפיצים על כל פיפס ועל כל ציפור. זה שוק שלא היינו מדמיינים אותו". 

תחזרו לקיבוץ?

"לא יודעת אם היום הייתי עושה את הצעד הזה. אנחנו מרגישים תלושים מהמציאות. עברו שבועיים שמרגישים כמו נצח ועוד לא התחיל כלום. עד שלא יסיימו את מה שמתכננים לעשות בעזה, אני לא חוזרת לשם. אין לי ממ"ד ואין לי לאן לברוח, ודרכי הגישה לקיבוץ מאוד מטווחות. ברמת גן יש יותר אזעקות מאשר בדורות, אבל אני יכולה לצאת עם הרכב ולעשות דברים. בקיבוץ אי אפשר לעשות כלום ולא אקח על עצמי סיכונים בכבישים עכשיו. שומעים את כל ההפצצות ורואים הכול בשמיים, כמו מלחמה שמתנהלת מעל הראש שלך. מה יהיה אחר כך? לא יודעת. הקיבוץ יהיה, אבל מה יהיה עם כל מה שצריך ליד, למשל לערוך קניות בשדרות? כרגע אני לא רואה לזה סוף. אם הכול יירגע, כן הייתי רוצה לחזור לבית. האם אשאר מעבר? לא יודעת עכשיו להגיד". 

מה דעתך על היזמה של אדריכלים להיתרם לתכנון בתים בדרום ללא עלות?

"זו יזמה מהממת שגם נרשמתי אליה, ואפילו ניסיתי למצוא אנשי קשר בקיבוצים שירצו להצטרף, אבל הזעזוע עכשיו גדול מדי וטרי, שהם עדיין לא במקום של לבנות מחדש. יש להם כל כך הרבה דברים אחרים יותר חשובים לעסוק בהם".

קו נקי, צבעוניות ניטרלית

חזיתות המבנה נותרו כשהיו, שכן לא היה אישור לשנות פתחים או להגדיל אותם, אבל הוחלפו רשתות ושלבי תריס קיימים וכן דלת הכניסה. במבואה החיצונית בכניסה לבית חופה ארון השירות בחיפוי במראה פסים מחורצים לבן על מנת להקנות לו מראה יותר חדשני, והושארה גם רצפת הטראצו הישנה בכניסה לבית, כי בני הזוג אהבו את החיבור בין הפרקט לאריח שחיבר את הישן והחדש. "מעל הכול השקענו בנגרות, כי הבנו שזה חלק מהותי שישפיע על נראות הבית ועל הנוחות שלנו".

את הבית עיצבה בראוור בצבעוניות ניטרלית ברובה בשילוב של גווני עץ, בז' עם נגיעות של חמרה וירוק שמשתלבים גם עם הצבעוניות של העצים והצמחייה שמחוץ לבית. הקו נקי ברובו, ולחיפוי הקיר והפאנלים נבחרו מעט עיטורים למראה קלאסי ומעניין. המטבח תוכנן בצורת ר' עם אחסון עד התקרה ומגירות בצוקל. מצד ימין תוכנן ארון גבוה שמכיל את כל מוצרי החשמל, ובארון שמעל המקרר הוטמע מזגן עילי שמטרתו למזג את אזור החלל הציבורי.  מתקן ייבוש תוכנן בקלפה שמעל הכיור ושולחן האוכל מוקם במרכז, כך שהוא משמש גם כמשטח עבודה למטבח במידת הצורך. מאזור המטבח והסלון יש גם יציאה למרפסת אחורית, שם בנה דניאל דק. בדרך למסדרון נמצא ארון כניסה עם אחסון למעילים, נעליים, מגירת מפתחות ומכתבים, ובו מוטמעים שקעים המשמשים כעמדת הטענה. בתחתית הארון תוכננה "חנייה" לרומבה. בגלל מצוקת המקום הארון מיושר לפי קו המסדרון, אבל בעצם נוגס מחלל חדר הרחצה. בהמשך הארון חדר רחצה עם אמבטיה מפנקת ופרקטית – בקבוקי הסבונים והמתלים מוקמו בה עוד מהיום הראשון לכניסה. ארון הכיור מרווח ולא סטנדרטי, ובחלקו התחתון מגירת כביסה, מגירה מותאמת לפן עם שקע ייעודי, אחסון לחדר הרחצה ומגירה עם מחיצה נפרדת לחלוטין מיתר הארון, שמשמשת לצרכיו של תולי החתול. בחלק העליון תוכנן ארון מראה לאחסון נוסף.

מול חדר הרחצה נמצא חצי חדר עבודה עם שולחן מתכוונן. "החדר נוצר כשנגסנו מעט מחדר השינה הסמוך ומהסלון מהצד השני", מסבירה בראוור. "מאחר שהחדר קטן מאוד, סגרנו אותו עם חצי מחיצת זכוכית מכיוון הסלון, כך שתהיה תחושה מרווחת יותר. מהצד השני, במקום קיר תוכנן ארון שבחלקו פונה לחדר העבודה ובחלקו האחר - לחדר השינה". הארון קיבל צבעוניות שונה משני צדדיו. בחדר השינה נראה הארון מצידו השני, הירוק. זהו ארון קיפול בעומק 45 ס"מ, ובאותו חדר תוכננה גם נישה לארון הזזה עבור תלייה. "כל החדר תוכנן ממש על המילימטר כדי שיכיל את המיטה שהעברנו מהבית הקודם, ללא הגב שהיה לה. במקומו חיפינו את הקיר עם חיפוי פוליאוריטן".

בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 15 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור - 19 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור - 14 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 13 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 18 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 19 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

חדר השינה הנוסף, שנועד בעיקר לאחסון, טופל גם הוא בנגרות אישית, ועל השליש ההיקפי התחתון של הקירות הודבק טפט. בנישה הוצבה ספריית ברזל שמשמשת כספריית חומרים עבור בראוור. "אומרים שלעצב לעצמך זה הכי קשה", היא אומרת, "אבל צריך להתחיל ממשהו אחד ואז לייצר את החיבורים והמינונים הנכונים. היה לי חשוב לסגור את התכנון והבחירות מראש ולצמצם בעיות ועיכובים, דבר שהתגלה כמוצלח במיוחד. הכול הופיע בתכניות וסופק בזמן. מאחר שלא השארתי קצוות פתוחים, יכולתי להיות זמינה ונוכחת בשטח בזמן השיפוץ, לקבל את הספקים ולתת מענה בזמן אמת". לצד התכנון המוקפד, הבינה בראוור את חשיבות הבחירה באנשי המקצוע. "פתאום התחדד לי כמה חשובים השירות, הזמינות והמקצועיות של מבצעי העבודה והמתקינים ולא רק החנות בה נסגרה העסקה". 

בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 14 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 21 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 12 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 16 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל
בית בעוטף עזה הילה בראוור, ג - 17 (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
צילום: דנה סטמפלר עשהאל

בית בעוטף עזה, הילה בראוור (צילום: דנה סטמפלר עשהאל)
הילה בראוור|צילום: דנה סטמפלר עשהאל

יש לך טיפים למי שמתכוון לשפץ?

* "לא לפחד להשקיע, לכוון למגורים לטווח ארוך, ככה שזה ישתלם. אני יודעת שזה לא תמיד פשוט אבל אפילו כשגרנו במרכז השתדלנו לחתום על חוזה ארוך – ומהיום הראשון, על אף הטירוף, היינו מעצבים בכל הכוח. ככה שביתר הזמן, בשהות בדירה יכולנו פשוט ליהנות ולא להיות בהתעסקות מתמדת ברכישות או הזמנות והתקנות.

* אם אין באפשרותכם לקנות בית, או שאתם בוחרים שלא להשקיע את הכסף כרגע ברכישת נכס, כדאי לשקול לשפץ נכס ישן ולמצוא את תנאי ההסכם הנכונים לכם ולבעל הבית.

* אם כבר קניתם נכס במיליונים, אל תתפשרו על התכנון והעיצוב שלו. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות כדי שההתנהלות והחיים בו יהיו נעימים, דברים שאח"כ יעלה לכם הרבה מאוד כסף לשנות. להשקיע בהתחלה וליהנות מזה אח"כ.

* להשקיע בשלב התכנון ובחירת החומרים בנחת לפני שמתחילים. שיפוץ יקל עליכם את התהליך וגם יבטיח תוצאה טובה יותר.

* לא לדחות! זה לא מושלם עד שזה לא מושלם. זה פשוט מעייף להתעסק בזה לאורך זמן, ככל שהתוצאה תגיע יותר מהר, ככה יותר תיהנו ממנה".

הפריט האהוב עליה בבית הוא הטפט בחדר האירוח. "הטפט של FERM LIVING קפץ לי בפרסום באינסטגרם ואחרי מחקר מעמיק של חנויות שמוכרות את המותג בארץ התברר שאין אותו במלאי והזמנה שלו לוקחת כשלושה חודשים. לא ויתרתי, ואחרי פנייה לספק בחו״ל ועזרה מחבר שבמקרה היה בדנמרק והביא לי אותו, הוא הגיע אליי תוך פחות משבוע. נס".

 

עיצוב פנים: הילה בראוור

נגרות: אחמד א.א נגרות

קבלן מבצע: פול דקור

  

בית בעוטף עזה הילה בראוור לפני, ג, חדר רחצה (צילום: הילה בראוור)
חדר רחצה לפני השיפוץ|צילום: הילה בראוור
בית בעוטף עזה הילה בראוור לפני, ג, חדר ילדים (צילום: הילה בראוור)
חדר ילדים לפני השיפוץ|צילום: הילה בראוור

בית בעוטף עזה הילה בראוור לפני, ג, מטבח (צילום: הילה בראוור)
מטבח לפני השיפוץ|צילום: הילה בראוור

רשימת מכולת

* ספה, רהיטי קורל בתל אביב: כ-5,000 שקלים.

* תאורת קיר דקורטיבית בחדר השינה, אדיסון תאורה בקרית גת: 600 שקלים.

* מתלים מעוצבים בחדר השינה, BRING IT HOME: 270 שקלים ליחידה.

* שידות צד מיטה, UBJECT בנתניה: 949 שקלים. 

* שולחן סלון מעץ אלון בהיר, ניחותא במושב גאולים: 2350 שקלים.

* אריחי פורצלן טראצו במקלחת, טופז קרמיקה בבת ים: 400 שקלים למטר.