הדיירים: בני זוג בשנות ה-30 לחייהם, האישה בת קיבוץ, לקראת סיום דוקטורט בחינוך, והגבר רופא, ושני ילדיהם – בני שלוש ושש.
הבית: בית ששטחו כ-160 מ"ר (ועוד 30 מ"ר חניה מקורה) במגרש פינתי בקיבוץ מרחביה בעמק יזרעאל. הבית כולל שתי קומות: בקומת הקרקע יש חלל ציבורי (סלון ומטבח), ממ"ד, חדר רחצה וחניה מקורה, ובקומה העליונה יחידת הורים, שני חדרי ילדים עם יציאה למרפסת גג, חדר רחצה וחדר כביסה.
החזון: האישה הזכירה את החיים הפשוטים והחופשיים שהיו לה כילדה בקיבוץ, וסיפרה על בתי הקיבוץ הישנים שהיו מעין קופסאות לבנות פשוטות שמונחות על כרי הדשא, ועל החופש שהם אפשרו.
בני הזוג רצו ליצור קשר הדוק בין החיים בפנים לחיים בחוץ, ולהכניס לבית את התחושה שמעניקים המרחבים הפתוחים והמוארים. הם חלמו על בית שישמש מקום מפגש לקהילה חדשה בקיבוץ ולמשפחה, שילדים יוכלו להתרוצץ בו ושאפשר יהיה לארח בו גם מפגשים מרובי משתתפים. הם ביקשו שהאזור המשותף יתפוס חלק גדול מהשטח, ובו זמנית שהבית יאפשר מרחב פרטי לכל אחד מהדיירים. האתגר היה ליצור בבית תחושת מרחב ופתיחות לצד פרטיות, וגם לבטא את הרעיונות הישנים של הקיבוץ ולהתאים אותם לצורכי המשפחה כיום.
משך התהליך: כשנתיים.
עלות הבנייה: 1.4 מיליון שקל.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בחרנו לתכנן בית בשתי קומות כדי להשאיר מקום לחצר גדולה, ובהשראת בתי הקיבוץ הישנים שעליהם דיברה האישה, התכנון החל מצורת קובייה לבנה, שכל פאותיה כמעט שוות בגודלן. מהקובייה גרענו "חומר" כדי לפתוח ולהאיר את פנים הבית ולחשוף אותו כלפי חוץ. בפנים יצרנו חלל בגובה כפול באזור המשותף, ובמעטפת החיצונית יצרנו פתחים כמו המסדרון והמרפסות בקומה העליונה. כך נוצרה תחושה של בית בית גדול, פתוח ומואר. עיצוב הבית מאופיין בקווים נקיים מודרניים עם נגיעות תעשייתיות, והחומרים העיקריים הם בטון, עץ וברזל. הקירות החיצוניים לבנים, כמעט ללא קישוטים, עם פתחים רבים.
הבית מוקף בדשא וצמחים, בהם צמחיה עונתית, עצי פרי וצמחי תבלין, ושביל אבני מדרך מבזלת מוביל לכניסה. דלת הכניסה קבועה בקיר מחופה לכל אורכו – עד קצה הקומה העליונה – בסרגלי אלומיניום דמויי עץ – סרגלים המופיעים גם במרפסת הילדים ובפרגולה בחצר. הדלת נפתחת לחלל הציבורי שגובהו 6 מטרים והוא מלווה בפתחים גדולים לכל הרוחב והגובה של החלל, כולל דלתות במקומות שונים. השמים הם חלק בלתי נפרד מהחוויה בתוך הבית – הדיירים מספרים שהם אוהבים לראות מתוך הבית את הציפורים הנודדות בחילופי העונות.
החלל הציבורי מאורגן כמלבן ארוך שתעלת מיזוג תעשייתית שחורה מחלקת אותו לשניים – אזור הסלון ואזור המטבח. בחלל הציבורי כמעט אין רהיטים או פריטי נגרות כדי לאפשר מקסימום גמישות לאירועים מסוגים שונים ולאפשר לילדים לרוץ בחופשיות בבית. במרכז המטבח הבהיר ניצב שולחן אוכל מעץ אלון בצבע טבעי, שאפשר לפתוח לאורך של 6 מטרים ולארח סביבו כ-30 אנשים. לשולחן צמודה אדנית שחורה ובה צמחים כדי להעניק תחושה של ישיבה בחוץ. קיר הטלוויזיה בסלון צבוע באפקט בטון המרוכך בעזרת הצמחים הרבים שלידו. מולו ניצבים ספה אפורה, כורסה שחורה מינימליסטית ושלושה שולחנות קטנים. דלתות הזכוכית הגדולות מאפשרות להרחיב את החלל הציבורי החוצה, למשטח מרוצף. מחוץ לבית, בין הצמחים, יש מקלחון עם מים חמים, כך שאפשר להשתמש בו בכל עונות השנה. בחדר הרחצה בקומה בתחתונה הרצפה מחופה באריחים אפורים גדולים והקירות בדוגמת פישבון מאריחים מלבניים לבנים עם רובה כהה.
מדרגות בטון מחופות עץ עם מעקה רשת שחור מובילות לקומה העליונה. הקומה העליונה היא קומת גלריה, כך שמהמסדרון נראים החלל הציבורי והנוף הנשקף מהחלונות הגדולים. מחדרי הילדים יש יציאה למרפסת הפונה לרחוב ומוסתרת חלקית בסרגלים דמויי העץ. יחידת ההורים נמצאת בצד השני של הקומה, ופונה לנוף. בחדר הרחצה של הילדים הרצפה מחופה באריחים בדוגמת פישבון והקירות באריחים מרובעים לבנים, וארון הכיור צבוע בירוק עם משטח שחור. חדר הרחצה של ההורים מוארך, עם מקלחון גדול ובו ספסל בנוי. הרצפה, הספסל ואחד הקירות מחופים באריחים דמויי עץ, ושאר הקירות מחופים באריחים דמויי בטון.
דבר האדריכלית: בניית בית היא תוצאה של דיאלוג פתוח ואינטימי בין האדריכל/ית למשפחה. התכנון מבוסס על החלומות והצרכים של המשפחה ולוקח בחשבון סיטואציות משתנות ביומיום ובעתיד. החיבור של הבית לסביבה הכרחי כדי למקסם את הפוטנציאל של הבית מבחינת נוף, נגישות, אקלים ועוד.
טיפ: אני ממליצה להגיע לאדריכל/ית עם "רשימת מכולת" ובה לפרט כמה שיותר את הרצונות שלכם. תשאלו את עצמכם איך הייתם רוצים לחיות, מה מפריע לכם בבית שאתם גרים בו, מה חסר לכם, איפה אתם אוהבים להיות, ומה תרצו בעתיד. תפקיד האדריכל/ית לאתגר את המחשבה של הדיירים לגבי אופן החיים בבית ולהאיר להם אפשרויות נוספות. הדיאלוג הזה קריטי לתהליך הבנייה.
>> במדור הקודם: הווילה החלומית בגליל של כדורגלן העבר
תכנון ועיצוב: אדריכלית רותם שייקר
סטיילינג לצילומים: יוחאי קרן
פיקוח: יהודית קדמי
ריצופים וכלים סניטריים: טופולסקי - רצף
אלומיניום: אלום זוהר