שלוש שנים ארך מסע חיפושי הבית של המעצבת אפרת צפריר ובעלה. הרצונות המגובשים שהגדירו לעצמם - בית בודד עם שטח חוץ גדול שממוקם בשכונה ותיקה - הובילו למסע בלא מעט שכונות ותיקות באזור המרכז, עד שפגשו את מושא חלומם: בית דו קומתי בעל גג רעפים משופע ומופע המשמר קנה מידה ידידותי, משל היה בן קומה אחת בלבד.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- 7 חנויות מעוצבות בארץ שעושות את זה נכון
- הבניין האיראני שמשתנה בלחיצת כפתור
- בדרך לסלפי המושלם: 3 פינוקים סלולריים
מזמין לחלוץ נעליים
"הבית, שנבנה בשנות החמישים והורחב עם תוספת בנייה בשנות השמונים, היה אמנם מושקע, אך אפל וכהה, וגם הגינה סבלה מהזנחה. "אבל שנות הוותק הקנו לו אופי שחיפשנו, כעין 'פטינה' שהעלה הזמן", מספרת אפרת, אשר כמי שחמושה בגישה פרקטית ואמונה בערכי פשטות זיהתה את הפוטנציאל הגלום בו למימוש הקונספט הרעיוני שטוותה עבור בית משפחתה "בית נינוח והגיוני, חי ועובד. בית שיכיל אותנו ואת תוכני עולמנו בנוחות ויקנה את אותה תחושה לאורחים. יזמין אותם לחלוץ נעליים.." כפי שהיא מגדירה זאת.
חלל הפנים גבה התקרה משתרע על 300 מ"ר בקומת הקרקע וכ-100 מ"ר בקומת גלריה עליונה, ואת תכנונו המחודש ביצעה אפרת עם אמה, המעצבת אילנה קרבל, האשמה, למעשה, בכך שבתה זנחה קריירה מצליחה בתחום העסקים יבוא וניהול תפעול לטובת "הליכה בדרכי אימהות". תכנון הבית היה עבורן הפרויקט הראשון שביצעו במשותף, והיווה ספתח לסטודיו שהן חולקות מאז. 
תהליך השיפוץ נועד להאיר את החלל החשוך, לרענן את חזותו המיושנת ולהתאימו לצורכי המשפחה, והוא בוצע מתוך הרבה כבוד לעברו של המבנה. ואמנם, בבית שאחרי השיפוץ פינתה האפלולית את מקומה לאור יום נעים החודר פנימה הודות להרחבת פתחים קיימים והוספת חדשים, והמחיצות המקוריות הוסרו כדי ליצור חלוקת חלל חדשה בה משתלבים מספר אלמנטים מבניים שנותרו כשהיו "אלמנטים עם אופי ומשמעות שהצדיקו את המשך קיומם בחלל המחודש" לדברי אפרת. כך, לדוגמה, המטבח שנותר כחלל סגור המשלב קירות לבני שמוט אדומות כפי שהיה במקור ושטחו המרווח מכיל פינת אוכל נעימה כמקום התכנסות משפחתי-אינטימי; קמין ארובה ששירת את החלל בגלגולו הקודם; וגרם המדרגות העשוי עץ שמוביל לקומת הגלריה. בפרישתו החדשה של המרחב מוקמו הפונקציות הציבוריות, חדרי הבנות וחדרי העבודה בקומת הקרקע, ואילו קומת הגלריה, הצופה אל חלל המגורים ונצפית ממנו, נקבעה לשמש כטריטוריה פרטית של ההורים, ששטחה מרוצף העץ מכיל חדר שינה רחב ידיים, אזור רחצה וספרייה.
מרחב ביתי אינטימי וא-פורמלי
מכיוון שמדובר בחלל גבה תקרה במיוחד, שבאזורים מסוימים מגיע אף ל-6 מ' גובה, שילבה אפרת שלושה עמודי גבס בכניסה אליו, להגדרת מעין מבואה המרככת את המפגש עם המרחב הגדול וממד הגובה תוך יצירת קנה מידה מזמין ואינטימי יותר. הרצון ליצור מרחב ביתי אינטימי וא-פורמלי הנחה גם את בחירת החומרים, הגוונים ומרכיבי התאורה ששולבו בחלל - חומרים טבעיים שהזמן מוסיף לקסמם, גוונים המייצרים מסגרת רגועה ונוחה להכלת התכנים האישיים, כמו גם לשינויים אפשריים; ותאורה שנועדה להשלים את האווירה ולא להשתלט. הריצוף נעשה באריחי אבן טרוורטין במראה פראי-פרוע, הקירות נצבעו בגון שמנת, תקרת העץ שנגזרה מגג הרעפים נצבע בגון חיטה, לפתחים הרבים שעוטפים את החלל המחודש נבחרו מסגרות פרופיל אלומיניום בלגי בהיר, ומרבית התאורה נשענת על גופים מעודנים צמודי קירות המפיצים את אורם כלפי מעלה. כל אלה, מסבירה אפרת, נושאים איתם גם היבטים פרקטיים - דוגמת מיקומם הנגיש של גופי התאורה על הקירות שהופך אותם נוחים לתחזוקה, או החומרים הטבעיים ש"מזדקנים יפה".
