"המטרה הייתה לייצר בית שיזמן לדייריו נוחות מרבית, הן בהתנהלות והן בהיבט האקלימי ולעשות שימוש בתאורה טבעית ככלי תכנון"' מספרת האדריכלית הדר וייס וטרמן על פרויקט השיפוץ שביצעה בבית השוכן בטור בתים דו משפחתיים ברמת השרון.

"התהליך היה מסיבי, והמבנה המקורי הופשט, למעשה, ממעטפתו, ממחיצות הפנים ומהגגות הקלים, ומה שנותר היו רק היסודות, עמודים קונסטרוקטיביים חיוניים ורצפות/תקרות בטון", היא מוסיפה על  מה שעתה נחשף לעין כבית חדש בעל חזות מרשימה, הניצב מאחורי גדר לבנה כמו מעטפתו בה משתלבים אלמנטים אופקיים מברזל, שאף הם חוזרים ומופיעים במבנה כמוטיב חוזר. הדיאלוג עם בעליו החדשים, בני זוג שילדיהם בגרו, זרם כתהליך נעים שהעניק לוטרמן יד חופשית בתכנון שנשען על עקרונות בנייה ירוקה והתבסס, לדבריה על "יצירת חוויה של רצף חללי פנים וחוץ תוך טשטוש מכוון של שני המרחבים, הבטחת זרימה טובה של אוויר בתוך הבית, וכן כניסת אור יום מיטבית שתאפשר לחוות את מהלך השתנות היממה".

דלת כניסה (צילום: שי אדם)
"המבנה המקורי הופשט, למעשה, ממעטפתו, ממחיצות הפנים ומהגגות הקלים. דלת הכניסה לבית"|צילום: שי אדם
כניסה לבית (צילום: שי אדם)
המטרה: רצף חללים וטשטוש בין חוץ לפנים|צילום: שי אדם

ברז מטבח גובה (צילום: שי אדם)
כמו כן, הכנסת אוויר לבית ואור טבעי|צילום: שי אדם

עוד באתר לעיצוב הבית

שביל זורם למבואת הכניסה החיצונית

העמדת הבית על המגרש (392 מ"ר) נקבעה לרוחב השטח תוך חלוקתו לשתי חצרות- קדמית צפונית ואחורית דרומית, ומתארו נגלה כשני גושים לא זהים עם פרק חיבור הקושר אותם: גוש גבוה בעל גג מקומר, גוש נמוך יותר המאופיין בקו אופקי כמערכת קורות ועמודי פלדה, ומבואת כניסה כפרק החיבור ביניהם.  בחזית הגוש הגבוה משתלבות מרפסות, ובגוש הנמוך מייצרות ויטרינות שהותקנו בינות לעמודים שקיפות ומקצב ויזואלי סימטרי- נקי. כתריסים משמשות רפפות חיצוניות שהוצנעו בתוך מערכת הקורות, ופרגולות ליניאריות מעניקות לויטרינות הצללה נוספת, תוך הגדרת  מרחבי פנים-חוץ.

רעיון טשטוש מרחבי הפנים והחוץ בא לידי ביטוי כבר עם פתיחת השער לחצר הבית. בנקודה זו, למעשה, מתחילה הכניסה שנפרשת כשביל שמשני עבריו, בהפרש גובה שנגזר ממבנה מפלסים פנימי, משתרעות רחבות ישיבה חיצוניות תחומות בערוגות בנויות- הגבוהה בין השתיים ביציאה מהגוש הנמוך, והשנייה ביציאה מקומת המרתף בגוש הגבוה. השביל  זורם ומתפתח למבואת כניסה חיצונית, וכמו ממשיך גם בתוך חלל הפנים כציר ליניארי המסמן את חלוקת אזוריו ומסתיים באלמנט מים בחזית האחורית.

סלון וספרייה (צילום: שי אדם)
קירות החלל צבועים בלבן|צילום: שי אדם
סלון  (צילום: שי אדם)
קיר מחופה לבני סיליקט גולש למרחב החיצוני|צילום: שי אדם
הצצה לחצר (צילום: שי אדם)
ויטרינות גדולות מכניסות את החצר המטופחת לסלון|צילום: שי אדם

