השכונה המרונית ביפו היא שכונה עתיקה שזורמת לכיוון הים. היא כוללת בסך הכל שלושה רחובות עם בתים ישנים לצד בתים חדשים ונחשקים שהוקמו במקום כאלה שנהרסו. הבית שנתבקש המעצב סמי כנפו לשפץ ולעצב באחד מרחובות השכונה הוא אחד מאלה שנותרו על תלמו, ובעבר שימש כבית מגורי עובדים שהועסקו בבית מפואר סמוך.
"הצלחנו לאתר תיעוד שגילה לנו שהוא בן כ-150 שנה, ועל פי הסגנון שאפיין אותו מקורותיו אירופאים", מספר כנפו על הבית הקטן ששטחו משתרע על 30 מ"ר בקומת הכניסה, ו-25 מ"ר בקומה עליונה. "שטחו המצומצם והתקציב המוגבל שהועמד לרשות הפרויקט היו נתוני פתיחה לא פשוטים אבל גם מאתגרים ולמעשה, הם הפכו למחוללי התהליך", מוסיף כנפו, שעיקר מרצו הופנה לניצול כל סנטימטר ומילימטר בחלל הקטן.
הכניסה לבית עוברת דרך אריחים מצוירים
הכניסה אל הבית עוברת דרך פטיו נעים שרוצף באריחים מצוירים, והחלל שאליו שיא מובילה מאחד בשטחו סלון, פינת אוכל, מטבח ושירותי אורחים. כאשר התקציב הוא קטן והמלאכה מרובה, נדרש כנפו להחלטות זהירות וממוקדות מטרה, ובמסגרת זו השאיר בחלל המחודש מספר אלמנטים שמצבם היה סביר, כמו ריצוף הטרצו העדין בגון אבן ופתחי החלונות המקוריים. הקירות העשויים אבן בסגנון התקופה בה נבנה הבית נצבעו בלבן, ובהתאם לבקשת בעל הבית בשני אזורים ממוקדים - סמוך לפינת האוכל ובמשקוף - נחשפה האבן ששימשה לבנייה כסוג של אזכור למקורות ולעבר.
עיקר השינוי בקומה זו היה העתקת גרם המדרגות, שתפס נפח מיותר ובזבז שטח. המדרגות החדשות מוקמו בצמוד לקיר בהמשך לדלת הכניסה, ותוכננו כגרם קל ואוורירי עשוי ברזל ועץ צבוע בלבן. כעת הוא לא מכביד על החלל אלא תורם לו מראה מעוצב. הוא מנצל את השטח תחתיו להצבת יחידת ריהוט פונקציונלית שמצטטת בעיצובה את מהלך המדרגות. השטח שפונה נוצל לתכנון שירותי אורחים, פונקציה שלא נכללה בחלל קודם לכן, ופתח העלייה מעלה שגלש לשטחו של המטבח הסמוך נסגר באמצעות השלמה של הקורות המשמשות בתקרתו.
"ככלל" אומר כנפו, "חלק נכבד מהשיפוץ נעשה כסוג של השלמת אלמנטים, בשל שיקולי התקציב". כך, גם עיצוב המטבח שהורחב על חשבון זה בוצע באותה רוח: הארונות הקיימים נצבעו בלבן, הארונות החדשים שנוספו להם עוצבו בהתאמה מלאה, ולקיר הותאם חיפוי בדיגום משבצות שחור-לבן. פריטי הריהוט בחלל לוקטו בעיקר בשוק הפשפשים, חלקם ישנים "באמת" ואחרים פחות. שירותי האורחים, למשל, עוצבו עם ארומה "וינטאג'ית" - אריחי ריצוף מצוירים, ודלת ישנה עם מיני פיתוחים דקורטיביים שנצבעה בלבן; והחלל בכללו מצטרף למארג ביתי פונקציונאלי ונעים.
מיני חדר ארונות
הקומה העליונה רוצפה בפרקט, ושטחה מוכיח את גישת "על המילימטר" שהנחתה את כנפו. הוא אכן הצליח לנצל שטח מת ולשלב שם גם חדר קטן לילדה שנולדה לבעלי הבית לקראת תום התהליך. בחדר השינה, עם זאת, מיקומו החדש של חלל המדרגות נגס בשטחו של ארון גדול שהיה בחדר השינה, ולמעשה צמצם את מרחב האחסון. כנפו ניצל את העומק שננגס ליצירת גומחה חיצונית גבוהה הפונה לחלל המדרגות, כשהיא מוסיפה עניין שונה לחזותו ולמרות מיקומה הלא מקובל, מאפשרת גישה נוחה לספרים המאוחסנים בה. בשטח שהותירה הנגיסה בחלל החדר תוכנן ארון קטן, והפרש העומקים שנוצר אגב כך נוצל לתכנון ארון נוסף שפתיחת דלתותיו חושפת מיני חדר ארונות.
הבונוס האמיתי של הדירה הקטנה הוא היתר שניתן לבניית פרגולה על הגג. במרכז הקומה העליונה נפתח פתח בו הותקן סולם מדרגות מתקפל המוביל אל הגג, כך שהוא מעניק גישה ישירה ועם זאת לא ניצב בחלל בבחינת אלמנט קבוע שתופס מקום. בגג עצמו תוכננה "זולה" משובבת עין שנבנתה על טהרת העץ ומזמינה להתרווח בשטחה וליהנות מנוף הים ונוף העיר. יחד עם פטיו הכניסה, נראה שלמרות כל מגבלות השטח והתקציב, אפשר לומר שהשלם עולה על סך כל חלקיו.
תכנון ועיצוב: סמי שלום כנפו
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"