בתוך כך, שפתו האסתטית של החלל חוצה הגדרות של מגמות אופנתיות, חפה מאלמנטים גחמניים, ובעיקר מסבירת פנים ונאמנה לרעיון ההכלה והנוחות שעמד בבסיסה. לערכי הוותק של המבנה חוברים בהרמוניה פריטי ריהוט, עיצוב ונוי מובחנים שניכר בהם כי לוקטו בקפידה בשם האהבה, הזיכרון, קריצת הומור כלשהי או סיפור שעומד מאחוריהם. מרביתם נרכשו בשווקים בארץ ובחו"ל, בחנויות וינטאג' או בכאלה המתמחות בפריטים עשויים חומרים טבעיים, כשהם מצטרפים למארג אקלקטי, זורם ונינוח, המתכתב היטב עם ארומת העבר של הבית.
נופך אותנטי
עיצובו של הסלון החמים נרקם מפינת ישיבה נוחה המשלבת כורסאות במבוק בריפוד בד פשתן, ספה "להיזרק" בה, ומדפי עץ אלון המאכלסים ספרים וחפצי נוי שנאספו עם השנים, פינת האוכל הנצפית ממנו מקורה בקורות עץ המדגישות נופך אותנטי ומזמינה להסב אל השולחן העגול שהוצב בה, ובמטבח המהווה את לב הבית משתלבים ארונות פורמייקה בגוון אפור-חום-ירקרק, נוח לכל שילובי צבע או אבזור נוספים. בגרם המדרגות הוחלף מעקה העץ הכבד במעקה ברזל המשווה מראה אוורירי יותר, אך המדרגות עצמן רק שויפו ללא צביעה מחודשת, והתחושה ככלל היא של בית "לא מתאמץ", אשר דווקא בשל כך עוטה סגנון ייחודי ספוג חן טבעי של אמירה אישית.
הגלריה העליונה היא "מרחב ההורים", שנחשף כחלל מרווח במיוחד שחלקו הפתוח משמש כספרייה. אזוריו הנוספים הם אזור שינה המדבר בשפת הבית בחומריו הטבעיים ותכניו האישיים, אזור ארונות נוח, ואזור רחצה מפנק ורחב ידיים כחדר רגיל לכל דבר.
החצר הגדולה שמקיפה את הבית ואשר עם רכישתו היתה מוזנחת מאוד, טופלה רק שנתיים אחרי אכלוסו, ובפרק חייה הנוכחי הפכה למרחב מגונן כגינה ארצישראלית שמכיל פינוק בדמות בריכת גלישה. שטחה רוצף באבני כורכר טבעיות המשתלבות עם עץ אורן ואדני רכבת מפירוק, וכמו חלל הפנים כך גם חזותה הלא מחויטת מגלמת את הסגנון שקושר בטבעיות את רובדי העבר עם נוחות עכשווית ועם צרכי ההווה. "תהליכי שיפוץ ככלל, מרגשים אותי יותר מתהליכי עיצוב בבנייה חדשה. אמנם חללים ותיקים מזמנים בד"כ אילוצים שמחייבים פתרונות, אך גם גילויים מפתיעים שמספקים עניין שונה ופותחים הזדמנויות ליצירתיות" מסכמת אפרת את ה"אני מאמין" שלה שקרם עור וגידים ונרקם כאן בבית הנעים הזה הלכה למעשה. 
במדור הקודם: מציצים לדירה שמוקפת מחיצות עץ
לכל הכתבות במדור
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"
תכנון ועיצוב: אפרת צפריר ואילנה קרבל "קרבל צפריר אדריכלות פנים"
קרדיטים: ריצוף: "נגב"; ספת במבוק: "קנה קש"; פריטי נגרות: "מיסטריאל"; תאורה: "קמחי תאורה"; וילונות: סטודיו אורית טראוב".