מהחצר לבית (צילום: שי אדם)
גופי תאורה שקועים תורמים לתחושת הניקיון|צילום: שי אדם

הגוש הגבוה מכיל את האזורים הפרטיים, והגוש הנמוך יותר מאכלס בשטחו את האזורים הציבוריים כמרחב שחלקו מתנשא כחלל גבה תקרה שבחלקו העליון משתלבים שני טורי פתחים מקבילים: לאלה: צרים יותר ומוצלים לכיוון דרום, וגבוהים וגדולים יותר לכיוון צפון. וטרמן: "הגבהת התקרה נועדה לאפשר פריצת פתחים עליונים לחיזוק זרימת האוויר ויצירת סירקולציה. החלונות לכיוון דרום מאפשרים כניסת אור מוחזר בקיץ ואור ישיר בחורף, ואילו החלונות לכיוון צפון, שהינם גבוהים יותר, מאפשרים כניסת אור בהיר מכיוונו. בנוסף, הם ניתנים לפתיחה, וכך מאפשרים זרימת אוויר ושחרור אוויר חם". מעבר להיבט האקלימי, התקרה הגבוהה מאפשרת להישיר מבטים אל השמים ואל צמרות העצים כשהיא מחזקת בכך את הקשר עם החוץ שהיה אחד מעקרונות התכנון.

מטבח  (צילום: שי אדם)
אזור מרווח ונוח בצבעי לבן ואפור. המטבח|צילום: שי אדם
מטבח  (צילום: שי אדם)
משופע במקומות אחסון נגישים|צילום: שי אדם

פינת אוכל גובה (צילום: שי אדם)
דלפק אכילה כחלק מהחלל|צילום: שי אדם

 רצף והיררכיה כאחד, הם ממאפייניו של החלל הנקי שחזותו מגלמת בהירות צורנית וגיאומטריה ברורה. גובהה המשתנה של התקרה כמו מחלק אותו לשני אזורים, אשר בהיותם תחומים בחזיתות השקופות שמייצרות הויטרינות הגדולות הם כוללים גם את החצרות החוברות אליהם: אזור סלון-פינת האוכל והחצר צפונית, ואזור המטבח והחצר הדרומית. אזור המטבח ממוסגר במעין שער גדול שמעליו, בדומה למערכת החזית הקדמית,  משתלבים עמודוני ברזל התומכים את התקרה, ובמרכזו ניצבת יחידת אי ליניארית. היחידה החוצצת אינה מפרה את הזרימה תחושת ההמשכיות בין האזורים, כמו גם עם אזורי החוץ, ובה בעת מצניעה את שדורש הצנעה ומנוצלת משני עבריה: מכילה גומחת ספרים אופקית בצד הפונה לאזור המגורים, וחללי אחסון ומשטחים בצד הפונה למטבח. את ממדי הרצף וההיררכיה מדגישה גם החומריות בה נעשה שימוש: ריצוף בבטון מוחלק בקומת המגורים, ובכלל זה בשביל הכניסה והרחבות שבחזית הקדמית, ועץ אלון בקומות החדרים ובגרם המדרגות המחבר בין מפלסי הבית.

קירות החלל צבועים בלבן, ואת ממד ההמשכיות והקשר בין הפנים והחוץ מדגיש קיר מחופה לבני סיליקט המתחיל כבר ברחבת הישיבה בחזית הקדמית, נמשך לכל אורך הבית, וגולש החוצה לחצר הדרומית. תאורת החלל מעצימה את ניקיונו, מושתתת על גופים שקועי תקרה ורצפה לצד גופים צמודי קירות ללא כל גופים דקורטיביים שהם, וכך גם שפת עיצובו: תמציתית, חפה מדקורציות מכבידות ומשולבת נגיעות מדודות של עץ אלון המתכתבות עם  חיפוי המדרגות הנצפות ממנו- כך, למשל, חלקה הפנימי של גומחת הספרים, יחידת ריהוט אופקית שעוצבה ייעודית ע"י וטרמן, או שולחנות הקפה והאוכל שנבחרו בהתאמה.

שולחן אוכל גובה (צילום: שי אדם)
ופינת אוכל מהודרת בהמשכו|צילום: שי אדם

לבן, אפור ומשטחי עבודה - כוכבי המטבח

המטבח, פונקציה חשובה ביותר עבור בעלת הבית חובבת הבישול, מעוצב בלבן עם חזיתות צבע בתנור ומשטחי אבן אפורים, ומתוכנן ברוחב לב כאזור מרווח ונוח לעבודה ומשופע בחללי אחסון. המקרר ומכשירי החשמל משתלבים משני עבריו ביחידות קיר, ובמקביל ליחידת האי הפונה לסלון ניצבת יחידת אי נוספת תוך יצירת מעין שדרה המאפשרת תנועה נוחה. קצה היחידה השנייה משמש כדלפק אכילה, כאשר חזיתו השקופה של החלל חושפת את רחבת החצר המשתרעת מאחוריו, כעין פינת אוכל נוספת המשמרת את רצף האזורים: מרוצפת דק עץ ומקורה בפרגולה המשלבת מסגרת ברזל ומילואת סרגלי עץ צבועים לבן, זהה לזו שהותקנה בחצר הקדמית.

