מטבע הדברים, הפיכתה של הווילה הוותיקה בשנים, ששוכנת באזור כפרי של העיר ריברולו, בקרבת העיר טורינו באיטליה, לבית חלומות עכשווי של משפחה, היה כרוך בשיקום המבנה שנבנה במאה ה-19 על ידי אחת המשפחות העשירות והמפורסמות במקום. האזור בו היא ממוקמת מרהיב ביופיו, טובל בשפעת צמחייה ירוקה, והמבנה עצמו, על קירותיו העבים העשויים אבן ברוח הבנייה של תקופתו, נוטף היסטוריה.
עבודת שיקום מורכבת
בפני האדריכל פיטרו קרלו פלגריני (Pietro Carlo Pellgrini) שביצע את עבודת השיקום ניצבה משימה מורכבת, שהייתה כרוכה בהרבה זהירות ורגישות: לשוות למבנה ממד זורם ומודרני יותר שיפשט אותו, להחדיר אליו אור וככלל להעניק לו "נשמה חדשה" כדבריו, ובה בעת לכבד את ערכיו ההיסטוריים ואת עקבות הזמן הגלומים בו ללא חניקה של החלל. עבודת השיקום והרסטורציה הייתה מקיפה, ולמרות החידוש ותוספת הבנייה היא בוצעה מתוך מודעות לשמרו כמחווה לעברו.
בשל גילו המתקדם של המבנה נדרש פלגריני להתמודד עם חומרים ואלמנטים מבניים של פעם, ובשלב הראשון, לדבריו, נעשתה הערכה של כל האלמנטים הראויים והחיוביים בו, ושיקומם כך שישתלבו בגרסתו המחודשת. את הבית סובבת גינה מטופחת להפליא, ובמבט מן החוץ קשה לצפות את הרוח המודרנית העתידה להתגלות בתוך המבנה העתיק שכל חזותו אומרת הידור של ימים עברו - האור המתפזר ברחבי חללו לאחר השיקום שעבר יוצק לתוכו תנועה וממד זורם, כשהוא לוכד את הנוכחות ההיסטורית של הזמן כערך מעשיר אך ללא כל תחושת כובד שיכולה לעתים להתלוות אליה. "הפרויקט נדרש להקשיב לסיפורם של החדרים, להשיב להם את איכויות המרחב והאור ולהדגישם" אומר פלגריני, והבית אכן נראה כמקלט שופע קסם.
קלאסיקות לצד פריטים עכשוויים
הלייאאוט החדש של החלל בוצע בהתאם לדרישות הדיירים ותוך התחשבות במבנה המקורי כאחד, והמרחב שנחשף כמו מכיל שתי נשמות המתקיימות זו לצד זו בהרמוניה, ובאות לידי ביטוי באופן בו נמהלים זה בזה העבר והווה באמצעות אלמנטים מבניים, חומרים, חיפויים ופריטי ריהוט ואמנות. הקומה התחתונה היא קומת החללים הציבוריים, שהורחבה באמצעות תוספת בנייה מבוססת על קונסטרוקציית מתכת ושילוב זיגוג. תוספת זו חורגת, למעשה, מקו המעטפת של המבנה, כך שהיא מקושרת ליתרת החלל באמצעות מערך קשתות של חזיתו המקורית, ודרישת שלום נוספת מן העבר מביא לחללה כיור אבן מעוטר הקבוע בקיר אבן מקורי אליו הוצמדה קונסטרוקציית המתכת.
באזור חדש זה מוקמו פינת האוכל ופינת ישיבה קטנה, והמטבח ממוקם בחלל הישן מצדו השני/פנימי של מערך הקשתות, כשבסמוך אליו ישנה פינת אח מסוגננת. פריטי הריהוט והעיצוב בחלל מעידים על בחירה מובחרת, המשלבת קלאסיקות, פריטים עכשוויים, ופריטי אמנות משובחים, כאשר הגון האדום בולט על רקע מארג נקי בעיקרו. בפינת האוכל, למשל, משתלבים כיסאות ה"גוסט" השקופים בעיצוב פיליפ סטארק עם שולחן אר דקו, כשמעל כמו מתכופפת לכיוונם מנורת ה"ארקו" המפורסמת של אקילה קסטיליוני. במטבח הלבן ונקי הקווים בולטת בנוכחותה המרשימה יצירת אמנות עשויה מתכת, ופריטי אמנות נוספים פזורים גם בפינת האח ובאזורים נוספים.
האלמנטים והחומרים ששולבו במסגרת תהליך החידוש בקומות העליונות הינם עכשוויים, חזקים וקלי משקל, דוגמת מתכות או מחיצות חלוקה מחוררות בדיגום עיגולים מעניין. החלוקה החדשה בקומות אלה חוללה מהפכה בזרימתן, כשהיא נעה בין הריק והמלא, הצר והרחב, ומייצרת חלל מלא מעניין, שצבעוניות היא אחת ממאפייניו הבולטים.
בחלל הקומה העליונה אף שולבה "פינת הרהורים" כסוג של מיני קומת ביניים שהינה חלק מהקומפוזיציה של המרחב החדש. גרם המדרגות המקורי שהוביל אליהן הוסר, ובמקומו הותקן גרם עשוי ברזל, המשלב פרופילי פנטוגרף בקונסטרוקציה ובמעקות ומדרכים מצופי אבן המורכבים על משטחי מתכת.
נוכחותו של גרם המדרגות היא חלק משמעותי במרחב החדש שהתקבל, ובנוסף לו הותקנה גם מעלית. חדרי הרחצה של החדרים שחודשו בגלגול הנוכחי של הבית פונים אל הגן, משל היו מצויים בשטחו, והם מצוידים בפונקציות מפנקות כתאי סאונה וכל חזותם מסוגננת לעילא, כראוי למיקומם בבית ששיקומו המושכל אכן הפך אותו לנווה חלומות.
תכנון: אדריכל Pietro Carlo Pellgrini
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"
במדור הקודם: גם מהשירותים של הפנטהאוז המשגע רואים את הים