חדר שינה (צילום: שי אדם)
יחידת הורים מרווחת עם אזורי רחצה וארונות ומרפסת הפונה לחזית הקדמית|צילום: שי אדם
חדר רחצה שני גבה (צילום: שי אדם)
אין סיבה לצאת מהחדר|צילום: שי אדם

יציאה לחצר (צילום: שי אדם)
חדר שינה לבן המתבגר עם יציאה לחצר|צילום: שי אדם

במארג תכנוני נקי וקוהרנטי הנרקם מאלמנטים חוזרים ושיח של מוטיבים, הגג המקומר של הגוש הגבוה הוא סוג של הפתעה, ואת הבחירה בו מסבירה וטרמן כ"רצון לאפיין כל מסה/גוש באורח שונה, ולייצר חלל מעניין וזורם עם גובה שיאפשר לפרוץ פתחים עליונים להחדרת אור צפוני". בקמרון ניתן לחוש כבר בעת עלייה בגרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה ששטחה מרוצף פרקט אלון ושתי מרפסות התוחמות אותה משני עבריה ומרוצפות בדק עץ כמו "מצטטות" את החצרות בגוש הנמוך. הקומה מכילה יחידת הורים מרווחת עם אזורי רחצה וארונות ומרפסת הפונה לחזית הקדמית-צפונית, חדר של בן בוגר עם מרפסת לחזית האחורית-דרומית, וחדר רחצה עם גישה ישירה כפולה- הן מחדר הבן והן מאזור המעבר המשותף. כמו באזור המגורים החלונות העליונים שנפרצו בחדרים מחדירים לחלליהם אור טבעי נעים, ואת חזותם מאפיינת אותה שפת עיצוב נקייה ומדויקת.

כיור גובה (צילום: שי אדם)
שירותי אורחים בשחור לבן|צילום: שי אדם

בשטחה של קומת המרתף, ממנה ישנה יציאה לצדה המערבי של החצר האחורית, ממוקמים סוויטה נוחה של הבת הבוגרת, וכן ממ"ד שנוסף במסגרת השיפוץ-בנייה. קיר הממ"ד מחופה בלבני סיליקט, ובדומה לקיר הסיליקט החוצה את אזור המגורים וזולג החוצה, כך גם כאן הוא ממשיך לתוך שטח החצר כהד ויזואלי המרכך את הפרש הגבהים בחצר ואת "הבליטה" שמייצרת תוספת הממ"ד.

הגינון המקיף את הבית מדויק כמו כל פרט בו. בחזית הקדמית נושקת לרחבת הישיבה חלקת דשא וצמחייה פורחת פורצת מתוך הערוגות הבנויות שמעברי השביל, ובחזית האחורית תוחמים את רחבת הדק רצועת צמחייה משתרעת ועצי פרי. אלה משלימים חוויית מגורים בה משתלב הירוק לא רק כצבע, אלא כעקרונות בנייה המשתלבים עם ערכיו הארכיטקטוניים.

הבית מבחוץ (צילום: שי אדם)
הבית: גוש גבוה בעל גג מקומר, גוש נמוך יותר המאופיין בקו אופקי |צילום: שי אדם
חצר הבית גובה (צילום: שי אדם)
היררכיה וגיאומטריה ברורה|צילום: שי אדם
פינת ישיבה בחצר (צילום: שי אדם)
פרגולות ליניאריות מעניקות לויטרינות הצללה נוספת|צילום: שי אדם
מדרגות חוץ (צילום: שי אדם)
רחבת דק, דשא ועצי פרי|צילום: שי אדם
תכניות  (צילום: שי אדם)
תכנית הבית. מבט מבפנים|צילום: שי אדם

תכניות  (צילום: שי אדם)
תכנית הבית מבחוץ|צילום: שי אדם

קרדיטים: גג: "פלגג", שער חניה: "אלטרון", דלת הכניסה: "NEXTDOOR", גינון: "רוזמרין חקלאות ופיתוח נוף בע"מ", אלומיניום: "קסטאן", נגרות "תולי אמנות בעץ בע"מ", תאורה: "יאיר דורם", ריצוף בטון: "רובנר רן אבנגן", בית חכם: "טופ אודיו", משטחי שיש: "פרביטל", זכוכית: "ד"ר זכוכית", כלים סניטאריים: "נגב", אלמנט מים: "רם חפר אגמית בריכות", פרזול: "ירדן נחמיאס", הצללות עץ: "יתד בנייה בעץ".

הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"

במדור הקודם: הבית הכי מוזר שראיתם
לכל הכתבות במדור